טרכטנברג: "חייבים להסיר מהשולחן את המשך הורדת המסים"

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה) צייר היום (ב') בנאומו בפורום קיסריה במכללה למינהל בראשל"צ תסריט אימים שטומן בחובו, לדבריו, סכנות כבדות לחוסן הכלכלי של ישראל.

"יש שני איומים גיאו-פוליטיים רציניים", ציין פרופ' טרכטנברג. "מבחינת מישראל, מצרים מציבה אתגר מיוחד מכיוון שהדוקטרינה הביטחונית של ישראל מתבססת על הנחה שהחזית הדרומית תהיה שקטה כמעט בכל תרחיש. עכשיו יש סימן שאלה לגבי החזית הדרומית וזה עלול להשפיע השפעת מאקרו על סדר הכוחות והוצאות הביטחון לשנים הקרובות. האיום השני הוא ספטמבר הקרוב, שמטיל צל כבד על התחזיות - לא רק בגלל שתיתכן הצהרת עצמאות פלסטינית באו"ם, אלא בגלל מה שעלול לבוא אחר כך. התפתחויות אלו טומנות בחובן סכנות כבדות לחוסן הכלכלי של ישראל".

בנוגע לאיום של חוסר היציבות בעולם המערבי, ציין טרכטנברג: "בתוך הים הסוער הזה אין בעולם כיום מנהיגות כלכלית ראויה – וזאת בניגוד למצב בעשרות השנים האחרונות. הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב, לא יכולה לספק כיום מנהיגות כלכלית מכיוון שהיא כלכלה צולעת שמתלבטת אף היא לגבי כיוון המדיניות הכלכלית שלה. זו תקופה של מעבר של מרכז הכובד הכלכלי מהמערב למזרח".

לדברי טרכטנברג, הסכנה המרכזית שעומדת בפני הכלכלה הישראלית נובעת ממימוש בו-זמני של האיומים שפירט: "מה שעלול להיות מאוד בעייתי זה לא כל איום בנפרד, אלא הצירוף שלהם יחד: מצב קריטי ביוון שישפיע על השווקים הבינלאומיים ויפגע בייצוא, יחד עם ספטמבר שחור עבורנו ושינויים בחזית הדרומית. הממשלה חייבת להשאיר לה הרבה דרגות חופש, בפרט בחודשים הקרובים, לקראת הסתברות לא טריוויאלית של צירוף קטלני שכזה. הממשלה לא יכולה להמשיך לדבר כיום על המשך הורדת המסים: צריך להסיר את זה מהפרק לפחות לשנה הקרובה".

"האיום המשמעותי ביותר על הכלכלה - דה-לגיטימציה לישראל"

איש העסקים שלמה דוברת דיבר גם הוא בכנס: "אם אנחנו לקראתו של תהליך דרום אפריקניזציה של ישראל, איבוד

בארי טאף צילום: ששון תירם

הלגיטימציה הפוליטית בעולם – ישנה סכנה דרמטית לצמיחה ולנס הכלכלי של ישראל".

דוברת התייחס גם לעתיד תעשיית ההייטק בישראל: "ההייטק יכול להמשיך להיות קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית. עלינו להשקיע על מנת ליצור מסה קריטית בתחומים החזקים, צריך לחזק את הנוכחות שלנו בשווקים המתפתחים, לשפר את זמינות ההון ולחזק את מערכת החינוך בפרט והאקדמיה בפרט".

טאף: "הגדלת יתרות המט"ח – אחד הצעדים החשובים של השנים האחרונות"

בארי טאף, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, דיבר בפורום על רכישות המט"ח של הבנק. במאי 2011 עמדו יתרות המט"ח של ישראל על כ-76.8 מיליארד דולר – וזאת בהשוואה ל-כ-29.4 מיליארד דולר במרץ 2008, ערב תחילת התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח.

לדברי טאף, "כל הדיבורים על כך שיתרות המט"ח של ישראל גבוהות מדי הם בבחינת עורבא פרח. אנחנו מחזיקים יתרות מט"ח בגובה נכון לפי כל המדדים שלנו ולפי כל השוואה בינלאומית שאפשר לערוך, בין אם מדובר ביחס של הרזרבות ביחס לתוצר, לחוב החיצוני, לתוצר לנפש ולחודשי יבוא. לא רק שאנחנו בתוך הטווח של המדינות אלא אנחנו בחלק התחתון - וזאת מבלי לקחת בחשבון את מצבה המיוחד של מדינת ישראל. לדעתי, זהו אחד הצעדים החשובים ביותר שעשינו בשנים האחרונות גם כדי למנוע משבר וגם כדי לתת לנו אפשרות להגיב כאשר יגיע משבר".

"הגברת הרגולציה מחדדת את שאלת הפריסה הבינ"ל של הבנקים"

"תהליך ההבשלה שעבר המשק הישראלי בעשור האחרון, תוך חיזוק אמינותה של המדיניות המאקרו-כלכלית, לא רק שמיתנו ואף בלמו היווצרותם של משברים 'תוצרת בית', אלא שאף חיזקו את יכולת ההתמודדות עם משברים מיובאים כדוגמת המשבר האחרון. מאזן הסיכונים של המשק מושפע ישירות ממצבו של המשק העולמי וכן מהמצב הגיאו-פוליטי באזור. הגברת היציבות הכלכלית בשנים האחרונות חיזקה את יכולת ההתמודדות עם שני איומים אלה" – כך אמרה מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק.

לדברי ברבר צדיק, "מדינות שונות התמודדו עם המשבר האחרון בצורה שונה, וניתן לראות, למשל, שמדינות כמו שבדיה, גרמניה, ושוויץ מצליחות לצאת מהמשבר בצורה טובה יותר; להבדיל ממדינות כמו יוון, פורטוגל אירלנד ואחרות שנקלעו לקשיים ונזקקו לחילוץ. המשק הישראלי והכלכלה הישראלית 'עלו כיתה' – ולכן היטבנו להתמודד עם המשבר ה'מיובא' האחרון".

"במשק פתוח הבנקאות המקומית הינה חלק בלתי נפרד מהכלכלה הגלובאלית וכל התמסורת מהשווקים הבינלאומיים אל המשק עוברת בראש ובראשונה באמצעות ודרך המערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית הישראלית הינה מערכת בנקאית גלובאלית הנטועה בפעילות השווקים הבינלאומיים ומשמשת 'תחנת ממסר' יציבה במשק הישראלי".

"קריסת תחנת הממסר הבנקאית לא רק שמפחיתה את יעילות התיווך הפיננסי – היא משפיעה השפעה קריטית על יכולתו של הבנק המרכזי למתן מוניטארית את השפעותיו הריאליות של המשבר, ועל יכולת ההתמודדות של המגזר העסקי. המערכת הבנקאית חשה וסופגת ראשונה כל זעזוע או שינוי שמגיע מהשווקים הבינלאומיים לפני שמורגש במגזר העסקי-ריאלי. אפשר להמשיל את המערכת הבנקאית לזקיף שעומד ושומר על הגבול של המשק ושסופג כל מה שמגיע מהשווקים מחוץ למדינה".

"בישראל פעלו הבנקים כתחנות ממסר יציבות, אפשרו לבנקים המרכזיים לבצע הורדה חדה של שיעורי הריבית, תרמו להתמודדות קלה של המגזר העסקי – אפקט שפעל כזרז ומאיץ להתחדשות הצמיחה במהירות רבה יותר מאשר במדינות אחרות. בישראל במהלך ההתמודדות הלא קצרה עם זעזועי המשבר האחרון, ראינו איך חוסנה ויציבותה של המערכת הבנקאית: רווחיות נאותה, בסיס הון איכותי, וניהול סיכונים שקול, הפכו אותה לבלם זעזועים אפקטיבי שספג אליו חלק ניכר מאש המשבר, מה שהקטין את ההשפעה על יתר המגזר הפיננסי ובלם כמעט לגמרי את השפעה על המגזר העסקי-ריאלי".

"על השאלה מה לעשות כדי לשמור על תחנות ממסר פיננסיות יציבות, ענו הרגולטורים בעולם בשפע המלצות חקיקה. המשק הישראלי נהנה מיתרונות של משק הפתוח לכלכלה העולמית ועל-מנת שנוכל להמשיך וליהנות מיתרונות אלה יש להקפיד ל'ייבא' וליישם רגולציה וסטנדרטים בינלאומיים. לאורך השנים, פעל בנק ישראל כך כאשר בארבע השנים האחרונות בולטים במיוחד ה'עומסים' הרגולטוריים בתחום ניהול ההון, ניהול ובקרת הסיכונים, ויישום תקני חשבונאות, דיווח וגילוי".

"יש להקפיד כי המשך החלת הרגולציה הזרה על המערכת הבנקאית תעשה תוך דגש על התאמתה לתנאי המשק הישראלי, תוך שימור והשבחת יכולת המערכת הבנקאית לספק את צרכי האשראי של המגזר העסקי ותוך החלת כיסוי רגולטורי דומה על הגופים החוץ-בנקאיים".

"תלותו של המגזר העסקי באשראי הבנקאי – מחייבת תשומת לב מיוחדת בעת החלת רגולציה שעלולה לבלום את צמיחת האשראי הבנקאי. המשבר הפיננסי האחרון חידד אצל כל הרגולטורים את הצורך בבנייתה וחיזוקה של מדיניות מקרו-יציבותית לטיפול בסיכון המערכתי הפיננסי הכולל, וברור שלשם הפחתת הסיכון המערכתי והגברת היציבות יש לטפל בכל אחד ממרכיבי המערכת הפיננסית – כולל תחום האשראי החוץ-בנקאי".

"במשק פתוח, הבנקאות המקומית הינה חלק בלתי נפרד מהכלכלה הגלובאלית, ואין לה בהכרח צורך בנוכחות פיסית בחו"ל בכדי להשתלב בכלכלה העולמית ולהיות גלובאלית. המערכת הישראלית על-אף שעיקר פריסתה, נכסיה ועיסוקה בשוק המקומי, היא גלובאלית ופעילה בשוקי המט"ח, ההון והכספים העולמיים ובשירותי סחר חוץ".

"חלק מהבנקים הישראליים מנהלים את פעילותם הבינלאומית גם באמצעות שלוחות בחו"ל. היקף, אופי פעילות זו ומטרתה, השתנו לאורך השנים, כאשר הם משקפים את התמורות שחלו במשק הישראלי ובשווקי חו"ל. נראה כי המשבר האחרון הפחית במידה מסויימת את תיאבון המערכת הבנקאית להתרחב בחו"ל, במקביל להחמרה רגולטורית במתן היתרים להרחבת הפעילות בחו"ל. למרות פריסה גיאוגרפית נרחבת יחסית והיקפי ההשקעה ניכרים שהושקעו במהלך השנים, לא 'התרוממה' פעילות השלוחות בחו"ל, והן לא הצליחו לייצר לבנקים הישראליים מקור רווח משמעותי ויציב. התחרות לה חשופות השלוחות מול בנקים מקומיים בעלי מסורת ארוכה של פעילות עם האוכלוסייה המקומית, וכן מספרם הגדול של הבנקים הזרים הפועלים במרכזים הפיננסיים הבינלאומיים מקשים על החדירה של שלוחות הבנקים הישראליים לשווקים זרים. הרחבת והחמרת הרגולציה על המגזר הפיננסי בכלל ועל הבנקים בפרט, מחדדת עוד יותר את שאלת כדאיות פריסתה של המערכת הבנקאית בחו"ל מיוחד נוכח התוצאות בשנים האחרונות".