"האמריקאים מבינים שאם המדינה קוראת, אתה מגיע"
חיים שני מסביר אחת ולתמיד למה החליט לעבור למשרד האוצר, ומקווה שאחרים יבואו אחריו
זה התחיל כשחזרתי יום אחד הביתה וחיכתה לי הודעה בטלפון משר האוצר יובל שטייניץ. קראתי באותה תקופה בעיתונות שהוא מחפש מנכ"ל חדש למשרד, אז הנחתי שזה קשור לזה, אבל עד שלא דיברנו בטלפון לא ידעתי שהוא עומד להציע לי את התפקיד.
הפעם הראשונה שפגשתי את אנשי האוצר היתה
בכלל, הרבה שנים לא ביקרתי בירושלים, רק עם אורחים מחו"ל. הייתי לוקח אותם, מראה להם את הכותל והכנסת. בדרך חזרה מהפגישה באוצר התקשרתי לאשתי ואמרתי לה שהיה מרשים, ואולי יום אחד גם אני אגיע לשם. בדיוק עברתי ליד הכנסת, עם כל הדגלים וסמלי המולדת, וזה דגדג לי. כשקיבלתי את הטלפון מהשר זה ישר עשה לי פלאשבק לנסיעה ההיא.
התלבטתי כמה שבועות טובים אם להיענות להצעה. התייעצתי עם יוסי בכר ועם ירום אריאב, חברים ומשפחה. היה לי מאוד חשוב שימצאו קודם מועמד ראוי להחליף אותי בנייס. השכר לא היה קריטי, אני לא נזירה אבל זה היה בסדר.
כל מי שסיפרתי לו הגיב בהתחלה בהפתעה. בסביבה שהייתי מקושר אליה זה לא צעד מקובל, זה לא הסטנדרט, אבל אחרי ההפתעה באו הפרגון וההבנה. התגובה הכי מרגשת היתה מעובדי נייס ארה"ב - פטריוטיות היא דבר מקובל אצלם, המדינה קוראת לך ואתה בא. האמריקאים הכי הבינו את הצעד הזה, שקוראים לך לדגל. זה טבעי אצלם, במיוחד אצל העובדים בטקסס, שהם עוד יותר פטריוטים. מהם קיבלתי תגובות חמות ומבינות. בארץ ברור שחלק הגיבו בציניות, אבל הרוב הגיבו בפרגון.
סקרן אותי השילוב הזה של תפקיד מאתגר ביותר, המורכבות שלו, יחד עם היכולת לתרום. מה שהפתיע אותי כשנכנסתי לתפקיד זה יכולת העבודה של המשרד הזה. בתשעה־עשרה חודשים שאני במשרד ראיתי המון עבודת צוות. יש פה גם מכנה משותף עם עולם ההייטק, במובן הזה שגם פה חושבים על טווחים ארוכים. ברור לי שעכשיו זו רק תחילת הדרך, אבל ברגע שעובדים בצוות אפשר לקדם דברים. ייקח שנים עד שיראו את התוצאות, ויש המון עבודה לבצע, אבל כולם עובדים יחד - ראשי האגפים וגם משרדי הממשלה האחרים, כמו משרד התמ"ת ומשרד ראש הממשלה. זה קריטי, כי לבד אתה לא יכול לעשות כלום. זה קצת כמו בחברות ענק: כולם צריכים לעבוד יחד כדי להביא תוצאות למדינת ישראל.
אני מרגיש שאני עדיין לומד ומקבל הרבה דברים, ואני מקווה שאני גם תורם. אני מקווה שעוד אנשים מהמגזר העסקי יעשו צעד דומה לשלי, כי יש הרבה מה לתרום, וניסיון עסקי בהחלט יכול לעזור. אני מאוד מקווה שעוד יבואו אחריי.
השנה עשה חיים שני מהלך נדיר, כשעזב משרה נוחה ומכניסה כמנכ"ל נייס והפך לעובד מדינה. המגזר העסקי התבונן בהערכה במנכ"ל משרד האוצר החדש, גם אם לא מיהר לעשות כמותו
