האוצר: תוכנית ההאצה לא תגרום לפריצת מסגרת התקציב

תוכנית ההאצה להגברת הפעילות במשק, שיציג מחרתיים (ד') שר האוצר, רוני בר־און, בפני חברי הקבינט החברתי־כלכלי לא תגדיל את צד ההוצאות בתקציב - כך טוען משרד האוצר. במשרד הבהירו היום באופן חד־משמעי שהמיליארדים הרבים שיוזרמו למשק בעקבות התוכנית לא יביאו לפריצת מסגרת התקציב ולא יגרמו לפריצת מסגרת הגירעון שאושרה בממשלה, בהיקף של 1.7%.

כיצד מגדילים את ההשקעות במשק ומזרימים מיליארדי שקלים לנושאים חשובים אחרים, וגם מצליחים לשמור על עוגת התקציב? התשובה לכך פשוטה: חלק ניכר מהפעולות הכלולות בתוכנית ההאצה נלקחו היישר מתקציב 2009, שאושר כאמור בממשלה והוכנס מיד לאחר מכן להקפאה עמוקה. בין השאר מדובר בפעולות כמו הגדלת תקציבי ההשקעות במו"פ, שיפור מערך ההכשרה המקצועית ועידוד יציאה לעבודה של אמהות עובדות. העלות הכספית הכוללת של סעיפים אלה מסתכמת בכמה מאות מיליוני שקלים.

הכסף הגדול באמת בתוכנית המתוכננת יופנה להגדלת ההשקעות בתשתיות - מהלך הנחשב, ובצדק רב, ל"מחולל צמיחה". כאן מדובר כבר במיליארדים רבים של שקלים, אבל רובם ככולם לא יגיעו מתקציב המדינה אלא ממקורות חוץ־תקציביים. מדובר בעיקר בפרויקטים בתחומי התחבורה והמים (שכמה מהם כבר תוקצבו) - שיוקמו בשיטת ה־B.O.T - שיטה שבה מתחייב היזם הפרטי להקים ולתפעל פרויקטים שונים מכיסו.

בר-און. יפעל להסיר חסמים בירוקרטיים צילום: אלכס קולומויסקי

פעולתו העיקרית של האוצר בתחום זה תתמקד במיפוי פרויקטים בעלי כדאיות כלכלית מוכחת ובקידומם המהיר בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי. על פי נתוני האוצר, בתחום תשתיות המים בלבד יש היום כ־80 פרויקטים ביזמות פרטית בהיקף כולל של כ־2 מיליארד שקל, הנמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע. האוצר יפעל להסיר את חסמים ביורוקרטיים ולקצר הליכי תכנון באמצעות ועדה מיוחדת שתוקם למטרה זו, הליך שאינו כרוך בעלות כספית כלשהי.

אבל באוצר לא יוכלו לנוח על זרי הדפנה וליהנות מהגירעון הנמוך, כי זה צפוי בכל זאת להיפרץ ולחזור לרמות גבוהות שידענו בעבר. הסיבה לכך מצויה דווקא בצד ההכנסות בתקציב. הנחות הבסיס שעל פיהן נבנה תקציב 2009 לא היו רלבנטיות עוד לפני פרוץ המשבר האחרון. למשל בתחום ההכנסות ממסים העריכו האוצר כי גביית מס החברות תגדל בשנה הבאה ב־20%.

המשבר הפיננסי, שהלם בבורסה וגולש עכשיו גם לתחום הריאלי, הוכיח עד כמה הערכות אלה תלושות מן המציאות. בחודש שעבר לבדו צנחו ההכנסות ממס חברות בשיעור ריאלי של 29%.

הירידה הבלתי נמנעת בגביית המסים תגרום בשנה הבאה לחוסר של מיליארדי שקלים בתקציב. שר האוצר כבר הודיע שבכוונתו לאפשר להגדיל את הגירעון בתקציב, כדי להזרים כספים להנעת גלגלי המשק. לשנת 2009 קבע האוצר יעד גירעון שאפתני במיוחד של 7.6 מיליארד שקל, וכבר עכשיו ברור שהגירעון בפועל יהיה כפול ואף יותר מכך.

יותר ממחצית הגירעון המתוכנן התכוון האוצר לממן באמצעות מכירת יתרת מניות בנק לאומי שנותרו בידי הממשלה. כאשר הגירעון יוכפל ומניות בל"ל יישארו בידי הממשלה לפחות עוד שנה מחוסר קונים, ייאלץ האוצר לפנות ככל הנראה לעוד אפיק מימון - הנפקת אג"ח ממשלתיות. הגדלת היקף ההנפקות הממשלתיות תתחרה באג"ח הקונצרניות ותייקר את הריבית לטווח ארוך במשק, דבר שצפוי, למשל, להקשות על היזמים ולייקר את ריבית המשכנתאות.