גלגול הוצאות התקשורת של כוחות הביטחון על החברות - פוצל מחוק ההסדרים

ועדת החוץ והביטחון, בראשות היו"ר שאול מופז, החליטה לפני דקות מעטות לפצל מתוך חוק ההסדרים סעיפים שהיו אמורים להשית על כל חברות התקשורת הוצאות בגין פעולות שנכפו עליהן בידי שירותי הביטחון.

מופז אמר בדיון כי ניסוחם הנוכחי של הסעיפים הוא "דרקוני, אינו מגיע לסף

מופז הציע לפצל את הנושא מחוק ההסדרים ולהקציב שבועיים שבהם ידונו נציגי חברות התקשורת, כוחות הביטחון והאוצר בפורום מצומצם בנושא; לפי ההצעה, לאחר תקופה זו תקיים הוועדה דיון נוסף. הוועדה אישרה את ההצעה פה אחד, אך היא עדיין כפופה לאישור במליאת הכנסת.

בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 מצוי סעיף המבקש לשנות הסדר בין חברות התקשורת לגופי הביטחון, בהם הצבא, השב"כ והמוסד, ולפיו יכולים גורמים אלו להורות לחברת תקשורת שקיבלה רישיון מהמדינה לבצע עבורם שינויים בתשתית התקשורת הנמצאת בבעלותה, משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור. ההוראה חלה על חברות התקשורת הנייחת והניידת, כולל המפעילים הווירטואליים העתידיים, כמו גם חברות הטלוויזיה.

על פי חוק התקשורת, הגורם המטיל את ההוראה על חברת התקשורת נדרש לשלם לה על פעילותה "מחיר סביר"; במידה שהצדדים לא מגיעים לעמק השווה לגבי היקפו של מחיר זה, נקבע מנגנון המעביר את הנושא להכרעה של גורם שימונה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

השינוי המוצע בהצעת התקציב כולל שתי דרישות: ראשית, חברות התקשורת נדרשות לעדכן את כוחות הביטחון לפני ביצוע  שינוי כלשהו ברשת או במכשירי הקצה המסופקים ללקוחות, ולקבל את אישורם. דרישה זו נגזרת מהחשש כי פעולה שתבצע ספקית תקשורת תחסום פעולה חיונית אותה מבצעים או מתכוונים לבצע גופי הביטחון.

הדרישה השניה, שעוררה את זעמן של חברות התקשורת, היא שבכל מקרה שבו כוחות הביטחון דורשים ביצוע שינוי ברשת או במכשירי הקצה, הן ישאו בעלות השינוי; זאת, בניגוד למצב הקיים, בו משלם על כך הגורם הביטחוני הרלוונטי. דרישה זו צפויה לחסוך לכוחות הביטחון הוצאות המוערכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ולגלגלם על חברות התקשורת, שבוודאי יגלגלו הוצאות אלו על הצרכן.

נציגי האוצר הודו בדיון כי על פי נוסח הצעת החוק הנוכחית, נראה כי אכן לשירותי הביטחון מוענק לכאורה חשבון הוצאות ללא הגבלה, ובעקבות פניות חברות התקשורת הוחלט לדון בהגבלות מסוימות. על פי האוצר, גופי הביטחון מוציאים כיום בין 20 ל-30 מיליון שקל בשנה עבור השינויים שהם דורשים ברשתות התקשורת; לאחר התיקון מעריכים באוצר כי ההוצאות, שבהן ישאו חברות התקשורת, יעלו לכ-60 מיליון שקל.

נציגי בזק, סלקום, פרטנר ונטויז'ן שהשתתפו בדיון טענו כי לא נעשה ניסיון לקיים דיאלוג עם החברות בנושא שינוי זה, לאחר שנים רבות של שיתוף פעולה בין הצדדים.

דני רוזן, יו"ר פרי טלקום, ולשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, אמר בדיון: "התיקון המוצע פוגע במידתיות של חוק התקשורת הקיים, ולא מתיר שיקול דעת לגורם כדוגמת שר התקשורת. אנחנו נכנסים להשקעות גדולות כדי לעורר תחרות בשוק הסלולר, וכעת מתכוונים להשית עלינו עלויות ללא רף מוגדר".

התנגדות לתיקון החוק הוצגה גם מצד חברי הוועדה. ח"כ ישראל חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ, אמר: "לקחו את המטוטלת רחוק מדי. צריך למצוא נקודת איזון שונה, מתוך ראייה ששני הצדדים רואים את הצורך בעין אחת ומחפשים את הדרך לבצע זאת נכון. אסור להגיע לניסוח שגורם לאחד הצדדים להפר אותו".

ח"כ אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ, טען כי הנושא המרכזי הוא התאמת רשתות התקשורת לצרכי כוחות הביטחון, ולא זהות הגורם שישלם על הפעולות עצמן: "מגיע לחברות התקשורת ישר כח על פעילותן לטובת כוחות הביטחון במשך השנים, אבל בעולם יש תקדימים - בגרמניה, למשל, החוק קובע כי התאימות הטכנולוגית תושת על החברות. חוק ההסדרים אינו הדרך הנוחה ביותר לעבוד איתה, אבל את סוגיית התאימות הטכנולוגית צריך להסדיר בחוק זריז, ואם אין ברירה יש להשתמש בחוק ההסדרים, תוך מתן תקופה קצרה להגעה להסכמה בין הצדדים".

ח"כ אריה אלדד השיב לדיכטר ואמר: "כל המערכות סובלות בגלל קצב השדרוג של הטכנולוגיות, כך שתמוה בעיני שרק כוחות הביטחון רוצים שמישהו אחר ישלם את החשבון. הדיון חייב להתבצע בחקיקה רגילה".