שטייניץ מינה נתניהו יקבע

תגידו מה שתגידו על שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, לפחות בעניין אחד הוא מצליח כמעט בעקביות - מינויים. אולי זו האאוטסיידריות, ואולי ההבנה שמשרד האוצר זקוק לאנשים שהתנסו מחוץ לבועה הממשלתית. אחרי המינויים של אודי ניסן לממונה על התקציבים, של פרופ' עומר מואב ליועצו הכלכלי ושל חיים שני למנכ"ל המשרד, מגיע מינויו של פרופ' שריג לאגף שוק ההון וממשיך בקו המבורך הזה. תתקשו למצוא מישהו שיפסול את המינוי הזה על הסף. שריג, פרופסור מוערך ומחברן של עבודות מחקר רבות על שוק ההון, מכיר גם את הצד השני בהיותו חבר בדירקטוריונים, כולל זה של בנק הפועלים. בקיצור, איש ראוי.

מה דעתך על מניית פועלים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

מבחינת שטייניץ, למינוי הזה היתה חשיבות רבה יותר מזה של המינויים האחרים. הוא שומע היטב את הקולות העולים מבנק ישראל ומהעומד בראשו על הצורך להוציא את הפיקוח על שוק ההון מידי האוצר ולהעבירו לבנק ישראל. אילו מונה לתפקיד המפקח על שוק ההון אחד מפקידי האוצר, מוכשר ככל שיהיה, ביצוע מהלך עתידי של איחוד רשויות הפיקוח יעבור בקלות רבה יותר את מבחן הציבור.

שטייניץ, מבחינתו, עשה את המהלך הנכון. הוא עמד בגבורה בחצי הביקורת שהלכו וגברו ככל שהתמהמהה ההודעה על מינוי יורש לידין ענתבי והוא היה גם זה שהתעקש למנות מועמד מחוץ לאוצר. לשטייניץ, ולסגנו יצחק כהן, אין דילמות בעניין מקומו של הפיקוח על שוק ההון. הם, כמו כל פוליטיקאי, לעולם לא ייתנו יד להחלשת המשרד שעליו הם מופקדים. בדרג המקצועי במשרד, לעומת זאת, איש לא יצטער באמת אם מהלך מסוג זה ייצא לדרך. את ההיגיון הפשוט כל כך, הקובע שהפיקוח על שוק ההון אינו חלק מהדנ"א האוצרי, מבינים בכל הלשכות במשרד פרט בזו של שני הקברניטים.

גם פישר מחכה לנתניהו

הבעיה הגדולה של שטייניץ מצויה, כמו תמיד, בעובדה שברקע נמצא עוד מישהו, זה שרואה עצמו כשר־על לענייני האוצר, ראש הממשלה בנימין נתניהו. ולכן, לא חשוב מה הבטיח שטייניץ לרכש החדש, חשוב כיצד ינהג נתניהו. רמז ראשון לעניין זה קיבלנו רק השבוע, כאשר התבשרנו שאותו ראש ממשלה (הוא, ולא משרד האוצר) מתכוון למנות ועדה שתדון בלקחי המשבר הכלכלי ובתפקוד רשויות הפיקוח בראשות אחד מאנשיו הקרובים. אז אמנם היה זה נתניהו שהבטיח בשיחת השכנוע שערך לענת לוין מחברת מגדל כשהיתה מועמדת לתפקיד המפקחת על שוק ההון כי הפיקוח לא יעבור לבנק ישראל, אבל זה היה אז, וזו היתה ענת לוין.

ואם תרשו לנו להשתעשע רגע בנבואה, נניח לרגע כי בעוד חודשיים־שלושה, כאשר תעמוד שאלת הישארותו של סטנלי פישר לקדנציה שנייה על הפרק, הוא יתנה את הסכמתו בכך שנתניהו יאחד את רשויות הפיקוח בבנק ישראל. נניח גם ש"וועדת הלקחים" שמינה נתניהו תגיע באופן מקרי לאותה מסקנה בדיוק ובזמן הרלבנטי. ומה בדיוק יקרה אז? את מי ינסה נתניהו לרצות?

למזלו של שריג, הוא תמיד יוכל לחזור לחיקה החמים של האקדמיה, גם אם זה יקרה אחרי קדנציה קצרה של שנה או שנתיים.