הממשלה אישרה ברוב גדול את ההסכם עם כיל בעניין מימון קציר המלח
כיל תישא ב־80% ממימון קציר המלח, שהצטברותו יוצרת סכנת הצפה של המלונות באזור, בעלות של 3.04 מיליארד שקל. כמו כן התמלוגים שהיא משלמת יועלו מ־5% ל־10% על כל כמות אשלג שתמכור מעבר ל־1.5 מיליון טונות. עוד הוחלט להקים ועדה שתבחן את הצרכים של אזור ים המלח בהיבטי תעשייה, תיירות וסביבה
הממשלה אישרה לפני זמן קצר ברוב של 21 בעד מול 2 מתנגדים - השרים גלעד ארדן וסטס מיסזני'קוב, את ההסכם אליו הגיעו משרד האוצר וחברת כיל לגבי מימון הגנות ים המלח-קציר המלח והעלאת התמלוגים שתשתלם החברה למדינה.
עוד הוחלט להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ והממונה על
הישיבה הייתה ארוכה מהרגיל וארכה כארבע שעות. נתניהו ביקש לבחון כיצד ניתן לוודא שהתמלוגים בגובה ראוי ושאל כיצד ניתן להעלות בעתיד את התמלוגים אף יותר. במהלך הישיבה ביקשו מהחשכ"ל נתונים לגבי הכנסות המדינה עד כה, אולם לדברי גורמים בישיבה היא התמהמה בהצגתם. לעזרתה נחלצו לבסוף המשנה ליועמ"ש אבי ליכט וראש המועצה לכלכלה יוג'ין קנדל שרק לאחר כ-40 דקות של בחינת הנושא מחוץ לישיבה, יחד עם אנשי החשכ"ל, הציגו בפני רה"מ נתונים מדויקים לגבי היחס בין הכנסות לחברה לבין ההוצאות הנוכחיות והעתידיות שלה בגין העלות של הקציר. ליכט גם ענה לשאלתו של נתניהו והרגיע את הנוכחים באומרו שלפי ההסכם, בעתיד ניתן יהיה להטיל מסים נוספים על כיל.
לאחר ששר האוצר והחשבת הכללית הציגו את ההסכם בפני השרים בירך רה"מ בנימין נתניהו את שניהם ואמר "התוצאה היא מעבר לציפיות". שר החוץ אביגדור ליברמן הוסיף: "אני מפרגן שר ולחשבת אם אחרי 15 שנה הגעתם למה שהגעתם".
השרים גלעד ארדן וסטס מיסזני'קוב התנגדו, אולם ההסכם התקבל כפי שהוא כאשר במקביל הוחלט על הקמת הוועדה שתבחן צרכים נוספים.
בשבוע שעבר, בתום משא ומתן ארוך, שנמשך כ-7 חודשים, בין משרד האוצר לבין חברת האם של מפעלי ים המלח, הודיע יו"ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין, לשר האוצר, יובל שטייניץ, כי הוא מקבל את הצעתו לגבי מימון הקציר והעלאת התמלוגים שישולמו למדינה. ההסכם יובא לאישור הממשלה, לאחר אישורו בדירקטוריון חברת כיל.
עפ"י ההסכם, כיל תישא ב־80% ממימון קציר המלח, שהצטברותו יוצרת סכנת הצפה של המלונות באזור, בעלות של 3.04 מיליארד שקל. כמו כן התמלוגים שהיא משלמת יועלו מ־5% ל־10% על כל כמות אשלג שתמכור מעבר ל־1.5 מיליון טונות.
עוד נקבע כי ביצוע הפרויקט ייעשה על ידי מפעלי ים המלח ועל אחריותה, הן בהיבט הפיסי והן בהיבט הכלכלי. חריגה מעלות הפרויקט, העומד על כ- 3.8 מיליארד שקל (מהוון), שאינה נובעת משינויים של מוסדות התכנון, תמומן במלואה על ידי מפעלי ים המלח.
שר האוצר, יובל שטייניץ אמר בתום הישיבה: "אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם ההיסטורי באשר למשאבי הטבע בים המלח. ההסכם, ביחד עם התיקון לחוק עידוד השקעות הון שביצענו לאחרונה, יכניס למדינה סכום נוסף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקל בכל שנה".
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: "צר לי על ההחלטה, זהו פספוס היסטורי. כיל קיבלה משאב טבע ייחודי ובעלי המניות הרוויחו ממנו סכומי עתק ואילו חלקו של הציבור היה קטן מאוד. היום היתה הזדמנות היסטורית עם פתיחת המו״מ להגדיל משמעותית את חלקו של הציבור ולצערי לא עשו זאת".
שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, אמר כי "כל פתרון הנוגע לים המלח חייב לכלול באופן מפורש ובלתי מתפשר מתווה לשיקום תיירותי, כלכלי וסביבתי של ים המלח, זאת תוך הקצאה ברורה של מקורות תקציביים ושימושים. השר גלעד ארדן ואנוכי נוודא כי הכספים יוחזרו לאזור ים המלח ולתושבי ישראל".
החברה להגנת הטבע בירכה על אישור החלופה של קציר המלח המלא: "מבחינה סביבתית, קציר המלח המלא עדיף בהרבה מהחלופות האחרות שהוצעו לאורך הדרך ולכן יש לקדם אותו במהרה, כל עיכוב בקידומו יהיה לרעת הסביבה. קציר המלח המלא, החלופה אותה קידמה החברה להגנת הטבע, היא היחידה שנותנת מענה ארוך טווח למערכת היחסים המורכבת בין התעשייה, התיירות והסביבה, באגן הדרומי של ים המלח. החברה להגנת הטבע סבורה כי יש להקצות חלק משמעותי מהתמלוגים לטובת שמירה והגנה על הסביבה באזור ים המלח".
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אמרה כי ההסכם שחתם האוצר עם כיל "הוא הסכם אומלל המותיר לציבור פירורים זעומים מאוצרות הטבע השייכים לציבור כולו. ייתכן שעד לא מכברה יה הסכם שכזה מחליק בקלות, ממש כשם שבשעתו עברה בשקט עסקת השקשוקה השערורייתית, אולם הציבור בישראל בגר, והוא אינו מוכן עוד לקבל פשרות עלובות שבהן הוא מקבל פירורים ואילו מעטים מקבלים ממון רב".
ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות ויו"ר השדולה הסביבתית חברתית בכנסת, גינה בחריפות את החלטת הממשלה לחתום על הסכם ים המלח עם כי"ל: "הממשלה מפקירה את ים המלח לחסדי הטייקונים. ההסכם שנחתם יחמיר את החורבן הסביבתי באגן הצפוני של ים המלח – ומייצר תמריץ כלכלי ממשי להגברת השאיבה התעשייתית ממנו".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "תמיכת הממשלה בהסכם מהווה פגיעה קשה באינטרס הציבורי הרחב ואישור המשך ניצול משאבי ים המלח בתשלום סכומים אפסיים שאינם מבטאים את בעלות הציבור על משאב זה. לצערנו, הממשלה בחרה לתמוך בהסכם שנעשה הרחק מעינו הפקוחה של הציבור, בחדרי חדרים המבוסס על הנחות שגויות. החלטה לקבל את ההסכם היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני ומבוססת על הסכם בלתי מידתי הסותרת את עקרון הצדק הסביבתי חלוקתי".
