ברק: "אל תספידו את תנועת המחאה, זו הזדמנות לשנות סדרי עדיפויות"
שר הביטחון אמר בכנס "הפורום לחינוך" בחולון, כי "לפנינו הזדמנות אמיתית לביצוע שינוי עמוק בחברה הישראלית. אני לא מציע לאף אחד לספור גולגולות, חכו למוצאי שבת. מדובר באחד האירועים החשובים בישראל"
"אנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאתגרת, השילוב בין המחאה של האוהלים לסערה חיצונית מהעולם הערבי, דרך הכינוס הקרוב של עצרת האו"ם ומיתון עולמי-מדובר במבחן מורכב ומסוכן", כך אמר היום (ב') שר הביטחון אהוד ברק בכנס "הפורום לחינוך" שהתקיים במתחם המדיטק שבחולון.
לדברי ברק, "לפנינו הזדמנות אמיתית לביצוע שינוי עמוק בחברה הישראלית. אל תספידו את תנועת המחאה, אני לא מציע לאף אחד לספור גולגולות, חכו למוצאי שבת. מדובר באחד האירועים החשובים בישראל. זו הזדמנות לבצע שינוי עמוק באמנת היסוד לשינוי סדרי העדיפויות ולחלוקת העושר. .
"זה פתח לשיח חדש ולפוליטיקה חדשה. הפוליטיקה הישראלית בחודשים האחרונים עברה שינוי עמוק. היא תשנה את פניה וזה לא דווקא מאותם אנשים מוכרים.
בהתיחסו למצב הביטחוני בדרום, אמר ברק: "אנו נמצאים בהתראה מחודשת על פיגוע בדרום, כוחות הביטחון ערוכים לסיכולו. האיום מעזה לא נחלש וחייבים להיות מוכנים. תוך 10 ימים המוקד השלישי של כיפת הברזל יופעל. תוך 18 חודשים נהיה עם 9 סוללות".
בכנס השתתפו גם נשיא המדינה שמעון פרס, שר החינוך גדעון סער וראשי המשק.
יאיר סרוסי יו"ר בנק הפועלים אמר בכנס כי "חינוך היא תשתית ותשתית לא ניתן לשנות ברגע. זהו תהליך בניה ארוך ומתוכנן. כיום המטרה לשנות את המגמה. אני משוכנע כי על הסקטור העסקי לשמש כגורם תומך משמעותי לאנשי מערכת החינוך ולרשויות המקומיות, בדרך של שותפות, בהעלאת ההכרה בחשיבות החינוך ובקידום החינוך בכל הרמות. גם ברמת מקבלי החלטות אך גם ברמת האזרח והמשפחה. נושא החינוך עובר, לדעתי, מהפך תדמיתי ומעשי גם יחד. ניכרת עליית חשיבותו בסדר היום הציבורי הישראלי והבינלאומי".
לדברי סרוסי, "אין עוררין על כך שתחום החינוך הוא מפתח להגדלת העוגה הכלכלית ולצמיחה. חינוך איכותי הוא דרישה קריטית לרמת תעסוקה גבוהה, וגם הדרך החשובה ביותר למתן הזדמנות למוביליות חברתית. כדי להשיג חינוך איכותי יידרשו ראיה ארוכת טווח, נחישות לזמן ארוך, ניהול טוב - ומנהיגות. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת היעוץ "מקינזי" מנתח את הסיבות להצלחת מערכות חינוך במדינות שונות בעולם, ומדגיש את חשיבות המנהיגות החינוכית, הן בתחום הפוליטי והן בתחום החברתי"
שלושת הפאנלים המרכזיים בכנס עסקו בחינוך כמנוע צמיחה כלכלי, בשאלה האם מערכת החינוך מחנכת לחשיבה דמוקרטית או לנאמנות למדינה ובעמדותיהם ותפיסותיהם של הנוער הישראלי.
"החינוך הוא הבעיה המרכזית של ישראל, אם כי לא הבעיה היחידה. העולם נתון במשבר כלכלי והמזרח התיכון חווה זעזועים פוליטיים", כך לדברי נשיא המדינה שמעון פרס. "המשק בישראל הוא משק גלובלי והבטחון שלנו הוא רב גבולות. המשברים בעולם משפיעים על כלכלת ישראל ועל בטחונה. כדי להתמודד עם הקשיים ישראל חייבת במאמץ עליון לגייס עליון את היכולות הגנוזות של אזרחיה. אנחנו צריכים לעצב יחד סדר יום חדש. מאמץ המחייב הסכמה לאומית ורצון טוב.
אנחנו צריכים לשאוף לכך שהעול המוטל על החברה יוטל על כל בניה, והפירות יחולקו באופן שיווני. אנחנו צריכים לגרום ל-25% מהציבור שלא עובדים להשתלב במעגל התעסוקה, ללא כפיה דתית, מצפונית ובהתאם לאורח חייהם. אנחנו צריכים לאפשר לחרדים שלא משרתים בצה"ל לשרת את הציבור באופן שאורח חייהם מאפשר. אנחנו צריכים לאפשר לכולם ללמוד החל מהגיל הרך ועד לקבלת תואר אקדמי. עלינו לפעול לצמצום הפערים בין ישובים יהודים לישובים לא יהודים.
חינוך וביטחון קודמים לכל, העולם דוהר ואם לא נדהר יחד איתו נפגר. החינוך הוא לא הוצאה אלא השקעה. בעבר השקענו בשדות ויצרנו חקלאות לתפארת, היום עלינו להשקיע בכיתות לימוד, בידע ובחינוך".