$
משפט

זוכו נאשמי פרשת הדסק הרוסי בבנק הפועלים; ביקורת חריפה על הפרקליטות

כתב האישום נגד שני ראשי הדסק הרוסי לשעבר בסניף הירקון של בנק הפועלים כלל שורת אישומים בעבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. השופט דוד רוזן: "התנהגות המדינה היתה נפסדת ופגעה באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות"

איתי הר אור 09:4222.08.10

תדהמה בפרקליטות: השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה הבוקר (א') את נאשמי פרשת הדסק הרוסי, חלק מפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, תוך שהוא מותח ביקורת חסרת תקדים על תפקודה של הפרקליטות בניהול התיק. כתב האישום נגד שני ראשי הדסק הרוסי לשעבר בסניף הירקון של הבנק,

יעקב סברדליק ואליק לדר שהוגש בדצמבר 2008, כלל שורה ארוכה של אישומים בעבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון.

  

הנאשמים בפרשה היו כאמור אליק לדר ויעקב סברדליק. לדר שימש מנהל דסק חבר המדינות וסברדליק ניהל את קשרי לקוחות בדסק זה. כתב האישום הוגש לאחר חקירה סמויה וגלויה שהתנהלה בבנק הפועלים, סניף הירקון (535) בחשד כי לקוחות סניף הבנק ופקידיו עשו פעולות ברכוש ומסרו מידע כוזב במטרה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לרשות.

 

המדינה, באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה, טענה כי הנאשמים לא רק שלא עמדו בתפקיד שהיה מוטל עליהם על פי חוק, אלא פעלו במשותף עם לקוחות למסירת פרטים כוזבים בדבר זהות הנהנים בחשבונות, על מנת לרמות רשויות האכיפה בישראל, תוך מסירת דיווחים כוזבים לרשות לאיסור הלבנת הון.

 

אלא שלאחר הגשת כתב האישום טען סנורו של לדר, עורך הדין שמעון דולן, בקשה לביטול כתב האישום בטענת "הגנה מן הצדק" עקב פגמים בניהול ההליך הפלילי, בעיקר אי-העברת חומר חקירה. דולן טען כי המדינה מנעה מהנאשם קבלת חומר חקירה רב, מהותי וחיוני להגנתו. זאת, יותר משנה מיום הגשת כתב האישום. בנוסף, טען דולן, כי המדינה הצהירה הצהרות שאינן אמת בפני בית המשפט המחוזי - במסגרת הליך בקשה לעיון בחומר חקירה - ובפני בית המשפט העליון - במסגרת הערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה - במטרה למנוע מההגנה לעיין בחומרי החקירה.

 

 "היקף החומר שנמנע מההגנה הינו בשיעורים בלתי נתפסים"

 

השופט דוד רוזן מתח ביקורת חריפה על הפרקליטות וכתב ארוכות אודו התנהלותה: "הצהרה בלתי נכונה של המדינה יש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט. הצהרה שכזו יש בה כדי לערער משמעותית אמון הציבור בתביעה ובנציגיה. אמון בזרוע חשובה ועיקרית של רשויות המדינה. אמון הציבור הינו מנשמת אפה של חברה המושתתת על יסודות חוק ומשפט".

 

השופט רוזן המשיך וכתב: "בכוחו של חומר החקירה ללמד לעיתים על ראיות המספיקות לאישום אדם. אבל יכול גם חומר החקירה להצביע על חפותו של אותו אדם, או לעורר ספק בעניין אשמתו. תובע מוסמך להגיש כתב אישום רק לאחר שעיין ולמד חומר החקירה שברשותו. הגשת כתב אישום ללא עיון בכלל חומר החקירה הינו מעשה פגום היורד לשורש סמכות כתב האישום.

 

עוד כתב רוזן: "אמור מעתה, אלפים רבים של מסמכים - "חומר חקירה" למהדרין - לא הועמד לרשות ההגנה. לא מדובר רק בזכות יסוד שהופרה בבוטות על ידי המדינה. מדובר בפגיעה ממשית ביכולת הנאשמים לקיים את הגנתם. נאשם לא יכול לקבוע קו הגנתו ללא עיון בכל חומר החקירה. הגנת נאשם המושתתת אך על חלקי חומר חקירה אינה בבחינת הגנה שבית משפט יכול להסכין עימה.הגנה שחומר חקירה רב וניכר לא הועמד, לרשותה, אינה בבחינת הגנה ראויה.  משפט בו ניתנה לנאשמים הגנה שלא על בסיס כל חומר החקירה אינו בבחינת משפט הוגן.

 

"במקרה שלפני, אלפי מסמכים הועמדו לעיון ההגנה בעיצומה של פרשת התביעה, למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום, לאחר סיום שמיעת עדותם של עדי תביעה מרכזיים, עדים אלה לא נחקרו על בסיס כלל חומר החקירה. ברור הוא כי גם משהועמד חומר החקירה, במהלך פרשת התביעה, אזי ההגנה שניתנה לנאשמים, אינה דומה לזו שיכולה הייתה להינתן להם לו "חומר החקירה" היה עומד לעיונם, על פי הזכות הנתונה להם בחוק, לאחר הגשת כתב האישום. בענייננו, חודשים רבים קודם תחילת פרשת התביעה. היקף החומר שנמנע מההגנה הינו בשיעורים בלתי נתפסים. כמות חומר החקירה הופכת, לעצמה, לאיכות. איכות המורה כי ההגנה שניתנה לנאשמים הינה בבחינת 'הגנה נכה'. הגנה, שמשפט הוגן לא יכירנה".

 

"הנה כי כן, משאמרתי כל שאמרתי קצרה הדרך אל המסקנה כי התנהגות המדינה הינה התנהגות נפסדת. התנהגות הפוגעת באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.

 

השופט דוד רוזן החליט על ביטול כתב האישום על בסיס טענת "הגנה מן הצדק". לגופו של עניין מצא השופט רוזן כי כל אחד משני הנאשמים זכאי, כל אחד על פי חלקו ומקומו בכתב האישום.

 

"כשל מתגלגל"

 

סנגורו של אליק לדר, עו"ד שמעון דולן, מסר ל"כלכליסט" לאחר הקראת הכרעת הדין: "הנאשם אליק לדר זוכה זיכוי מלא מ-15 האישומים שהוא הואשם בהם. גם על פי קביעות השופט, שהן חריגות ממילא, מדובר בכשל מתגלגל של רשויות אכיפת החוק ושל הפרקליטות. מדובר בהתנהלות שמלווה בהטעיות של בתי המשפט ואי אמירת אמת גם בבית המשפט העליון וגם בבתי המשפט המחוזיים".

 

עורכת הדין יעל גרוסמן המייצגת את סברדליק יחד עם רוני בלקין וסאלי ליכט מסרה בתגובה: ""כתב האישום הזה אסור היה שיהיה מוגש. חבל שנדרשו 5 שנים כדי להוכיח שלכתב האישום הזה לא היה בסיס לא משפטית, לא מבחינה עובדתית. השגיאות ירדו ליסודו של כתב האישום וגררו התנהגות מצד התביעה אשר לצערי בית המשפט הגדיר אותה לצערי כ"נפסדת".

  

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "בנק הפועלים קבל בשמחה ובסיפוק רב את החלטת בית המשפט המחוזי, לזכות, זיכוי מוחלט, את עובדי סניף הירקון שהועמדו לדין. לכל אורך הדרך, נתן הבנק אמון מלא בעובדיו, האמין בחפותם והיה משוכנע שלא היה מקום להעמידם לדין. הבנק מברך את עובדיו המזוכים ומביע תקווה, שהפרקליטות תשים את הסוף לפרשה, שכונתה בעבר "פרשת סניף הירקון".

 

הפרקליטות: "יש לנו השגות"

 

מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נמסר בתגובה: "הפרקליטות לומדת את הכרעת הדין של בית המשפט הנכבד, אולם כבר מקריאה ראשונית נראה כי יש למדינה השגות לגבי קביעותיו של בית המשפט. יש להדגיש את החשיבות בהגשת כתב האישום ובניהול התיק, שהינו אחד מהראשונים שהוגשו כנגד פקידי בנק לפי סעיף 3 ב' לחוק איסור הלבנת הון. פקידי הבנק הם שומרי הסף, החוליה הראשונה בשרשרת הדיווח, בו חייבים הבנקים על מנת לסייע במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, ומכאן חשיבות העמדתם לדין, לאור פוטנציאל הנזק העצום שיכול להיגרם, למדינה ולכלכלתה".

  

עוד מסרה הפרקליטות: "יודגש כי הערותיו של בית המשפט הנכבד המתייחסות להתנהלותה של הפרקליטות נדונו במהלך המשפט, לאחר שהפרקליטות, כדרכה, הביאה זאת לידיעת בית המשפט. היות והדברים נאמרו, נדונו ואף פורסמו, כבר הוסקו המסקנות והופקו הלקחים הדרושים. הפרקליטות סוברת כי לא נפגעה הגנת הנאשמים לכדי הצדקת ביטול כתב האישום, ומעיון ראשוני בהכרעת הדין עולה כי בית המשפט הנכבד לא פירט את מידת הפגיעה בהגנת הנאשמים. מדובר בחקירה שבמסגרתה נאסף חומר חקירה עצום ואך טבעי שבהיקפי חומר כאלו יתרחשו תקלות. עם כל הכבוד, אין לקבל גישה לפיה תקלות שלא פגעו בהגנת הנאשם יביאו לביטול אישום".

  

עוד הוסיפו בפרקליטות: "חרף הזיכוי אנו מקווים כי יופנם המסר כי לפקידי בנק אין חסינות מפני העמדה לדין פלילי וחובת הדיווח מחייבת כל אזרח במדינה כחלק מהמאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור. בהקשר זה יש לדעת הפרקליטות לברך על הקמתו של בית המשפט הכלכלי, ואף לשקול הבאת תיקי הלבנת הון לדיון בפניו".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x