האכיפה לבדה אינה מספיקה
על אף הצעדים לאכיפת ממשל תאגידי תקין, בחלק מחברות הקטנות עוד מתנהלים כמו "בחנות מכולת"
בשוק המקומי קיימות
הסיפור של דור כימיקלים מראה כי גם בחברה ציבורית יכול בעל שליטה לעשות ככל העולה על רוחו, על ידי מינוי דירקטורים שמשמשים כ"בובות" ונועדו לספק את חותמת הגומי להתנהלות שלו.
תיקון 16 לחוק החברות, שנועד לפתור חלק מהבעיה ולפרק את הקשרים המשפחתיים בין הדירקטוריון להנהלה בחברות הציבוריות, בוודאי מסייע להתמודד עם כשל זה, אך לבדו הוא אינו מספיק.
בעלי שליטה עדיין יכולים למנות יו"ר לחברה שיהיה עושה דברם, בעוד שהם נותרים בתפקיד המנכ"ל הכל יכול. כיצד יוכל יו"ר לפקח על מנכ"ל שלמעשה מינה אותו לתפקיד ויכול באותה קלות בלתי נסבלת גם להיפטר ממנו? לכך עדיין אין תשובה.
אכיפה לבדה אינה מספיקה, ועל בעלי מניות המיעוט להשתמש בקולם כדי לפקח ולבקר את התנהלות החברות שבהן הם משקיעים.
בחברות הקטנות נעדרים בדרך כלל המשקיעים המוסדיים והזירה נשארת פתוחה למשקיעים הקטנים. כעת, כשהתיקונים החדשים מגדילים את כוחם של המשקיעים הקטנים, עליהם לדעת להשתמש בו בחוכמה - לא להסס לשאול שאלות, ולבדוק שדירקטוריון והנהלת החברה אכן פועלים כדי לשרת את האינטרס של כלל בעלי המניות ולא את הגחמות הפרטיות של בעל שליטה כזה או אחר.
