הון ופטיפון

עופר עיני, יו"ר ההסתדרות החדשה

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Year of the Cat" של אל סטיוארט, ששמעתי בגיל 17. היה לי אז חבר טוב שבנה מערכת סטריאו, והיו לו כמה תקליטים וזה היה אחד מהם.

השירים האהובים עליי בתקליט היו "Year of the Cat" ו"On the Border".

היום יש לי את האלבום בסטרימר בבית ואני שומע אותו מדי פעם, אבל אני שומע יותר מזרחי כמו ישי לוי, אייל גולן ודקלון, שאני אוהב לשיר עם חברים בקריוקי. זה סוג של תרפיה.

עופר עיני עם התקליט האהוב צילום:אוראל כהן

ליאורה עופר, יו"ר חברת מליסרון

התקליט המשמעותי הראשון בחיי, שאהבתי ו"חרשתי עליו" בגיל 16, היה אוסף השירים של הפלטרס.

השיר האהוב עליי בתקליט והנוסטלגי ביותר מבחינתי הוא "Only you". הוא מחזיר אותי לתקופה שבה הייתי בתנועת הצופים בחיפה, ומסיבות סלוניות עם שירים כאלה היו אסורות ומנוגדות לערכי התנועה.

היום כל אוסף השירים של הלהקה המופלאה הזאת עדיין ברשותי, ואני עדיין מוקסמת מהשירים ומהעיבודים הקוליים של הלהקה. המוזיקה הזאת היא כמו להיכנס לבית עם ריח של עוגת שוקולד של פעם בתנור ולהתגעגע.

יעקב פרי , יו"ר בנק מזרחי טפחות

התקליטים המשמעותיים הראשונים בחיי היו תקליטי 78 של ישראל יצחקי ויפה ירקוני.

כשהייתי בן שבע־שמונה האזנתי להם. להקשיב אז לפטיפון בכלל היה אירוע נדיר.

השיר האהוב עליי היה "אבאל'ה בוא ללונה פארק" של ישראל יצחקי. זאת היתה תקופה של תמימות, פשטות, צניעות, של בתים שהיו כולם קשי יום. התקשורת היתה מאוד חד־גונית, אבל במדינה נעשו דברים גדולים, עסקו בדברים יותר ערכיים ופחות רכילותיים. השיר הזה מזכיר לי עד היום את התקופה הפשוטה הצנועה והאמיתית של תחילת המדינה.

היום אני חושב שהתקליט זרוק באיזה מקום בבית. אני בטוח שבחיפוש טוב הייתי מוצא אותו.

יעקב פרי. בחר בתקליטים של ישראל יצחקי ויפה ירקוני צילום: אוראל כהן

יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת

את התקליטים הראשונים בחיי, של קונצרטים קלאסיים לכינור, רכשתי סביב גיל 18–20. עד אז, מגיל 11–12, הקשבתי לתוכנית "קונצרט ליל השבת" בשמונה בערב ביום שישי ברשת א', ובגיל 16 בערך קנו לי טייפ ואז הייתי מקליט לעצמי את הקונצרטים האלה — לדוגמה הקונצרט לכינור של מנדלסון והקונצרט לכינור של בטהובן, שדיוויד אויסטרייך הקליט בשנות החמישים.

היום אני עדיין שומע את היצירות האלה, אבל הטעם שלי כבר הרבה יותר מגוון, ואני נהנה גם מכלים אחרים.

עו"ד רם כספי

התקליט המשמעותי הראשון וגם האחרון המשמעותי בחיי הוא ההמנון הלאומי שלנו "התקווה". כל היתר מתגמד.

נעם לניר, מנכ"ל חברת ליוורמור השקעות

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה לא רוק פרוע ולא פאנק, אפילו לא הביטלס, אלא הגשש החיוור

עם החצאיות המתרוממות ב"מים לדוד המלך", עם נשר'קה. לצד מבצע אנטבה, זכייתה של רינה מור בתחרות מיס יוניברס, גביע אירופה לאלופות ומשה גנזי אלוף העולם בסקי מים 8791, הגשש סימלו בעיניי את הישראליות המשתקמת במחצית השנייה של שנות השבעים. הרי בלי האמונה, צ.ס.ק.א לא היתה אוכלת אותה.

נעם לניר צילום: שאול ראובן

עו"ד אלי זהר

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "פטר והזאב". כילד אני זוכר את הציידים, את הזאב, את פטר המסכן, את האכזריות והפחדים והרעמים והקולות. זה מתנגן לי בראש עד היום הזה. שמעתי את זה בגיל מאוד מוקדם, ארבע־חמש. היה לנו חדר אחד ומטבח, החדר השני היה מושכר, וזה כל הזמן התנגן בבית.

היום הנכדים שלי שומעים את אותה היצירה.

משה קסטיאל, מבעלי בית העיצוב קסטיאל

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Diamonds & Rust" של ג'ואן באאז, שקניתי בגיל 14–15. כל השירים בו אהובים עליי. זה מחזיר אותי לימי קץ מלחמת וייטנאם, כשקלטתי בגלים קצרים את שידורי התעמולה ששודרו בתחנה VOA 4.

היום התקליט עצמו כבר אינו ברשותי, כיוון שאת כל תקליטי הוויניל תרמתי למטרה טובה — משחקי פריזבי. אבל עד היום אני נהנה משירי התקליט, שנמצאים על האייפד שלי.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Dark Side of the Moon" של פינק פלויד. התקליט מחזיר אותי לגיל העשרה, 15–16: אהבה ראשונה, חבר'ה, צופים. הרגשה שהחיים יפים ואנחנו יכולים לחיות אותם במלואם רק סביב מוזיקה, אהבה וחופש.

השירים האהובים עליי בתקליט הם "Money" ו"Time". קשה לי לבחור ביניהם.

היום תקליט הוויניל נמצא איפשהו במחסן של הוריי בחיפה, אבל יש לי את הדיסק. בעיניי זה היה ונשאר קלאסיקה של כל הזמנים, ביצירתיות, בהרמוניה, באיכות הביצוע ובהפקה. וההוכחה — הילדים שלי נהנים מהמוזיקה הזאת היום, 35 שנה אחרי.

ירון שלו, שף ושותף במסעדת טוטו

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה של הקונצ'רטו לפסנתר מספר 491 של מוצרט. הייתי בן שמונה והתחברתי לבעל חוות סוסים במושב עמינדב בשם מנחם אשכנזי. עבדתי בחווה והתאמנתי ברכיבה על סוסים, הייתי ממש צמוד למנחם, והוא הכיר לי את המוזיקה הזאת. היינו נוסעים שעות באוטו שלו ומאזינים ליצירות של מוצרט, ושומעים אותן גם תוך כדי העבודה בחווה. אפילו הסוסים נקראו כולם בשמות של מלחינים. התקופה כולה היתה פסטורלית ורגועה בהרבה מהחיים שלי כיום.

היום כבר אין לי אותו, אבל המוזיקה הזאת עדיין מדהימה בעיניי. האלבום היה ברשותי עד שעזבתי את ירושלים. זאת מוזיקה שמנתקת אותך מהיומיום.

גיא ברעם, מנכ"ל פרסום ברעם מקורי

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "החומה" של פינק פלויד, ששמעתי בגיל 14, בכיתה ח'.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "We Don't Need No Education". אני זוכר את המקום המדויק שבו שמעתי לראשונה את השיר. זה היה כשגרתי בקנדה, ושמעתי אותו בבית של חברה מהכיתה. זה היה תקליט של הוריה, והשיר היה מגניב. נהנינו מהקצב בלי להתעמק יותר מדי במילים.

היום השיר עדיין יכול בקלות לעמוד בראש המצעדים. הוא עדיין רלבנטי, ופינק פלויד, שגם הם לא ילדים, עדיין ייתנו היום את ההופעה הכי טובה בעיר.

יהודית ריכטר, מייסדת ומבעלי מדינול

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "מיץ פטל"

.

זה היה כאשר הייתי אם צעירה, בת 26, והתקליט ליווה אותי בחוויית האמהות הראשונה. הסיפור, הדמויות האהובות והמוזיקה הקליטה יצרו חוויה משותפת לי ולבני. זו היתה תקופה שבה עבדתי קשה על התואר השני שלי, ולעתים הייתי משמיעה את התקליט לילד, ומצליחה לעבוד תוך כדי. אחר כך בנסיעות לא מעטות היינו שרים יחד את השירים.

השיר האהוב עליי בתקליט היה שיר הנושא.

היום אני עדיין חושבת שהתקליט נפלא, ועובדה שהוא עומד במבחן הזמן ונחשב לקלאסיקה בזכות הדמיון, היצירתיות וההומור — שנוגעים ללב ילדים ומבוגרים כאחד.

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום

עמוס שפירא. בחר בתקליט של אסתר עופרים צילום: עמית שעל

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה של אסתר עופרים, שחזרה בשנות השבעים לארץ לאחר שהות ארוכה באירופה ועסקה בחידוש שירים ישנים.

השיר האהוב עליי היה הביצוע שלה ל"הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק. זה היה בדיוק בתקופה שבה נולד בני הבכור גיל, וכל רגשות האושר, שמחה, אופטימיות והתרגשות, לצד האחריות הגדולה, צפים ועולים בי עד היום כשאני שומע את הביצוע של אסתר עופרים לשיר הזה. שנים אחר כך שרה ריטה גרסה מרגשת לא פחות משלה לשיר.

ציון באלס, מנכ"ל שטראוס ישראל

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "חתונה לבנה" של שלום חנוך, ששמעתי לראשונה בגיל 17, ואחר כך לאורך הצבא. זה מזכיר לי את הנעורים, עם ההופעות באמפי צמח המיתולוגי עם כל החברים.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "הדרכים הידועות".

היום יש לי אותו על דיסק. אני עדיין מאוד אוהב אותו ומחובר אליו. בהחלט ברור לי למה התלהבתי אז.

זאב וורמברנד, מנכ"ל רבוע כחול

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "New Skin for the old Ceremony" של לאונרד כהן,שרכשתי אחרי שחרורי מהצבא ב־1974.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "Who by Fire", שכהן כתב בעקבות החוויות שעבר כאשר הגיע להופיע בארץ בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

הייתי אז בהופעה שלו, ומאז אני פריק שלו. השיר הזה מתכתב עם פיוט הימים הנוראים "ונתנה תוקף" ("מי במים ומי באש... מי בחרב ומי בחיה", וכו'), שהיה לו משהו חזק מאוד עבורי כנער שהגיע מבית דתי־מסורתי. לכן השיר השאיר עליי רושם עמוק.

היום אין לי כבר את התקליט המקורי, אבל אני עדיין אוהב ומתרגש מאוד לשמוע את השיר. להופעה האחרונה של כהן בארץ הלכתי עם אשתי ושלוש בנותיי, וכולנו ידענו כמעט בעל פה את מילות כל השירים שלו. ההופעה הזאת היתה בעיניי האיכותית והמרגשת ביותר שהיתה עד היום בישראל.

גזי קפלן, מנכ"ל אסם

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "שירי נח"ל" — תקליט מיוחד שהוציאה להקת הנח"ל לכבוד יום העצמאות העשירי למדינת ישראל. גם אני הייתי אז בן עשר, וזה מחזיר אותי לחוויית הילדות של ילד בן עשר שחווה את שמחת יום העצמאות. אני זוכר שצפיתי בלהקת הנח"ל מופיעה על במה ציבורית שהיתה במקום שבו נמצא היום בית ציוני אמריקה בתל אביב.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "שתים עשרה טון" של יחיאל מוהר וסשה ארגוב.

היום התקליט כבר לא נמצא ברשותי, אבל אני עדיין אוהב אותו. להקת הנח"ל והאנשים שכתבו לה היו ציון דרך בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית וראי לערכים ולרוח התקופה.

גזי קפלן צילום: יובל חן

יעל קטן, המנהלת המסחרית של בריטיש איירווייס בישראל

התקליטים המשמעותיים הראשונים בחיי היו של להקת אבבא, שמאוד אהבתי כילדה, בערך בתקופה שבה הם השתתפו באירוויזיון.

השיר האהוב עליי היה "ווטרלו", השיר שאבבא שרו באירוויזיון, אבל היו גם הרבה אחרים שאהבתי. כשאני שומעת אותם היום הם מחזירים אותי לכיתות ו'־ז'. זאת פשוט היתה מוזיקה שאהבתי לשמוע. למילים פחות הקשבתי אז.

היום, לצערי, התקליטים כבר לא ברשותי. מאז שזרקתי את הפטיפון אין לי תקליטים. אבל בדיסקים יש לי כמעט את כל האלבומים. אני אוהבת לשמוע אותם עד היום.

עו"ד יוסי כהן

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "That's All Right, Mama" של אלביס פרסלי.

עשינו מסיבות ריקודים בדירות בתל אביב, ופרסלי פתח בפנינו עולם חדש, חיבר אותנו לעולם הגדול. משירי תנועות נוער עברנו לשמוע פתאום את אלביס, וזה גרם לנו להסתכל אחרת על השומר הצעיר וא"ש הלילה. ברגע שהתאפשר לי רכשתי את כל התקליטים שלו. זה שינה את חיי. אפילו הקלטתי דיסק עם שיריו.

עו"ד יורי גיא־רון, יו"ר לשכת עורכי הדין

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "אבי רוד" של הביטלס, בגיל שבע וחצי. שעת ערב, ההורים יצאו, וכל הבית מלא בווליום מחריש אוזניים עד שכל אבן יהודה, שומעת...

השיר האהוב עליי בתקליט היה "Because".

היום התקליט עדיין ברשותי. רכשתי מאז כמה פעמים עוד עותקים ממנו, ומהדיסק שלו, כי הוא נשרט מרוב האזנה. אני עדיין חושב שזה אחד האלבומים האיכותיים והמדהימים שהוקלטו מאז ומתמיד. בכל פעם שאני מאזין לאחד הקטעים בו, אני נרגש ומתלהב.

עו"ד מיה ליקוורניק

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה תקליטו של לאונרד כהן "Songs of a Room", ששמעתי בפעם הראשונה בגיל 14 בערך. באותה פעם, כמו גם במאות הפעמים שהקשבתי לתקליט מאז, המוזיקה והמילים הרעידו עמוק בלב. לעתים כשאני מקשיבה לחלק מהשירים עולה בי זיכרון של אהבה צעירה ועלם חמודות עם גיטרה ביד ששר כל כך יפה (או כך לפחות נדמה לי). 

השיר האהוב עליי בתקליט הוא "ציפור על גדר תיל". כל אחד משירי האלבום יקר ללבי, אבל זה מרחף מעל כולם. עד היום אני שומעת את השירים, ולא יודעת שובע. היה לי את האלבום הזה כתקליט שחור גדול עם עטיפה לבנה, כדיסק קטן, ועכשיו הוא נמצא אצלי על האייפד. תופס מקום דיגיטלי קטן והרבה מקום בלב.

עו"ד אביגדור פלדמן

עו"ד אביגדור פלדמן. בחר בתקליט של להקת "המי"

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "טומי" של להקת "המי".

לצדו היו גם תקליטי הביטלס הראשונים, כמו "לילה של יום מפרך", שהפכו אותי מתלמיד מצטיין בתיכון התל־אביבי הדתי צייטלין לבוהמיין ארוך שיער שגורש מבית הספר על ידי הרב לאו, שאמר לי: "אתה התפוח הרקוב בשק התפוחים". האמרה הזאת מלווה אותי עד היום הזה ונותנת לי כוח.

עו"ד נחום פיינברג

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה, ללא ספק, התקליט המשותף של אלה פיצג'רלד ולואי אמסטרונג, שקניתי בגיל 19. זה מחזיר אותי לשעות הלילה של השירות הצבאי.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "Summer Time", גם ללא ספק.

היום אני עדיין מקשיב לזה בכל פעם שאני רוצה לשמוע את המיטב. אני עדיין אוהב אותם גם אחרי עשרות שנים, אולי אפילו יותר.

מירב כהן, מבעלי ללין

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "שמלת השבת של חנה'לה". זה מחזיר אותי לגיל 10, אז שיחקתי בהצגה הזאת בכל הארץ, חוויה שלא אשכח בחיים. מאז חלמתי להיות שחקנית וזמרת.

השיר האהוב עליי בתקליט היה שיר הנושא.

היום התקליט שמור אצל הוריי, ואני עדיין חושבת שזאת קלאסיקה.

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה תקליטה של אסתר עופרים בהופעה חיה בהיכל התרבות. התקליט מחזיר אותי לימי בית הספר התיכון, כאשר נוסף על הלימודים עבדתי בעבודות מזדמנות — חלוקת לחמניות, עבודה בבית חרושת טבע, תאורן בחתונות ועוד — עד שאספתי מספיק כסף לקנות פטיפון, שסביבו התקבצו כל בני הבית. ניגנתי את התקליט של אסתר עופרים ללא הרף, עד שכמעט הורחקתי לצמיתות מהבית.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "ואולי לא היו הדברים מעולם".

היום התקליט לא ברשותי משום שבהזדמנות הראשונה שהיתה לאחיי הם העלימו אותו. אני עדיין משוכנע שמבחינה ווקאלית ומוזיקלית זהו תקליט אדיר וכל שיר בו הוא נכס צאן ברזל.

לוני הרציקוביץ', מנהל ישפאר

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Introducing the Beatles" בגיל שבע.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "There are Places I Remember".

היום התקליטים מאז סיימו את חייהם מזמן, אבל חלק ניכר מהשירים נמצאים על ה־MP שלי. זאת מוזיקה שאני עדיין אוהב, ואוהב לתמיד. היכן היתה מוזיקת הפופ המודרנית אילו הביטלס לא היו קמים ומקפיצים את עולמות המוזיקה המודרנית למקומות רחוקים?

איזי בורוביץ', איש עסקים

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "באב אל וואד" של יפה ירקוני.

זה היה תקליט קטן, שניגן במהירות של 78 סיבובים לדקה, וכדי לשמוע את כל השיר היה צריך להפוך אותו באמצע השיר. הייתי בן שבע או שמונה כששמעתי אותו לראשונה, וגם כשהלכתי לבית הספר כדורי בגיל 14 השמיעו אותו הרבה מאוד.

השיר ביטא את סיפור השיירות שעלו לירושלים במלחמת העצמאות, והוא נהפך כמעט להמנון, שיר שהוא גם תרבות. זה היה שיר עם אווירה מתקופה שבה היתה אווירה טובה במדינה.

היום יש סיכוי שעדיין יש לי את התקליט איפשהו בבית, אבל אני לא בטוח. אבא היה שותף בזמנו בהד ארצי, אז היו לנו בבית תקליטים בערימות.

איזי בורוביץ' צילום: אריאל בשור

סבינה בירן, שותפה מנהלת בחברה לייעוץ כלכלי, לשעבר מנכ"לית ישראייר

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Broken English" של מריאן פייתפול.

זה היה בתחילת שנות השמונים, הייתי בכיתה י"ב והוקסמתי מהקול שלה, ששידר שמדובר באשה חזקה, מחוספסת, עם ניסיון חיים. בגיל ההוא, כשאתה בטוח שאתה הולך לכבוש את העולם, נורא כיף להתחבר למודלים של אנשים חזקים, לרומנטיקה של התקופה.

השיר האהוב עליי בתקליט היה ("The Ballad of Lucy Jordan" ("At the Age of 37".

היום עדיין יש לי את האלבום הזה בקלטת, אבל כבר אין לי טייפ לשמוע את זה. זו היתה מתנה מחברים, וזאת עדיין מוזיקה שאני ממש אוהבת.

אבנר סטפק, דירקטור במיטב

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Speak and Spell" של דפש מוד.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "I Just Can't Get Enough", ששרנו במסיבות עם התוספת הידועה. אהבתי גם את U2, ויש גם כאלה שבקשר אליהם אני מכה על חטא, כמו קיילי מינו והאלבום עם השיר "לוקומושן", שהיום נשמע לי כמו מגה קיטש. גדלתי ברמת גן, והיה דיסקוטק בגבעתיים שאליו הלכנו לרקוד ולהופעות, וגם לדיסקוטק אואזיס ברמת גן. כל מסיבות הכיתה היו שם, ובנצי היה האלוהים של הדיג'ייז בשבילנו, אפשר להגיד שאצלו התחנכתי מוזיקלית. מי שהיה מקורב אליו היה יכול לשמוע פיראטית את כל השירים שרק יצאו, ודרכו צברתי המון קלטות איכותיות וגם קלטות יורו־פופ. חוץ מזה הייתי מורעל על מוזיקה לועזית, הקלטתי את כל המצעדים עם טוני פיין ברשת ג', ואחר כך שמעתי אותם כל הלילה כדי ללמוד את המילים, ואז הגעתי לחנויות בלונדון והיה נורא מרגש להיות בעניינים ולהביא תקליטים לארץ. כך קניתי את קיילי מינו.

אסף גרניט, שף ושותף במסעדת מחניודה בירושלים

התקליט המשמעותי הראשון בחיי היה "Blood Sugar Sex Magik" של רד הוט צ'ילי פפרז.

הייתי נער ממש צעיר והביאו לי במתנה דיסקמן, שהיה בערך פסגת השאיפות באותה תקופה, ואיתו קיבלתי גם את הדיסק הזה. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי דיסק. שכבתי על מיטת הוריי והאזנתי לו. זה היה האלבום המושלם לאותה תקופה, מוזיקה שמעצבת את הזהות שלך כנער.

השיר האהוב עליי בתקליט היה "Breaking the Girl".

היום האלבום עדיין ברשותי, ואני מאזין לו לעתים רחוקות. היום אאזין לו שוב כי דיברנו עליו. זה אחד האלבומים הגדולים בעיניי עד היום. יש שם כמה שירים שהם קלאסיקה, למשל "Under the Bridge", שהוא לא אחד הפייבוריטים שלי אבל הוא חשוב. בכל פעם שאני שומע אותו אני חושב איזה מדהים זה שיש דברים שנשארים טובים תמיד — לא משנה באיזה גיל אתה שומע אותם.

מאיר אוזן, יו"ר קבוצת שקל

התקליט המשמעותי הראשון בחיי שקניתי ואהבתי ושמעתי אינספור פעמים היה "Tapestry" של קרול קינג.

נדמה לי שהייתי בן 15 או 16 כששמעתי אותו לראשונה והתאהבתי. במעט הכסף שהיה לי רצתי לקנות את התקליט. השיר מחזיר אותי למסיבות הסלוניות שעשינו במחתרת בפנימייה בבן שמן.

השיר האהוב עליי בתקליט היה השיר הנפלא "You've Got a Friend". הוא נשאר קסום בעיניי גם היום, כי הוא מדבר על נתינה ומחויבות במערכת יחסים של חברות ואהבה.

היום אין לי את התקליט כי הוא היה שחוק מרוב שימוש.

בכתיבה השתתפו: דיאנה בחור-ניר, ארי ליבסקר, מיקי פלד, רוני קורן-דינר, מושה גורלי, גלי וולוצקי, יסמין גיל, רון גרנות, גילעד נס ומאיר אורבך; התקליטים מתוך אוסף של ערן דינר