עם קצת רצון והרבה תרומות: הטייס החרדי הראשון כבר ממריא
למרות הקשיים, יש חברות שהתרגלו לראות חובשי כיפות ונשים עם כיסויי ראש בעמדות המחשבים: "כלכליסט" בדק איך מתפתח שוק התעסוקה לחרדים ומצא בעיקר יוזמה פרטית, תרומות זרות, מעסיקים מרוצים, אבל גם הרבה תסכול מהמדינה
גופים פרטיים וציבוריים שמפעילים פרויקטים לעידוד תעסוקה של גברים חרדים מדווחים על מספר שיא של פונים. בתי ספר מקצועיים מבקשים לקלוט חרדים, ומנהלים ממולחים שקלטו את הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה החרדית ממהרים להתאים להם סביבת עבודה בתוך משרדיהם. עדיין לא מדובר במסה קריטית, אך נראה שהמספרים נוסקים משנה לשנה.
למרות האופטימיות, מדובר בטיפה בים. האומדן האחרון של משרד התמ"ת קובע כי בישראל יש כ־650 אלף חרדים, ומתוכם כ־240 אלף בגיל עבודה. רק שליש מתוכם - כ־80 אלף - עובדים באופן סדיר.
מחיר אי־ההשתתפות בשוק העבודה נמדד בכמה דרכים: באופן ישיר, כפי שעולה מבדיקה שנעשתה לאחרונה באוצר, אובדן התוצר למשק מאי־תעסוקת החרדים מסתכם בכ־7 מיליארד שקל בשנה.
אלא שהמחיר הכבד יותר של התופעה נוגע לעתידה של ישראל: כפי שמראה פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל־אביב וממרכז טאוב, בתוך עשורים בודדים מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להחזיק את עצמה כמשק בר־קיימא אם שיעור ההשתתפות בעבודה לא יגדל.
ההצלחה של היוזמות הפרטיות לשילוב החרדים במעגל העבודה מראות שאם המשק ימשיך לחכות למקבלי ההחלטות, זמן רב מדי יעבור עד שצעירי המגזר החרדי יקבלו הכשרה מתאימה לעולם המודרני. עד אז, הפער של ישראל מול המערב רק ילך ויגדל.
הכשרה מקצועית : שיעור טיסה ב־70 אלף שקל
כשדנים בקושי לשלב את המגזר החרדי בשוק העבודה, הבעיה הראשונה שמתעוררת היא היעדר השכלה הולמת. הדיון בנושא חלחל אף לגילאי בית הספר, אך עיקרו בתחום ההכשרה המקצועית. לנישה זו נכנס מיזם "חרדים לעתידם", המקדם תעסוקת חרדים באמצעות מימון הכשרתם והשכלתם הגבוהה. המיזם ממומן ברובו המוחלט (80%) על ידי תורמים פרטיים, ובהם המיליארדר היהודי־בריטי ליאו נואי (ראו מסגרת). התוכנית נתמכת על ידי הג'וינט, והיא מנוהלת על ידי קרן קמח שהוקמה ב־2007 מתוך כוונה לסייע לחרדים שסיימו ללמוד בכולל ומתקשים במימון לימודי תואר.
תוכנית הכשרת החרדים לשוק העבודה מתמקדת באוכלוסיית הגברים במגזר. כל גבר מקבל מלגת לימודים בשיעור של 85%, וכן מלגת מחיה בגובה של עד 1,500 שקל. כמו גופים רבים במגזר החרדי, התוכנית לא מפרסמת את עצמה, והדרך היחידה להגיע אליה היא מפה לאוזן. כדי לזכות במלגה, הגברים החרדים עוברים מבחנים פסיכוטכניים ונבחנים על ידי בוחנים תעסוקתיים שמחליטים האם הפונה כשיר להשתלב במקצוע שבו הוא חפץ.
"חשבנו שיגיעו 300 גברים בשנה, אבל פנו אלינו כבר 7,035 גברים. מתוכם 3,823 קיבלו מלגות", מספר יו"ר קרן קמח, הרב יוסף דייטש. במסגרת התוכנית מדי חודש מחולקות מלגות של 1.5 מיליון שקל לשלל מסלולי לימודים - מרפואה ועד טבחות.
רוב מקבלי המלגות (32%) בוחרים ללמוד מינהל עסקים וראיית חשבון. מקצועות מועדפים אחרים כוללים משפטים, תכנות וגרפיקה. לאחרונה אף נעתרה הקרן לבקשה מיוחדת: לממן לימודי טיסה לחרדי מחסידות תולדות אהרון. "הוא הראה לנו מכתב מחברת תעופה אזרחית שהתחייבה להעסיק אותו", מספר דייטש, "אנו מממנים לו כיום לימודים ב־70 אלף שקל".
20% מתקציב התוכנית מגיע ממשרד התמ"ת, ובקרן קמח מדגישים שמדובר בשיעור השתתפות נמוך מדי של המדינה. "הצרכים שלנו הולכים וגדלים, אך הממשלה משתתפת רק בחמישית מהתקציב. אין מי שייצג אותנו. הקול של משה גפני (יו"ר ועדת הכספים של הכנסת - ת"א) כבר צרוד, אך הקול שלנו טרי", אומר דייטש.
לדבריו, אתגר נוסף הוא השמת החרדים בשוק. "אנו מתכננים לצאת בקמפיין הפונה לראשי המשק כדי להראות שהחרדים כבר קנו את ההשכלה, אך אין מי שיקלוט אותם. גם משרדי הממשלה סגורים בפנינו כי תמיד יעדיפו חילוני עם תואר על חרדי עם תואר".
למרות כל אלו, תקציב התוכנית עומד להתרחב. השנה הוא עמד על 17 מיליון דולר, בשנה הבאה הוא יצמח ל־26 מיליון דולר, וב־2012 הוא צפוי להגיע ל־36 מיליון דולר.
ייעוץ והשמה: מוצאים מקום עבודה
אחרי שהושלמו לימודי ההכשרה המקצועית הנחוצים לחרדים כדי להשתלב בשוק העבודה, נתקלים רבים מהם במחסום ההשמה. במגזר מסבירים כי לשכות התעסוקה של משרד התמ"ת אינן מותאמות כראוי לקהל החרדי, ויוזמות פרטיות של עמותות כבר התעוררו במטרה לתת מענה לבעיה.
הגוף המרכזי הפועל בתחום הוא מרכז פיתוח תעסוקת חרדים (מפת"ח), שנוסד לפני כארבע שנים. תקציבו השנתי של המרכז עומד על כ־4 מיליון שקל. במימון משתתפים תורמים פרטיים שמגייס הג'וינט, ובמחצית מהמימון הנותר המדינה משתתפת. מדובר למעשה במרכז שפועל כשירות תעסוקה אלטרנטיבי המיועד לחרדים בלבד. ברחבי הארץ פזורים
שמונה סניפים של מפת"ח. עד היום נועצו בסניפים אלה כ־7,000 חרדים, ויותר ממחציתם פנו לייעוץ והשמה במהלך השנה האחרונה.
"עשרות אלפי חרדים מסתובבים ומחפשים עבודה, אך רשות התעסוקה לא מהווה סביבה ידידותית מספיק עבורם", אומר המנהל הכלל־ארצי של מפת"ח, הרשל קליין. הכוונה בסביבה ה"לא ידידותית" היא אופייה החילוני של לשכת התעסוקה - "בעיקר כשהנשים מתלבשות שם בלבוש קיצי", דברי קליין.
סניפי מפת"ח נותנים מענה לבעיה זו: הם פתוחים בשעות נפרדות עבור נשים וגברים. בפנים מוצאים המבקרים והמבקרות חדרי ראיונות ועובדים המשמשים כמקדמי תעסוקה. הללו מכווינים את החרדים המבקשים להשתלב בשוק העבודה, שירות הניתן בחינם. הפונים נדרשים לעבור מבחנים ממיינים, ופרטיהם מוזנים למאגר מידע.
מאגר המידע משמש מעסיקים המעוניינים לשלב חרדים, ואלה נכנסים למאגר ומגייסים עובדים. בנוסף התקינו במקום חדרי מחשבים שאליהם מוזמנים החרדים להגיע ולהיכנס למאגרי חיפוש עבודה מיוחדים שבנו בארגון. החרדים שפוקדים את הסניפים גם זוכים לסדנאות ללא תשלום לשיפור מיומנויות מחשב, כתיבת קורות חיים והתנהלות מול המעסיק.
במקביל, מנהלי מפת"ח פונים בעצמם למעסיקים כדי להעלות את המודעות להעסקת חרדים. אנשי הארגון מעדכנים את המעסיקים הפוטנציאליים על קיום מאגר העובדים החרדים, ובנוסף מציעים לממן בעצמם את מודעות הדרושים ואת מיון העובדים. "אנו מתמודדים עם סטיגמות של מעסיקים חילונים, וגם מסבירים להם איך להכשיר את מקום העבודה", מסביר קליין.
במגזר, יוזמות מסוג זה כבר מתקבלות באופטימיות. "אני פוחד שהחילונים יגידו בסוף שאנחנו משתלטים להם על מקומות העבודה", טוען אחד מבכירי הקהילה החרדית בירושלים. "בתוך כמה שנים יהיו המון אנשי מחשבים ועורכי דין חרדים שיצעקו שאין מקומות לחילונים ויכעסו עלינו. זה מלכוד".
מכשירים את המעסיקים: כך הוצפו המוקדים בחרדיות
גם אחרי ההכשרה וההשמה נותרים אתגרים המקשים על החרדים להשתלב בשוק העבודה, ולשם כך קמו ארגונים המתמחים בהדרכת מעסיקים איך לקלוט נכון עובדים חרדים. הגוף הגדול שפועל בתחום זה הוא ארגון תמ"ך, המתווך בין המעסיקים לנשים חרדיות. הארגון פונה למאות מעסיקים ומציע להם להעסיק עובדות חרדיות.
התקציב השנתי של תמ"ך עומד על כ־3 מיליון שקל בשנה, אך תוכנית צופיה שהוא מפעיל - ואשר מתמקדת בהשמת חרדיות - מתוקצבת ב־900 אלף שקל בלבד. מחצית הסכום ממומנת על ידי המדינה, והיתר באמצעות תורמים, ביניהם הפדרציות היהודיות בארה"ב. הארגון גם מתגאה בתמיכת רבנים מכל החצרות.
בשנים האחרונות נהפכו הנשים החרדיות לחלק מהנוף בחברות עסקיות רבות במשק, ביניהן קומברס, מגדל וחברת המחשוב מלם. לפי נתוני התמ"ת, 57% מהנשים החרדיות בגילאי 64–25 עובדות, בעוד שבקרב הגברים החרדים שיעור המועסקים בגילאים אלו עומד על 40% בלבד. בתמ"ך מספרים כי בשנים האחרונות שילב הארגון למעלה מאלף נשים חרדיות במקומות תעסוקה בירושלים.
"אם תתקשרו למוקד 103 יתכן שתענה לכם חרדית", אומרת מנכ''לית תמך שיינדי באב''ד, "נשים חרדיות אף עובדות כפקידות גבייה, רואות חשבון ותפקידים נוספים בחברות ידועות כמו מגדל או במשרד רואי החשבון ברייטמן. בכל המקומות הללו החרדיות מרשימות את המעסיקים במסירות שלהן."
לדברי באבד, "אנו עורכים כנסים בתוככי הקהילות החרדיות שבהן עובדות ותיקות מסבירות איך ניתן לשלב בין המשפחה לעבודה. אנו גם מסבירים למעסיקים איך לתפור את סביבת העבודה לחרדיות כך שהן ירגישו שמכבדים אותן. למשל שיתאפשר להן לאכול במתחם שלהן בצהריים.
"30% מהנשים מרוויחות כבר יותר מ־7,000 שקל לחודש והן מקודמות כל הזמן. אם נעשה את העבודה כמו שצריך, תוך 5 שנים לא יהיה בנו צורך".
