חיים שני - לא הבחירה הראשונה בהייטק
על מי דילג שר האוצר שטייניץ כשפנה למנכ"ל של נייס?
שמו של חיים שני, אחד המנהלים המוערכים בהייטק הישראלי, לא מוכר לציבור הרחב בישראל. בניגוד למנהלים אחרים ומוכרים יותר שאוהבים להציג את החזון שלהם בפריים טיים, בכנסים וגם בפני כל עיתונאי שמוכן לשמוע, שני עסוק בעבודתו כמנכ"ל נייס ועד היום לא נתפס כמישהו שרואה את תפקידו
זאת בניגוד מוחלט ל"חשודים המיידיים" כגון אלי הורביץ, יו"ר טבע שכבר שנים נמצא עם רגל אחת במשחק הפוליטי וידוע כבעל משנה סדורה של מה צריכה הממשלה לעשות כדי להפוך את ישראל למקום טוב יותר. מועמד "טריוויאלי" אף יותר לתפקיד מנכ"ל האוצר, אם מתעקשים לחפש אותו בסקטור העסקי בדגש על הייטק, הוא אלי איילון, יו"ר DSPG, שבדומה לנייס וטבע נסחרת בוול סטריט. איילון אף הספיק להשתפשף בפוליטיקה, כאשר ניהל את המטה של בנימין נתניהו בבחירות האחרונות, שבסופו אכן הובילו ליעד הנכסף של ראשות הממשלה, גם אם הקמפיין עצמו לא נחשב להצלחה גדולה. גם איילון השמיע במשך שנים ארוכות את דעותיו הפוליטיות והרבה לחשוף את הדרך שבה צריכה המדינה לצעוד לדעתו.
גם אורני פטרושקה, אחת מאגדות ההייטק הישראלי, שמכר ב-2000 את הסטארט אפ שלו, כרומטיס ללוסנט ב-4.5 מיליארד דולר, הציג לא אחת שאיפות פוליטיות. הוא אף חתום על הקמת "המפקד הלאומי" ב-2003 יחד עם עמי אילון, תנועה פוליטית שניסתה לקדם את הסדר הקבע בין ישראל לפלשתינאים.
כמובן שלא חסרות גם דוגמאות נוספות כגון אורנה ברי וכרמל ורניה שכיהנו בעבר בתפקיד המדען הראשי וכבר מכירים את מסדרונות המשרדים הממשלתיים או שלמה דברת, גם הוא מ"סיירת" ההייטק המובחרת, שהתנסה בפוליטיקה כשגיבש את הרפורמה האחרונה במערכת החינוך.
אז מדוע בכל זאת חיים שני מועמד לנהל את האוצר? איך זה שהורביץ ואיילון נותרו מאחור לטובת אישיות מוכרת פחות?
שני עובד בשקט, כמתבקש למי שמנהל חברה שהוקמה על ידי יוצאי חיל המודיעין, אך עושה זאת בהצלחה. כאשר נכנס לתפקידו בעיצומו של המשבר הקודם, ב-2001, היו כבר רבים שהספידו את נייס. אחרי עזיבת דור המייסדים הייתה תחושה שהחברה איבדה את הכיוון, חלק לא קטן מעובדיה פוטרו והביצועים סירבו להשתפר.
מאז כניסתו זינקו הכנסות נייס מ-250 מיליון דולר ב-2004 ל-624 מיליון דולר ב-2008 והחברה הותירה הרחק מאחור את מתחרתה המרכזית, ורינט הישראלית. בתקופתו של שני הפכה נייס לאחת החברות הישראליות הגדולות בוול סטריט שנסחרת בשווי שוק של 1.5 מיליארד דולר.
לישורת הנוכחית מגיע שני כשהוא מנהל חברה גלובלית עם מאות עובדים, שידעה גם לעשות רכישות טובות, אבל השאלה הגדולה היא האם זה יספיק? שני צבר אמנם את ניסיונו בחברות ישראליות (לפני נייס כיהן כסמנכ"ל באורבוטק), אך אלה הן חברות "ישראליות" רק לצורך תשלום מס ובפועל התרבות שבה הן מתנהלות קרובה יותר לזו האמריקנית.
מעבר מסביבה כזאת, שבה אפילו העובדים הישראלים מתקשרים ביניהם במיילים באנגלית, לגוב האריות של הפוליטיקה בירושלים, כאשר מעל ראשו לא רק שר אוצר "רגיל", אלא גם ראש ממשלה "כלכלי", עלול להיות לא פשוט גם עבור מנכ"ל מוכשר שהתמודד עם קשיים עסקיים. לפני כניסתו לתפקיד, כדאי לשני לקחת יום-יומיים חופש כדי לצפות בפרקי הסדרה "פולישוק" ולהרים טלפון לאלי איילון, שחזר להייטק אחרי חודשיים ונראה כי ישוב לירושלים רק כדי לטייל בעיר הבירה.
