צפוף מתחת למים
ספק אם השוק גדול מספיק כדי לאפשר תחרות מול מד נאוטילוס על החיבור לאינטרנט בכבל תת־מימי
שלושה גופים הביעו בחודשים האחרונים את רצונם לשבור את המונופול של חברת מד נאוטילוס, בחיבור ישראל לשדרת האינטרנט העולמית באמצעות כבל תת־מימי. בחודש נובמבר הכריזה בזק בינלאומי כי תפרוס כבל שיחל לספק שירות כבר בתחילת 2012; בפברואר הצטרפה אליה שותפות טמרס טלקום של פויו זבלדוביץ', יונתן בס ושמיר שהרבני, שהכריזה כי תניח כבל דומה שיהיה פעיל בערך באותו מועד; ובאפריל הצהירה גם HOT שהיא בוחנת הצבת כבל משלה שיחל לפעול בשנת 2012.
אם יתגשמו כל התוכניות של הגופים האלה, תמצא את עצמה ישראל בשנה הבאה עם חמישה כבלים תת־מימיים (שניים מהם של מד נאוטילוס). עלות הנחתו של כבל שכזה מוערכת בכ־400 מיליון שקל, והוא מצריך גם השקעה מתמשכת בתחזוקה. אלא שלפי שעה ולפחות בעתיד הנראה לעין, כבר מסוגלים הכבלים של מד נאוטילוס לספק את צריכת התקשורת הישראלית.
נראה, אפוא, כי הסיבה למתן אפשרות לשחקנים נוספים להניח כבלים תת־מימיים משלהם הנה בעיקר הרצון לעודד תחרות - ולאו דווקא היעדרו של פס רחב באינטרנט. אבל האם השוק באמת מסוגל לכלכל כל כך הרבה מתחרים ולהשיב להם את ההשקעה?
פוטנציאל הכנסות של כ־200 מיליון שקל בשנה
ההסכמים בין מד נאוטילוס ללקוחותיה, שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות בזק בינלאומי, סמייל ונטוויז'ן, נחתמו לתקופה של שבע שנים וכוללים שני רכיבים: תשלום עבור השימוש ברוחב פס המוקצה ללקוח, ותשלום עבור עבודות אחזקה המשויכות לרוחב הפס הזה. ספקיות האינטרנט הקטנות יותר חוכרות משלוש הספקיות חלק מרוחב הפס שהן רוכשות ממד נאוטילוס.
דו"חות 012 סמייל חשפו כי מהשנה ועד 2015 תשלם החברה 60–70 מיליון שקל בממוצע מדי שנה עבור רוחב הפס ותחזוקתו. נטוויז'ן ובזק בינלאומי אינן חושפות בדו"חותיהן את התשלומים העתידיים למד נאוטילוס, אולם בהסתמך על הסכומים ששילמו בעבר ובהנחה כי אלה יגדלו עם כל גידול ברוחב הפס הנחכר, נראה כי שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות ישלמו במצטבר כ־180–210 מיליון שקל בשנה למד נאוטילוס. ניתן להניח כי סכום זה מהווה את כלל פוטנציאל הכנסות השוק של כל ספקי הכבל התת־מימי בשנים הקרובות.
השחקנים החדשים יתקשו לפתות את הספקיות
על פי דו"חותיהן, לסמייל, נטוויז'ן ובזק בינלאומי הסכמים עם מד נאוטילוס עד 2017 (לפחות), עובדה שתקשה על מניחי הכבלים החדשים לפתות אותן בטווח הקצר. בזק בינלאומי טענה כי לא רק קבוצת בזק תעשה שימוש ברוחב הפס של הכבל התת־מימי שלה, אלא שהיא תמכור רוחב פס גם לחברות המתחרות בבזק. לאור התחייבויותיהן של ספקיות האינטרנט למד נאוטילוס בשנים הקרובות, נראה כי שאיפה זו מוטלת בספק, אך ברור כי בזק בינלאומי עצמה לא תרכוש רוחב פס ממניחי הכבלים האחרים, ולפיכך מצטמצם היקף השוק (הנוכחי והעתידי) של הכבלים האחרים בכשליש.
בזק בינלאומי אינה מתכוונת לסגת מהפרויקט, וכעת נראה ש־HOT וטמרס יצטרכו לבחון מחדש את תוכניותיהן בנידון - הראשונה יכולה להניח כבל לשימוש עצמי, אולם בטמרס יידרשו להרבה אמונה בגידול מסיבי בצריכת רוחב הפס הישראלי בשנים הקרובות כדי להצדיק כלכלית הנחת כבל משלה.