מציאות דמיונית או דמיון מציאותי
אתם בדייט. למה שלא תריץ עליה חיפוש תוך כדי שיחה, ותיתן לתוצאות לצוף סביבה? (היא הרי עושה אותו דבר עליך). טכנולוגיית "המציאות המוגברת" מסתמנת כמהפכה הכי גדולה מאז האינטרנט
11:5907.01.10
פרופסור באביק אמיר פרבז מאוניברסיטת וושינגטון שוקד על פיתוח עדשות המגע הביוניות שלו. לכשיושלמו, העדשות יאפשרו למי שמרכיב אותן לראות דברים שאנשים אחרים לא יראו: כשיביטו לשמים, מרכיבי העדשות יראו את תחזית מזג האוויר לשעות הקרובות כתובה על שלט מהבהב שמרחף מעליהם. כשיקראו עיתון בשפה זרה, הם יראו על העמוד תרגום סימולטני של המילים, שיסתיר את הטקסט המקורי.
הדייט שלך. את יודעת עליו הרבה עוד לפני שנתן את שורת הפתיחה שלו צילום: עמית שעל הטקסט המתורגם והשלט המרחף יוקרנו אל רשתית העין של מרכיבי עדשותיו של פרבז, וייראו כאילו הם באמת שם, בעולם האמיתי. העדשות יוכלו להקרין אל עיני לובשיהן כל מידע שהוא: השוואות מחירים למוצרים שבהם הוא מתבונן, או חצים שיורו לו, כמעין תוכנת ניווט תלת־ממדית, לאן ללכת כדי להגיע ליעדו. המידע יישלף מהאינטרנט, ויוזן בתקשורת אלחוטית לרכיבי מחשב זעירים בעדשה.
פרבז, קנדי ממוצא איראני שנחשב לאחד החוקרים מהמבטיחים בתחום הננו־טכנולוגיה, חשף את העדשה לראשונה בסוף 2008. הדגם שהציג היה אב־טיפוס ראשוני, שמסוגל לקלוט אותות מידע ולשגר אל העין אלומת אור בודדת מנוּרה זעירה אחת. הוא נוסה בהצלחה על עיני ארנבים. "כרגע אנחנו עובדים על יצירת תצוגה בסיסית ראויה", הוא אומר ל"כלכליסט", ומבהיר שלעדשה יש עוד "כברת דרך לעבור", כדבריו.
אבל הטכנולוגיה עצמה - הוספת בלוני טקסט, הולוגרמות ומידע שימושי לעולם שמסביב - קיימת זה שנים. בשנתיים האחרונות היא הבשילה, ובימים אלה מתחילה לפרוץ ברחבי העולם, כשמדי יום נפתחות חברות חדשות שעוסקות בה ויוצאים לשוק שירותים ומוצרים חדשים שמבוססים עליה. חברות המחקר ABI וג'וניפר ריסרץ' העריכו לאחרונה שהשוק של הטכנולוגיה הזאת יצמח מ־6 מיליון דולר ב־2008 לכ־730 מיליון דולר ב־2014, אז תהווה הטכנולוגיה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של עשרות מיליוני אנשים. לטכנולוגיה הזאת קוראים Augmented Reality) AR), "מציאות מוגברת", ובעלי טלפונים סלולריים חכמים יכולים להתנסות בה ברגע זה.
Augmented Reality צילום: MCT
להחיות את מגדלי התאומים
טכנולוגיית המציאות המוגברת פועלת במכשירי סלולר כך: בעל הטלפון מתקין במכשירו אחת מתוכנות ה־AR שזמינות כיום. לאחר מכן הוא מפעיל את מצלמת המכשיר, מכוון אותה לעולם שסביבו ומביט בעולם כפי שזה מופיע במסך. שבב הניווט בטלפון יזהה את מיקומו של המשתמש, והתוכנה תזהה את העצמים הפיזיים שהמצלמה קולטת, וכך תדע במה הוא מתבונן. בהתאם, התוכנה תשלוף מהאינטרנט מידע שרלבנטי לעצמים שמוצגים על מסך המכשיר, ותציג את המידע על המסך, לצדם. המידע ייראה כאילו הוא מרחף באוויר שבחדר או ברחוב - כאילו הוא חלק מהמציאות, ולא גרפיקה שמוצגת על מסך המכשיר.
"הנוער של היום גדל לתוך עולם שסובב את הדסקטופ ואת 'האורקל מגוגל', ושהרחוב בחוץ זניח בו", אומר ל"כלכליסט" מארק קרמר, בכיר בסטארט־אפ מוביליזי האוסטרי שפיתח את תוכנת ה־AR הפופולרית בעולם כיום. "המציאות המוגברת מטמיעה את האינטרנט אל הרחוב שבחוץ, וכך מחזירה לו את הרלבנטיות. העולם האמיתי הוא ה'מכשיר' שעליו רצות תוכנות ה־AR".
התוכנה של מוביליזי היא WikiTude, המאפשרת לבעלי אייפונים וטלפוני אנדרואיד של גוגל לראות ליד עצמים בעולם שסובב אותם מידע הרלבנטי להם מויקיפדיה. משמפעילים את מצלמת הסמארטפון, ויקיטיוד מציגה את המראות שנקלטים בעדשה, ומזהה אותם על ידי הצלבה בין שבב הניווט הלווייני שבמכשיר לקטלוג ערכים תלויי מקום בויקיפדיה. לאחר מכן היא מציגה את הערך המתאים לעצמים בבועת טקסט שמרחפת לצדם, על מסך התצוגה. התוכנה יכולה "להלביש" על תצוגת העולם שבמסך גם הולוגרמות של מבנים היסטוריים, שיתנשאו היכן שעמדו בעבר, בגודל טבעי ובפרופורציות מדויקות. סרטון ביוטיוב (bit.ly/4WkbNU) מראה כיצד בעל טלפון בניו יורק מביט ברחובות מנהטן מבעד למסך המכשיר, ועל המסך מופיעות הולוגרמות של מגדלי התאומים, שנראים כחלק מהעיר, כאילו לא נהרסו מעולם. ויקיטיוד זיכתה את מפתחיה ב־25 אלף דולר בתחרות תוכנות שערכה גוגל, ורבים מתארים אותה כדוגמה קלאסית לשימוש ב־AR.
חנות הבגדים במציאות מוגברת של הסטארט-אפ Zugara. המשתמש עומד מול מצלמת רשת ורואה את עצמו, על המסך, מודד את בגדי החנות עוד תוכנות שמדגימות את יכולות ה־AR ושימושיו הן UrbanSpoon, שמזהה מסעדות ברחוב ומציגה מעל כל מסעדה בועה ובה שמה, התמחותה והציון שקיבלה מגולשים ברשת; Nearest Tube שמורה, כמצפן, על מיקומי תחנות רכבת תחתית בלונדון; ו־Lookator של הסטארט־אפ הישראלי Loft שמראה היכן בסביבה ישנם אזורים בעלי חיבור אינטרנט אלחוטי. גם משחקי מציאות מוגברת החלו לצוץ. אחד מהם הוא Assassin FPS, משחק קליעה לאייפון שבו השחקן "יורה" עם רובים מצוירים בעצמים ובאנשים שסביבו, ואנימציית התוכנה גורמת להם להיראות כאילו נפגעו באמת. אחר הוא Mosquitoes, משחק לקליעה ביתושים, שנראים כאילו הם באמת מעופפים בחלל החדר.
כמה מהיישומים הללו עשויים להתגלות כיותר ממשחק או שירות מידע. יישום AR שכמה חברות מתחרות כיום על פיתוחו והוצאתו לשוק עשוי לאיים על פרטיותם של רבבות אנשים: היישום יאפשר לכוון את מצלמת הטלפון אל פניו של אדם, ובלחיצה בודדת לקבל עליו מידע מהאינטרנט. התוכנה תזהה את פני האדם באמצעות מנגנון לזיהוי פנים, על פי הזיהוי תשלוף את פרטיו מאתרי רשתות חברתיות, ותציגם כבועות טקסט שנעות לצדו באשר ילך. על פיתוח תוכנה שכזו עובדות כיום, בנפרד זו מזו, קומברס הישראלית וחברת התוכנה השבדית The Astonishing Tribe, שמשמשת שותפה אסטרטגית של גוגל בפרויקט הסלולר אנדרואיד. סרטון ש־The Astonishing Tribe העלתה לרשת מציג את גרסתה לתוכנה העתידית, שמכונה TAT Augmented ID.
גם גוגל חשפה לפני כמה שבועות שירות AR. השירות, Google Gogles, מאפשר לבעלי סמארטפונים לצלם עצמים ושלטים, ובלחיצה פשוטה לבצע חיפוש ברשת אחר מידע הנוגע לעצם שצולם. התוכנה תשלח את התמונה לשרתי החברה, שם התמונה תנותח, והמידע הרלבנטי לה יישלח למכשיר המשתמש.
"עד 2012 תוכנות AR יהפכו לממשק הניווט הנפוץ ביותר בסלולר", מעריך ד"ר כריסטיאן סנדור, חוקר מדעי המחשב מאוניברסיטת דרום אוסטרליה ומומחה מוביל בתחום. הפרויקט שעליו עובד סנדור הוא יצירת משקפיים מיוחדים הדומים באופן פעולתם לעדשות הביוניות של באביק פרבז. "ה־AR בשל זה שנים. פשוט עד כה הוא היה קבור במעבדות. האתגרים שנשארו הם בעיקר הצורך להמציא שפה גרפית נוחה וממשקים ידידותיים, כמו למערכת הפעלה חדשה. עוד אתגר הוא חולשות מדיום הסלולר — הסוללה החלשה והמסך הקטן. היתר טופל", הוא אומר.
הפריצה - בזכות האייפון
המונח "Augmented Reality" נטבע בשנת 1992 במעבדות המחקר של בואינג. הגה אותו עובד החברה אז ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת וירג'יניה כיום תומס קודל. קודל השתמש במונח "מציאות מוגברת" כדי לתאר קסדה לטייסי קרב שזגוגיתה תשמש גם מסך מחשב שקוף, ותציג לעיני הטייסים גלגלי מטרה נעים ושורות מידע כתובות.
בשני העשורים הבאים פותחה הטכנולוגיה בעיקר במעבדות אוניברסיטאיות בארה"ב. מחוץ להן היא הופיעה בעיקר בסרטי מדע בדיוני כגון "שליחות קטלנית", שבו דמותו הרובוטית של ארנולד שוורצנגר ראתה את העולם מבעד למסך אדום עמוס בכיתובים שהורו לו את מי להרוג ואת מי להציל. סרטים אחרים, וגם משחקי מחשב רבים, הציגו חיילים מהעתיד המצוידים בקסדות בעלות תצוגה עשירה. ואף שהטכנולוגיה היתה ממשית כבר לפני שנים, עוד לא נמצאו רכיבי מחשב, ניווט, תקשורת וצילום קטנים וזולים דיים.
ואז הגיע האייפון - טלפון רב־עוצמה המצויד במצלמה, בשבב ניווט, בתקשורת אינטרנט מהירה ובמסך מגע רחב ונוח. האייפון ומתחריו היו האמצעי הנגיש הראשון שאפשר שימוש בתוכנות ARוהפצה קלה שלהן באמצעות חנויות יישומים מקוונות. יישום ה־AR הסלולרי הראשון, "מפת המטרו של פריז", עלה לחנות היישומים של אפל באוגוסט 2008. משתמשי התוכנה שמביטים ברחובות פריז מבעד למצלמת האייפון יכולים לראות שלטים מרחפים גדולים, שמעידים באיזה כיוון נמצאות תחנות הרכבת התחתית בעיר, כמו גם סניפי רשתות בגדים, בתי קפה ומזון מהיר. מיד אחר כך נוספו עוד יישומים לעוד סוגי טלפונים חכמים, והבאז נולד.
"הגלישה באינטרנט תהפוך למיושנת"
"הימים האלה הם נקודת המפנה של התחום", אומר אורי ענבר, איש הייטק ישראלי שחי בארה"ב ושנחשב לאחד הסטארטאפיסטים החלוצים בענף. ענבר מסקר טכנולוגיות AR זה שנים בבלוג GamesAlfresco.com, הנחשב מרכזי בקרב קהילת המפתחים, וכן מחזיק בחברה בשם אוגמנטו שמפתחת תוכנות מציאות מוגברת לשימושים שיווקיים. "מה שאתמול היה אלגוריתמים תיאורטיים מסובכים במעבדות מתחיל להפוך לתוכנות ולמשחקים של עולם הווב 2.0", אומר ענבר. "יעברו עוד כמה שנים עד שהעולם כולו ישתמש בטכנולוגיות AR – אולי חמש, אולי יותר – אבל הזמן להתחיל להפיץ את זה לציבור הרחב הוא עכשיו".
לאחרונה ביצע ענבר פרויקט מציאות מוגברת עבור הוצאת הספרים פינגווין. הוא עזר לחברה ליצור "כריכה חיה" לספר חדש בסדרת רבי־המכר לבני הנעורים "אקדמיית הערפדים" של הסופרת רייצ'ל מיד.
"כריכה חיה" לספר "אקדמיית הערפדים" של הסופרת רייצ'ל מיד בשונה מתוכנות AR לסלולרי, התוכנה של ענבר פועלת במחשב האישי: מי שיגלוש לאתר הרשמי של הספר (http://bit.ly/5TNms0) ויפנה את כריכתו למצלמת הרשת יראה את המחזה הבא - על המסך יופיע החדר כפי שהוא נקלט במצלמה, ובו הגולש האוחז בספר. לפתע, שער הברזל שמצויר על כריכת הספר ינוע וייפתח, כותרת הספר תנוע, ודיוקנו של הגולש יופיע במקום דיוקנה של גיבורת הספר. אם המשתמש יזיז את הספר או ינער אותו — האנימציה המיוחדת שעל הספר תנוע בהתאם, כאילו היא באמת חלק מהמציאות שבחדר. מי שלא יסיט את מבטו מהמסך יוכל לדמיין להנאתו שהספר שבידיו באמת התעורר לחיים.
פרויקט נוסף שעליו הוא חתום הוא יישום אייפון שפיתח עבור חברת פרטנר, מפעילת רשת אורנג', שמהווה תצוגת תכלית של יכולות הטכנולוגיה: כשמפעילים את תוכנת האייפון שפיתח ומכוונים את המכשיר לעבר שולחן שעליו דף עם סימון מיוחד, מופיעה מעל הסימון הולוגרמה תלת־ממדית של עוד מכשיר אייפון. המשתמש יכול להזיזו ולהפעילו באמצעות נגיעות במסך המכשיר שבו הוא אוחז.
מה האתגר הנוכחי שעומד לפני התעשייה?
"כרגע? לעמוד בהבטחות ובהייפ, ולהצליח לעניין את הקהל בתכנים ובממשקים. כשהציבור יגלה עניין תתחיל הצמיחה. כולם ירצו עוד — עוד מהירות, עוד שירותים חינם, עוד מקומות שבהם אפשר יהיה להשתמש בתוכנות AR — והתעשייה תצטרך לגדול כדי לעמוד בביקוש הזה, וגם לשפר ביצועים ולהיענות לצרכים כגון דאגה לפרטיות".
ואיפה נראה את הטכנולוגיה בעתיד הקרוב?
"בתעשיית המשחקים, שם היא תהיה גורם מבדל, ובתעשיית הבידור בסלולר. אלה כבר שתי תעשיות ענקיות. היא תשפיע גם על הפרסום ועל שיטות לחינוך אינטראקטיבי — אנחנו כבר השקנו משחק חינוכי לאייפון שמוסיף לחדר שלך בובה וירטואלית שמשוחחת איתך, ושכמובן אפשר לראות רק כשמתבוננים בחדר דרך מסך האייפון. כבר שמעתי אנשים שאומרים שה־AR יהיה גדול יותר מהאינטרנט".
"AR היא השלב הבא במהפכת המידע", אומרת דפנה שטיינמץ, סמנכ"לית תחום החדשנות בקומברס. "כיום, תוכן סלולרי הוא עדיין העתק מוקטן של הגלישה במחשב - עם דפים נטענים, הקלקות ולינקים. צריך לנצל את יתרונות הטלפון הנייד, ולהעביר תוכן עם תבונה ועם כמה שפחות התעסקות מצד המשתמש. כשנראה את המונה ליזה במוזיאון, הטלפון יצטרך לדעת לספר לנו על הצייר ולהציג עוד עבודות שלו, בלי שנקליד חיפוש בגוגל. כשנגיע לתחנת אוטובוס, הטלפון יצטרך לנתח את תנועותינו בעבר ולפיהן לדעת לאיזה קו אנחנו מחכים, מתי הוא יגיע, ומהן אפשרויות התחבורה החלופיות. זו תהיה מלאכתה של ה־AR".
חברה גדולה שהביעה אמון בעתיד הקרוב של הטכנולוגיה היא ענקית התוכנה הצרפתית דסאו סיסטמס. בחודש אוקטובר שחררה דסאו תצוגת תכלית של משחק AR המזכיר את "הכריכה החיה" שפיתחה אוגמנטו. אלא שבמקום כריכת ספר, בסרטון של דסאו מככבת קופסת דגני בוקר, ובמקום קטע אנימציה, הופכת הקופסה על גבי המסך למשחק תלת־ממדי. מטרת המשחק היא לטלטל את הקופסה ולסייע לדמות מצוירת להיחלץ ממנה.
"Esquire" כריכת מגאזין מספר החברות שמתחילות לפתח יישומי מציאות מוגברת הולך ועולה. באוקטובר אמדו גורמים בשוק את מספרן בפחות מ־20, ובימים אלה, לפי הערכות, מדובר כבר ביותר מ־100 חברות, ובהן סטארט־אפים ישראליים כגון xsights.com שמציע ללקוחותיו לשלוח "כרטיסי ברכה תלת־ממדיים" באינטרנט, שמי שיקבלם יוכל להתבונן במסך ולראותם "מתעוררים לחיים" במחיצתו, בחדר שבו הוא נמצא.
נחוצות פריצות דרך בחומרה
"בעתיד יהיה למציאות המוגברת מגוון עצום של שימושים", אומר ל"כלכליסט" פרופסור באביק פרבז, מפתח עדשות המגע הביוניות. "משקפיים מיוחדים או עדשות מגע כגון אלה שלי יהיו האייפון של העתיד הזה, ובעולם יפתחו עבורם יישומים שיגרמו לנו להרגיש כאילו היכולות שלנו הן שהוגברו".
"לפי חזון המציאות המוגברת כולנו נחיה בעתיד שבו כל פיסת מידע שלה נזדקק תהיה זמינה לנו תמיד, מתי שנזדקק לה, ובלי שנצטרך להקדיש לכך מאמץ או אפילו תשומת לב", מוסיף ד"ר דורון פרידמן, מומחה למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה המשתתף בפרויקט של יבמ לפיתוח אמצעי תקשורת עתידיים. "ובמבט רחב יותר, כשהשילוב הזה יהיה טבעי לגמרי, יהיה אפשר לראות בכך צעד קטן בדרך לשילוב בין האדם למכונה".
אולם גם לנוכח ההבטחות שעליהן מדברים חוקרים כגון פרבז, סנדור ופרידמן, והעניין הגובר שמפרנס אנשי מקצוע כגון ענבר, קרמר ושטיינמץ, אסור לשכוח שאך לאחרונה התנפצו הבטחות דומות. אחת מהן היא זו של "המציאות המדומה" – ובשמה הלועזי Virtual Reality או VR - שבשנות התשעים הבטיחה להחליף את המשרדים המשמימים בעולמות מצוירים, והולידה משחקים שבהם השחקנים חבשו קסדות שהציגו בפניהם משחק תלת־ממדי. מהבטחת המציאות הווירטואלית נותר רק משחק המחשב סקנד לייף, שהולך ונשכח גם הוא.
מאמר שפורסם בנובמבר בעיתון "ביזנס וויק" אף טען שלטכנולוגיה יש עוד כמה משוכות לעבור: היישומים הנפוצים כיום כבר מנצלים עד תום את מהירות התקשורת האלחוטית הנפוצה ואת כוח החישוב של הסמארטפונים. כדי שהטכנולוגיה תמשיך לפרוח, יידרש שדרוג ביכולות הטלפונים. וכשהתחום כה צעיר ומסוכן והתקופה לא יציבה, ייתכן שהחברות הצעירות יתקשו לגייס את ההון הנחוץ. אך העיתון מסכם כי יש סיבה לאופטימיות: הפוטנציאל המדהים של הענף. לטכנולוגיית המציאות המוגברת פוטנציאל לשנות את חיי היומיום, וכן תעשיות שלמות. ודי בהיקף הפעילות הכלכלית שכרוכה בנטילת חלק בשינוי הזה כדי לשכנע משקיעים להסתכן למען החזון, ובכך לאפשר אותו.
