"תיקי ההשקעות צריכים להתנהל בשקיפות"

במרץ 2009 מימשה אוניברסיטת תל אביב בבת אחת את תיק המניות שלה ואת מרבית האג"ח הקונצרניות שלה. המהלך, שאותו הובילה יו"ר הוועד המנהל לשעבר ליאורה מרידור, זכה לביקורת רבה באוניברסיטה והביא להתפטרות ועדת ההשקעות. חברי הוועדה סברו שאין לבצע מהלך כל כך אגרסיבי של מימושים, גם

בהמשך, כשחשף "כלכליסט" את המהלך, הוא עורר סערה ציבורית וביקורת גם מצד חבר הנאמנים של האוניברסיטה, ובו תורמים רבים שכספם מרכיב את תיק ההשקעות של האוניברסיטה. הפרשה הציתה את הבעייתיות בניהול תיקי ההשקעות האוניברסיטאיים הנעשה הרחק מן העין הציבורית, למרות שכל אחת מהאוניברסיטאות הגדולות מנהלת תיקים בהיקף של 1–2 מיליארד שקל.

זאת בניגוד למצב בארה"ב, שם הרכב התיקים והתשואות חשוף בפני כל באתרי האינטרנט של המוסדות האקדמאיים. טרכטנברג אומר שהוא מסכים כי גם תיקי ההשקעות צריכים להתנהל בשקיפות, אולם לדבריו, מכיוון שמדובר בכספי תרומות ולא בכסף ציבורי, אין לות"ת יכולת לכפות על האוניברסיטאות מהלך בנושא. "אנחנו מקדמים את השקיפות דרך דיווח אחיד של הדו"חות ודרך שקיפות של מודל התקצוב שלנו. אבל המדינה לא יכולה להתערב ביחס לכסף שאינו שלה. כרגולטור, אוי לי אם אשים יד על ההליך הזה. ההליך באוניברסיטת תל אביב היה קלוקל כי ההתערבות של הוועד המנהל היתה קצת חריגה. אבל התוצאות לא היו רעות", אומר טרכטנברג.

במקביל לפרשה זו, הוגשה למבקר המדינה תלונה כי אנשי עסקים בוועד המנהל באוניברסיטה קידמו את ענייניהם האישיים להקמת מעונות סטודנטים דרך חברת שיכון ובינוי, שהיא שותף עסקי של אלפרד אקירוב החבר בוועד המנהל. המבקר שבודק את התלונה, את ההתנהלות בנושא תיק ההשקעות וגם את הדחת הנשיא הקודם של האוניברסיטה פרופ' צבי גליל, אמור לפרסם בחודשים הקרובים את מסקנותיו.

לדברי טרכטנברג חברות של אנשי עסקים בוועד המנהל היא רצויה במינונים הנכונים. "האוניברסיטה היא אוטונומית אבל נהנית מתקצוב ממשלתי. כבר העצמנו את הסמכויות של הנשיא ושל הוועד המנהל והיו לכך השלכות חיוביות. השאלה כעת היא מי צריך לשבת בוועד. נכון שיש בוועד המנהל מספר לא קטן של אנשי עסקים, אבל לרוב אין טענות שהאינטרסים הכלכליים הנחו את החלטותיהם. הכל תלוי במינון של מספר אנשי העסקים בוועד", אומר טרכטנברג.