1.3 מיליארד שקל - ורק 15 חוקרים חזרו

לא פחות מ־5,000 חוקרים ומרצים ישראלים חיים ועובדים מחוץ לישראל - כך עולה מנתוני מאגר מידע מיוחד שהקים משרד המדע ומנוהל על ידי המשרד לקליטת העלייה. המספר המנופח הזה הוא תוצר של התופעה שאותה נהוג לכנות בשם המופשט "בריחת המוחות". בשנים האחרונות הפך המאבק למען השבתם ארצה של החוקרים הישראלים למאבק משולב בין כמה גורמים, הזוכים לתקציב מוגדל. אלא שהתוצאות עדיין רחוקות מלהרשים.

נתיבי הפעולה שבהם בוחרת המדינה לפעול לשם החזרת המוחות ארצה גדלו והלכו בשנים האחרונות, ועמם גם התקציבים המוקצים לבעיה זו. עם זאת, נכון לעכשיו עדיין קשה לראות את האור בקצה המנהרה המחברת בין אוניברסיטת קולומביה בחזרה לבר־אילן. למעשה, רק כ־5% בלבד מקרב הדוקטורנטים, הדוקטורים והפרופסורים הלומדים או עובדים בחו"ל שבו לישראל בשנה האחרונה. אותם, כך ניתן להעריך, כבר החליפו תלמידים וחוקרים אחרים שיצאו מישראל.

בשנה האחרונה התגאו בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בפרויקט מרכזי המצוינות שלהם, שיצא לדרך בדיוק לפני שנה וחצי ואמור למשוך את טובי המוחות הישראליים ארצה. עם זאת, המרכזים הללו אמורים להוות אכסניה למספר מצומצם בלבד של טובי החוקרים. כך, במקביל למרכזי המצוינות של המל"ג מפעיל המשרד לקליטת עלייה מערכת משלו, פחות אליטיסטית, שאמורה לסייע לחוקרים המעוניינים בכך לשוב לישראל. הרצון לחזור קיים, מסבירים כולם - אך הבעיה היא שלא תמיד יש לאן.

בדרך לבתי החולים

"אני מכיר הרבה אנשים שמנסים לחזור לישראל ולא מצליחים כי אין משרות. המדינה צריכה להעמיד לרשות המוסדות יכולות תמיכה, קליטה ותחזוקה של מדענים חוזרים, ולא לסמוך על כך שהחוקרים יחזרו לארץ מטעמים ערכיים", טוען ד"ר עמית צור. צור הוא אחד ממאות החוקרים המובילים שעזבו את הארץ במהלך השנים, ושבמטרה להשיבם יזמה הות"ת, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, את הקמת מרכזי המצוינות. במקרה של צור זה עבד. הוא חזר ארצה לאחרונה מבית הספר לרפואה בהרווארד כדי להשתלב במרכז המצוינות בנושא הבסיס המולקולרי למחלות בבני אדם.

פרויקט הקמת מרכזי המצוינות הוא חלק מיישום החלטת ממשלה מ־2010 שכותרתה "תוכנית לאומית להבאת מוחות לישראל". הפרויקט כולל הקמה מדורגת של יותר מ־20 מרכזי מצוינות בשנים הקרובות בתחומי מחקר שונים במדעי הטבע, הרוח והחברה. תקציב הקמת והפעלת מרכזי המצוינות יעמוד על סכום כולל של 1.35 מיליארד שקל. אולם, בתור פרויקט הדגל של התוכנית - הוא בינתיים די מאכזב. עד כה, במסגרת הקמת ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים, הביאו מרכזי המצוינות לחזרתם ארצה של 15 מדענים בלבד.

תוכנית ענק נדחתה

במשרד לקליטת עלייה הצליחו לרשום הישגים טובים יותר בחזית החזרת המוחות. במרכז לקליטה במדע המופעל במשרד מטפלים מדי שנה ביותר מ־200 מדענים חוזרים, ועוזרים להם במציאת עבודה ובהשתלבות חזרה במשק - באקדמיה, בתעשייה, במכוני מחקר או בבתי החולים. במסגרת תוכנית שפירא, מצמיד המשרד ליווי לחוקרים השבים ומסייע להם בתהליך ההשמה. אם נמצא להם מקום עבודה, מסבסד המשרד את משכורות המדענים החוזרים ב־43 עד 60 אלף שקל בשנה, למשך שנתיים. תקציבה השנתי של התוכנית הזו עומד על כ־15 מיליון שקל בשנה, והיא מסייעת בהשמתם של כ־60% מהמדענים החוזרים, כלומר כ־120 מדענים בשנה. במילים אחרות, בתקציב אפסי כמעט בהשוואה למרכזי המצוינות מצליחים לקלוט בארץ פי תשעה יותר חוקרים.

במשרד לקליטת העלייה האיצו באחרונה את המאבק להשבת המוחות. באתר האינטרנט של המשרד החל לפעול מאגר מידע, שבו מדענים עולים יכולים להירשם, כדי שמעסיקים פוטנציאליים יקראו את קורות חייהם וייצרו עמם קשר, מעין מדור דרושים למוחות שברחו. האם זה אמור להגדיל את מספר השבים ארצה? קשה לדעת, אולם ניסיון העבר מרמז על הצפוי. ביולי 2007, בעקבות המלצות ועדת שוחט, הקימה האקדמיה הלאומית למדעים את "מרכז הקשר", מאגר מידע שמטרתו לסייע לחוקרים ישראלים בחו"ל למצוא מקום עבודה מתאים בארץ. כיום חברים במאגר יותר מ־2,000 איש. נכון ליוני 2010 השקיעה האקדמיה כ־110 אלף שקל במצטבר בתפעול מרכז הקשר, ועזרה בהשמתם של כ־82 אקדמאים ב־2010.

ואולי בכלל פוספסה התוכנית הטובה ביותר להשבת המוחות? ביוני 2010 הכינה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח דו"ח שבו תוכנית חמש־שנתית להחזרת כ־2,000 אקדמאים למגזרים השונים בעלות של כ־3.8 מיליארד שקל. הדו"ח הוגש למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, אך זכה להתנגדות מצד משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.

בינתיים, מביעים במועצה להשכלה גבוהה סיפוק רב מקצב התקדמות מרכזי המצוינות שבהקמתם החלו בחודש יוני 2010. לדבריהם, לגל השני בפרויקט זה, שבמסגרתו יוקמו עשרה מרכזי מצוינות חדשים, התקבלו יותר מ־1,400 הצעות מחוקרים מכל רחבי העולם. במהלך השנה הקרובה צופים במל"ג שיגיעו ארצה 80 מדענים נוספים, שישתלבו בארבעת מרכזי המצוינות הקיימים ובמרכזים החדשים שייפתחו. אפשר רק לקוות שהאופטימיות הזו תתממש.