חיסכון בעלויות השיט: שלום לך סואץ

משמר החופים הקנדי הציג נתונים המראים כי ב־2008 חצו את המצרים הצפוניים 62 ספינות מסחריות וספינות מחקר ושלוש נושאות עופרת, 54 ספינות יותר מאשר ארבע שנים קודם לכן. עוד ועוד ספינות נצפות בנקודות שונות לאורך מצרי הצפון: ספינות מטען נושאות ברזל ומחצבים החוצות את הים הסיבירי

חלומן של חברות הספנות הוא נתיב מהיר במעבר הצפון־מערבי המצוי מעל קנדה, היכן שרבים נהרגו במאמצים לפלס דרך בין נמלי ארצות הברית לקתאי שבמזרח. אלא שהמעבר, שנצפה לראשונה ללא קרח בקיץ 2007, נחשב לרדוד ורצוף קרחונים קטנים וקטלניים. מי שמרוויח מכך הם הרוסים, שהנתיב העובר מצפון להם - ממומרנסק, לאורך ימת בארנץ, דרך מעבר קארה ועד מצר ברינג, בדרך למזרח - יזכה למרבית התנועה בשנים הקרובות. המרחק הימי בין רוטרדם, הנמל העמוס ביותר באירופה, לבין נמל יוקוהמה שביפן, הוא 13,600 ק"מ בדרך זו. לשם השוואה, אורכו של הנתיב הרגיל בין הנמלים, העובר כיום דרך סואץ, הוא 20,800 ק"מ, כמעט כפול מהדרך הארקטית.

אם בוחרים לשוט מרוטרדם לוונקובר שבמערב קנדה דרך הקוטב עוברים דרך של 12,900 ק"מ בים הצפוני במקום 16,500 ק"מ דרך תעלת פנמה. הדבר מתבטא גם בעלות: בעוד שינוע מכלית מאירופה ליפן בדרך סואץ מגיע ל־1,500 דולר, עלות שינוע דומה באמצעות שוברת קרח דרך הים הארקטי נעה כיום בין 354 ל־526 דולר, תלוי במזג האוויר.