פולישוק ניצח גם את ההייטק
חיים שני לא העריך עד כמה המעבר מהייטק לפוליטיקה יהיה כואב
שנתיים בדיוק החזיק מעמד חיים שני במשרד האוצר. ניסה להסתגל, להפנים, לקראת הסוף חרק שיניים, אך בסוף נשבר. והוכיח שוב כי הפולישוקים חזקים יותר מכולם. גם מהייטק, ספינת הדגל הישראלית ובית הגידול הטוב ביותר שיש לנו למנהלים. פולישוק ניצח גם את ההייטק.
שני, שהגיע לאוצר בהזמנתו האישית של יובל שטייניץ כאשר בידיו ניסיון ניהולי רב ומוניטין שצבר באפלייד מטיריאלס, אורבוטק ובנייס, שלוש מהישראליות המוכרות והמובילות בתחומן בעולם, אולי ציפה, אבל לא העריך עד כמה המעבר מהייטק לפוליטיקה יהיה כואב.
מקורבים לחיים שני:
"פשוט נשבר לו. זה תהליך ארוך של צבירת תסכול שהתחיל כבר לפני חצי שנה"
מנכ"ל האוצר המתפטר הגיש לשטייניץ הצעה למנות 4 צוותי פעולה שיעבדו במקביל בנושאים שונים - מצוקת הדיור, ייעול המגזר הציבורי, התנהלות המונופולים הממשלתיים ויוקר המחירים, אך הופתע כששמע שדווקא לששינסקי הוצע להיות ראש הוועדה לבחינת מצב מעמד הביניים
שאול אמסטרדמסקי,
17 תגובות
לכתבה המלאה 
על אף כל מה שאומרים על הניהול הישראלי בהקשר של חברות הייטק - אותה המנטרה המוכרת שאנחנו טובים רק בהמצאות וייזום ופחות טובים בשיווק ובניהול, מעט מקומות בישראל מנוהלים באופן מסודר יותר ומתוכנן יותר מאשר חברות ההייטק הגדולות. גם אם בעבר היה מן הצדק באמרה וגם אם היא עודנה נכונה לגבי סטארט אפים, הרי שאם נבנתה שכבה של מנהלים טובים בישראל, הם מגיעים ברובם מהזירה של שני.
ואולם במשרדי הממשלה כנראה לא באמת רוצים ניהול מקצועי. שם עדיין נמצאים עמוק בעידן של המצאה, ייזום ושליפה בהתאם להתרחשויות בחוץ. ועוצמת הזעקות. למה למנוע שריפה כשאפשר לכבות אותה ובאותה הזדמנות לקבל כותרת דרמטית? מדוע לתכנן מהלכים כאשר אפשר להקים ועדה מקצועית להתחמקות מפתרון.
מנהלים שמגיעים מהייטק, ובעיקר מחברות ציבוריות וביתר שאת כאלה שנסחרות בוול סטריט כפי שהיה שני, מורגלים בניהול ציפיות המשקיעים. המחוייבות הכבדה לבצע את מה שהובטח רובצת עליהם, משום שבמידה והעבודה לא נעשית כמו שצריך ובזמן, העונש הוא מיידי וכואב. המניה צונחת, מקורות המימון מתייבשים וגם העובדים מתחילים לפזול החוצה.
מהפולישוקים אף אחד לא מצפה לדבר. וגם שם ציפתה לשני הפתעה, כאשר שגילה שכפי שבהייטק אומרים "אף אחד לא פוטר על קניית מוצרי יבמ", הרי שבגרסת הממשלה שלנו "אף שר לא פוטר על כך שלא עשה מאומה בתקופת כהונתו".
אף שאולי לא הבין זאת בזמן, שני ניסה לעשות מהפכה במשרד ממשלתי - הוא רצה לגבש תוכנית ולבצע אותה. אולי דווקא משום שהגיע "מהשטח", גם אם מדובר בחברת הייטק שבעה מרעננה, ידע לשים את האצבע מראש על הבעיה - הרי אם גם הייטקיסטים משכילים עם משכורת נאה כורעים תחת עומס המסים העקיפים ולא מצליחים לגמור את החודש, מה נותר לעשות ל"מעמד הביניים" הרגיל.
מנהל מנוסה שבא מתרבות של ניהול בינלאומי אל תוך חדרי החדרים של הממשלה היה ניסוי מעניין, אך במלחמה בין שתי תרבויות ישראליות - זו של הייטק מחד וזו של החפיפניקיות מאידך, ניצח בשלב זה, הסמל הפחות מחמיא שלנו.
