במת כלכליסט: אותה השמש
ישראל ויוון חולקות בדיוק את אותה השמש - אז מדוע ביוון מייצרים הרבה יותר חשמל סולרי מאשר בארץ?
ב-1996 נפתח שוק ייצור החשמל ליצרנים פרטיים, עם כניסתו לתוקף של חוק משק החשמל (התשנ"ו - 1996) ובהתאם לשורה של החלטות ממשלה שמטרתן היתה, בין היתר, לעודד ייצור חשמל על ידי יצרנים פרטיים. נוסף על כך, כחלק מהמגמה העולמית ובעקבות אמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו, ממשלת ישראל קיבלה על עצמה שורה של החלטות שמטרתן לעודד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
בנובמבר 2002 התקבלה החלטת ממשלה, שלפיה החל בשנת 2007 לפחות 2% מהחשמל המסופק לצרכנים יהיה ממתקני אנרגיה מתחדשת, ועד 2016 יגיע השיעור ל-5%. בספטמבר 2006 התקבלה החלטה בנושא תעריפי החשמל למתקנים באנרגיית שמש בהיקף של 100 קילו־ואט ויותר (אך פחות מ-20 מגה-ואט) - פחות מ-1 שקל ליצרנים.
לאחרונה אישרה הרשות לשירותים ציבוריים תעריפים לייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו־וולטאית במתקנים קטנים לצריכה עצמית. כך שבעתיד הקרוב נוכל ככל הנראה לקבל כסף חזרה מחברת החשמל עבור החשמל שנייצר על גגות בתינו. החלטת הרשות מגבילה את גודל המתקן לצרכן הביתי ל-15 קילו־ואט, ואת המגזר העסקי ל-50 קילו-ואט. ההחלטה אכן מעודדת צרכני חשמל להקים מתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית לצריכה עצמית, אך משאירה יזמים רבים המבקשים להקים מתקנים פוטו-וולטאים בהספק גדול יותר מחוץ לתמונה. אמנם באותה החלטה נקבע מפורשות כי כפעילות משלימה הרשות תקבע תעריפים גם למתקנים גדולים יותר, אך ברור כי הצהרת המדיניות לבדה איננה מספיקה.
יוון מעודדת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות
בכנס שהתקיים לאחרונה ביוון, שבו השתתפתי, הוצגו נתונים מרשימים ביותר על ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. על פי נתונים אלו, כבר היום החשמל מאנרגיות מתחדשות מהווה 12.4% מהחשמל הכולל הנצרך ביוון. אם ישראל ויוון חולקות את אותה שמש - מדוע ביוון מייצרים יותר חשמל סולרי מאשר בארץ?
אין פלא שכך הם פני הדברים. יוון נוקטת מדיניות מעודדת בכל הקשור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. מערכת החשמל ביוון צריכה לתת עדיפות, על פי החוק, לרכישת חשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות. תעריפי החשמל לאנרגיה פוטו־וולטאית נעים בין 40 סנט לחשמל ממתקנים הגדולים ממאה קילו־ואט ועד 50 סנט למתקנים מתחת למאה קילו-ואט באיים.
היוונים פועלים בכל התחומים לעידוד אנרגיות מתחדשות, בין אם במבנים, בתעשייה או בתחבורה. הם מעודדים את השימוש במערכות סולריות ובתחליפי דלק, ואימצו את התקנות האירופיות שעוסקות בהיתרים במבנים ובתיוג מתקני אנרגיה. הם חוקקו חוק שקובע הוראות העוסקות בשימוש בביו־דלקים ובשיפור הדרכים והתחבורה הציבורית. נוסף על כך, ביוון יש כמה תוכניות לעידוד ולסיוע כלכלי לפרויקטים והשקעות בתחום האנרגיות המתחדשות. תוכניות אלה מאפשרות קבלת סובסידיות ומענקים של עד 40% מהיקף ההשקעה וכן הקלות במיסוי.
בתנאים אלה דרכם של היזמים ביוון לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות סלולה וכלכלית. השאלה המתבקשת היא מדוע בישראל, מדינה מתוקנת ומתקדמת שקיבלה על עצמה מדיניות עידוד חשמל מאנרגיות מתחדשות כבר לפני שנים, לא נוקטים מדיניות ממשלתית דומה, כזו שתשקף את הצרכים הלאומיים והיעדים שהמדינה חותרת אליהם בתחום זה.
הכותבת היא ראש מחלקת קלינטק ואיכות סביבה במשרד עוה"ד שבלת ושות'
