עילגות תוצרת הארץ: זרים החוצה

אם לא שמתם לב, בשבועות האחרונים אחזה תזזית בכמה ממשרדי הממשלה וברשויות שתחתיה. האורות דולקים עד השעות הקטנות, טובי המוחות עמלים על שולחנות השרטוט, והתוצאה - גל מתפרץ של יצירתיות וקמפיינים בלי הפסקה.

כשעלה לראשונה הקמפיין הדוחה של רשות ההגירה (זה שמראה צעירים

אבל בימים האחרונים עלה קמפיין חדש, הפעם ביוזמה משותפת של משרד ראש הממשלה, משרד התיירות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. המטרה הפעם ראויה הרבה יותר, והיא עידוד ביקורי ישראלים בכפרי הדרוזים שבגליל. אלא שגם הפעם הצליחו המוחות הקודחים מירושלים להוציא תחת ידם קמפיין עילג ונמוך תחת הכותרת "כפר ביקרתם".

שלום כיתה א'

ואם לא הבנתם את הדאחקה, מדובר בהסתלבטות על כך שהערבים מחליפים את האות ב' באות פ', ובאמצעות השיבוש הלשוני היהודים מוזמנים לביקור בבתי הדרוזים. מה נגיד? הברקה.

ראשית, מעניין היה לדעת מה חושבים שם בירושלים עלינו, צרכני הקמפיינים הללו. איזה הומור מצחיק אותנו (שיבושי לשון של כתה א') ועל אילו רגשות צריך לנגן כדי לשכנע אותנו בצדקת הדרך (שנאת זרים). ועוד יותר מכך מעניין במה בדיוק יעסקו הקמפיינים הבאים. למשל אפשר להציע קמפיין לעידוד תעסוקת אתיופים תחת הכותרת "הרבה יותר מרועי צאן", או לעידוד קבלת חרדים למשרות בשוק החופשי תחת הכותרת "שימו סוף לטפילים. העסיקו חרדים". ואלה רק דוגמאות על קצת המזלג. אפשר להניח שלקופירייטרים המבריקים היושבים בירושלים יהיו רעיונות מוצלחים בהרבה.

מעניין איזה קול זעקה היה קם בישראל לו, למשל, בגרמניה היו עורכים קמפיין תחת הכותרת "אל תפגעו בפרנסה שלנו" שכוונתו להשתלטות של היהודים על המקצועות הפיננסיים, או לו מישהו בארצות הברית היה עורך קמפיין לסיורים בברוקלין תוך שיבוש חינני של מילה בעברית. האמת היא שבמקרה של גרמניה כבר עשו את זה פעם אחת, ובהצלחה רבה מבחינתם. אבל זה כבר היה מזמן ומי זוכר.

שיטת הפרד ומשול

בדרך כלל נהוג לומר כי מטרתו של כל מסע פרסום באשר הוא היא לעורר את המודעות ולהניע לפעילות. במקרה של ממשלת ישראל, נדמה כי המודעות היחידה שהיא מנסה להשיג היא לעובדה שבין האזרחים השונים החיים בגבולותיה יש הבדלים ואפילו לא קטנים, והדרך היחידה להשיג שקט אצל אותם אזרחים היא פשוט לשסות אותם זה בזה. בבחינת יריבו זה עם זה ולא עם השלטון.