מי שומר על המשקיעים?
היועצים בבנקים עמוסים בעבודה והלקוחות משלמים את מחיר העלאת דמי הניהול. לרוב, ללא ידיעתם
כנגד טענותיהם של בכירי ענף ניהול ההשקעות המקומי על תחרות גוברת השוחקת את מרווחי הרווח שלהם, רובצת בקרבנו זה כמה חודשים תחושה שונה, שדמי הניהול בקרנות הנאמנות מצויים דווקא במגמת עלייה.
בחינה מדוקדקת של הנתונים המתפרסמים באתר הבורסה אכן מאוששת את התחושה הזו, אך מי יכול להרשות לעצמו להתעדכן מדי יום במאות ההודעות ששולחות חברות ניהול הקרנות, או לעקוב אחר הפרסומים במודעות השחור־לבן בעיתונים, ולהבחין בשינויים המינוריים לכאורה המתבצעים בדמי הניהול? בטח שלא הלקוח הקטן.
קרנות הנאמנות הן מוצר "עיוור" משני מוקדי מבט. מצד אחד, מנהל הקרן לא יכול לדעת מיהם הלקוחות שמחזיקים בקרן הנאמנות, שכן מדובר במוצר נזיל שהרכב המחזיקים בו משתנה מדי יום. מן העבר השני, המשקיע ששם את כספו בקרן אינו יודע בזמן אמת במה היא משקיעה, ויכול להתעדכן רק בדיעבד בביצועיה.
יועצי ההשקעות הם "הלקוחות" האמיתיים
מי שאמורים לתווך בין שני המוקדים, לפקח על הנעשה ולעמוד על המשמר עבור הלקוחות הם יועצי ההשקעות במערכת הבנקאית. מאז יצאה לדרך רפורמת בכר בשנת 2005 אמנם שודרג מעמדם של יועצי ההשקעות בבנקים, וחשיבותם בתהליך קבלת ההחלטות של הלקוחות גדלה עשרות מונים.
במיוחד נכון הדבר בענף קרנות הנאמנות הנזיל, שמגלגל כ־160 מיליארד שקל, ובו עיקר הפעולות מתבצע בהנחיית יועצי ההשקעות, ולא באמצעות הזרמת פקודות קנייה ומכירה ישירה מצד הלקוחות. זו גם הסיבה שבתי ההשקעות מכוונים את עיקר התחמושת השיווקית שלהם לעבר יועצי ההשקעות - בפרסומים, באירועים ובפניות אישיות בימי הולדת.
כמי שמזוהים על ידי בתי ההשקעות כ"לקוחות", יועצי ההשקעות הם גם אלו שמקבלים את ההתראות על שינויים במדיניות הקרנות ובדמי הניהול שלהן. הטכנולוגיה המתקדמת והמערכות תומכות ההחלטה יכולות אף להציף בפניהם את שמות הלקוחות המחזיקים באותן קרנות שבהם השתנה פרמטר מהותי. למרבה הצער, לרוב הדבר אינו מתורגם להתראה בפני לקוחות הקצה, אשר נאלצים לשלם את מחיר השינויים בלא ידיעתם.
הסיבה לאי־העברת המידע ללקוחות היא העומס הרב שבו מתפקדים היועצים. כל יועץ מטפל בממוצע במאות לקוחות קצה, ובחלק מהמקרים מטלה זו היא רק אחת מרשימת המשימות שמונחות בפניו, לצד עבודות פקידותיות אחרות בסניף הבנק. כל לקוח שהלך בחייו לפגישת ייעוץ בבנק יודע כי זו עשויה להימשך דקות ארוכות ואף שעות, כשזמן רב נגזל מהיועץ לצורך מילוי טפסים ובירוקרטיה מינהלתית.
חשיבות גבוהה, אך ריקה מתוכן
אז כיצד יכול היועץ להתפנות מעיסוקיו השונים כדי להרים טלפון לכל אחד מלקוחותיו שמחזיק בקרן נאמנות אחת או יותר, כשחל בה שינוי כלשהו, על מנת להתריע על כך בפניו? אי אפשר לבוא בטענות אל היועצים.
את הפתרון לסוגיה זו צריכים לתת הרגולטור והבנקים. האחרונים טוענים כי לדמי הניהול חשיבות גבוהה בדירוג קרנות הנאמנות במערכות הממוחשבות, והיועצים עצמם נותנים משקל רב לנושא בעת קבלת ההחלטות. אלא שבלי יכולת לעדכן את הלקוחות בזמן אמת - הטענות הללו ריקות מתוכן.
