הקטנת הביקוש לדירות אינה הפתרון

מחאת הדיור שמתפשטת ברחבי המדינה לא הפתיעה אותי כלל. די בהצצה חטופה בנתונים המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הבנקים למשכנתאות והתאחדות הקבלנים, על מנת להמחיש את מצבו העגום של מעמד הביניים בכלל ושל זוגות צעירים בפרט: רכישת דירה על ידי זוג צעיר מכספו הוא בלבד,

אם לא די בכך, הרי שמענה ממשלתי לקוי ונקיטת צעדים שגויים מטעמה בדמות מיסוי בעלי דירות בצורה בלתי מושכלת, הקשחת תנאי המשכנתה והעלאת ריבית, לא רק שאין בהם כדי לסייע לפתרון הבעיה דנן, אלא שפוגעים בצורה הרסנית וכואבת ביכולתו של זוג צעיר לרכוש דירה, לקחת משכנתה ואף לעמוד בהחזרי התשלומים שלה.

אעמוד על משמעות הנתונים ה"יבשים", כמו גם על השפעתם, על משבר הדיור כמפורט לעיל.

מדד הדיור - בימים האחרונים פורסם מדד הדיור האחרון על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים המובאים בו, ניתן לראות כי מחירי הדיור בישראל עלו בשנה האחרונה בשיעור ריאלי של 9.7%. לטובת חשיפה והבנת התמונה במלואה, יש לשים לב לעובדה כי החל ממחצית שנת 2007, אשר היוותה את נקודת השפל במחירי הדיור, עלו מחירי הדיור בישראל בשיעור ריאלי של 41%. נתון נוסף אותו מספקת הלשכה המרכזית הוא, כי כיום על מנת לרכוש דירה, נדרשות כ-130 משכורות ממוצעות במשק, מספר אגדי בעניין כל מתבונן.

הנחיות בנק ישראל - הנחיות בנק ישראל אשר הוטלו על הבנקים למשכנתאות הביאו לכך כי כיום, בעת רכישת דירה, על זוג צעיר לגייס בין 30%-40% הון עצמי (כלומר 70%-60% מימון בלבד), זאת בניגוד לשנים עברו בהן אחוזי המימון היו גבוהים הרבה יותר והצריכו העמדת הון עצמי נמוך יחסית מצד לוקח המשכנתה. המשמעות היא, כי בעקבות הנחיות בנק ישראל כאמור בתוספת נסיקת מחירי הדיור, על זוג צעיר לגייס הון עצמי גבוה בהרבה מזה אשר היה דרוש לו לפני שנים לא רבות.

לנתונים אלו, נוסיף את סקירתה של התאחדות הקבלנים, אשר בדקה את רמת השתכרותם של עשרת העשירונים בישראל וכפועל יוצא, את הסכום אותו יוכלו לחסוך במשך תקופה של שלוש שנים:

• עשירונים 4-1 מתאפיינים ברמת השתכרות חודשית של עד 5,000 שקל למשפחה, דבר אשר גורם לכך כי לא יהיו מסוגלים לחסוך ולו שקל אחד במשך שלוש שנים.

• עשירונים 7-5 מתאפיינים ברמת השתכרות חודשית של 11,000-7,000 שקל למשפחה ואלו, יוכלו לחסוך כ-40 אלף שקל בשלוש שנים.

• העשירון השמיני מתאפיין ברמת השתכרות חודשית של עד 14,000 שקל למשפחה ואלו, יוכלו לחסוך כ-60 אלף שקל בשלוש שנים.

• העשירון התשיעי מתאפיין ברמת השתכרות חודשית של כ-16 אלף שקל למשפחה ויכולת החיסכון שלו בשלוש שנים, תעמוד על כ-80 אלף שקל.

• העשירון העשירי התאפיין ברמת השתכרות חודשית של 25 אלף שקל למשפחה וזה יחסוך כ-120 אלף שקל בקירוב, במשך שלוש שנים.

לשם הדוגמא, זוג צעיר המעוניין ברכישת דירה סבירה בשווי של 1.2 מליון שקל יזדקק, בעקבות הקשחת תנאי המימון של הבנקים למשכנתאות, להון עצמי מינימאלי של 30% ממחיר הדירה, קרי: 360 אלף שקל.

בהתאם לנתונים אשר הובאו לעיל על ידי התאחדות הקבלנים, ניתן לראות כי, ללא סיוע משפחתי, יהא על משפחה הנמנית על העשירון העשירי והגבוה ביותר במדינת ישראל, לחסוך במשך תשע שנים שלמות על מנת להגיע לרף הנדרש להעמדת הון עצמי.

הנתונים הללו מצביעים על משבר עמוק בתחום הדיור אשר יש בו כדי להקשות על זוג צעיר, אף אם הוא נמנה על העשירון הגבוה בישראל, נשאלת השאלה האם הפתרונות אשר הוצגו על ידי הממשלה, הם אלו אשר יפתרו את מצוקת הדיור.

לעניות דעתי, מדיניות הקשחת מסים ותנאי משכנתה, מדיניות העלאת מסים וניסיונות נואשים להבריא את הגוף החולה הקרוי מינהל מקרקעי ישראל לא תביא את הישועה. הפתרון לדעתי, נעוץ בקידום ואישור תוכניות פינוי בינוי בערים הגדולות אשר יביאו למלאי גדול של דירות. בנוסף, יש לאמץ תוכנית דומה לזו של אריאל שרון, אשר כיהן כשר התשתיות ודאג לשיכונם של כמיליון וחצי עולים באמצעות הפשרת קרקעות חקלאיות, תוך מתן פיצוי הולם לחקלאים.