$
גולן פרידנפלד

שלושה ציטוטים, ממונה אחד ומציאות שלא מתחברת

דברי הממונה על שוק ההון עודד שריג בכנס הרצליה מראים שלא הפנים עד הסוף את בעיית דמי הניהול בפנסיה

תראו את הפנסיה שלנו. זו שהיתה כל כך רדומה, לא מודעת, הילד הכי לא מקובל בכיתה, עוברת לקדמת הבמה. פתאום יחיאל פולטוב, אושרי פרינטי, עומרי צובל, אורן נייס וברק ספיר שהסכימו לחשוף בפנינו את תוכניות הפנסיה שלהם, מבינים שאם הם יפעלו נכון הם יכולים לחסוך יותר ממיליון שקל ביחד

בדמי הניהול. ואלו רק חמישה. הרוב עדיין ישנים, לא מודעים, מעדיפים את הגוד־טיים של הריאליטי על פני ניסיון להבין בפעם האלף מה זה דמי ניהול מהצבירה.

 

גם בתעשייה הפיננסית יש כאלו שבטוחים שזה עוד גל שיחלוף. יועצי התקשורת החמקמקים ממליצים להם לרדת לבונקר החמים, מכיוון שכל עוד הרגולטור לא מראה סימני חיים, אפשר לתת לכלי התקשורת להמשיך ולנגן את הסימפוניה הבלתי גמורה של דמי הניהול.

 

בפעם הראשונה מוצאים את עצמם בתי ההשקעות, חברות הביטוח והאוצר באותו הצד. כולם סבורים שתוכנית האוצר להפחתת דמי הניהול, שאמורה להיות אפקטיבית איפשהו ב־2015, היא פתרון אחראי. אחרת - הו, אחרת אתם לא רוצים לדעת. שחקנים רבים לא יחזיקו מעמד, התחרות תקטן, הביצועים יסתובבו סביב הממוצע וענף החיסכון הפנסיוני ייהרס. לא פחות. אמירותיו אתמול של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון עודד שריג בכנס הרצליה רק ממחישות את עומק הבעיה:

 

"תסתכלו על רשתות המזון ועל העיתונות ותראו ריכוזיות מהי. תסתכלו על השוק הפנסיוני ולא תראו ריכוזיות. כשיש חמישה גופים שמתחרים ביניהם, השוק מספיק תחרותי"

 

שריג בטוח שחמישה מתחרים זה מספיק. זה נכון באופן כללי, על פי הפרמטרים האקדמיים שפרופ' שריג מכיר אולי טוב מכולם, אך המציאות שונה לחלוטין. תחרות בריאה מתאפיינת בנדידה של צרכנים בין היצרנים השונים ובעושר של מוצרים. לכאורה, יש לא מעט מוצרים פנסיוניים, שכל אחד מהם מציג מגוון אינסופי של תוכניות חיסכון. ממש גן עדן. אך שבסופו של דבר כשמסתכלים על הכסף שעובר בין הגופים השונים מגלים שרק 1%–4% ממנו זז. הרוב המוחלט נשאר אטום, לא מבין איפה הוא חוסך, כמה הוא חוסך וכמה הוא משלם עבור השירותים הללו.

 

גם עם עוד 50 מתחרים התחרות לא תגבר, כיוון שהיא אינה פונקציה של מספר המתחרים. זו תחרות בכאילו. גם לכך לשריג יש פתרון יצירתי, אותו שטח לפני 3 חודשים: "הכי חשוב, שבדמי הניהול יקרה מה שקרה בקוטג'. אנשים צריכים להבין שיש להם כוח להתמקח". מה בעצם אומר שריג? צריך לשכפל את הכישלון הרגולטורי שהתרחש בקוטג', לייצר צעקה צרכנית גדולה ורק אז להגיע למסקנה שצריך לעשות שינוי? שהצרכן יחליף את הרגולטור?

 

"יש דיסוננס קוגניטיבי בין הצעקות בשטח למציאות. לא צריך להוציא דברים מפרופורציה, העובדות הן שדמי הניהול בישראל דומים לאירופה ולעולם. כפי שפורסם היום ב'כלכליסט', ממוצע דמי הניהול בישראל נמוך מאשר בארה"ב"

 

חבל ששריג, הידוע כמי שיורד לפרטים, לא קורא עד הסוף וממהר לשגר מסקנות שאינן תמיד מבוססות. השוואת דמי ניהול בין מדינות היא כמעט בלתי אפשרית, כיוון שהמוצרים הפנסיוניים כל כך שונים זה מזה וקשה לחלץ מסקנה קוהרנטית. אולי לשריג יש את המספרים והמחקרים? נשמח לראות אותם. אנחנו רק מקווים שהוא לא נסמך על המחקר המוזמן של איגוד קופות הגמל או על קריאה לא מדויקת של ידיעה בעיתונות.

 

הידיעה ב"כלכליסט" עסקה בהתעוררות החוסכים האמריקאים, שגם הם רוצים דמי ניהול נמוכים יותר. לא מדובר על כולם, אלא על מי שמחזיק בתוכנית הפנסיה האישית (K401), שם דמי הניהול הממוצעים הם 1.08%–1.3%, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל". ואולם, מחקר שערכה פירמת Deloitte מצא נתונים אחרים, שלפיהם דמי הניהול הממוצעים ב־K401 עמדו ב־2009 על 0.92%, וב־2011 כבר ירדו ל־0.83%.

 

המסקנה היא שכנראה אף אחד לא באמת יודע מהם נתוני ההשוואה הנכונים. לכן שריג צריך לקחת את המושכות לידיים ולכנס ועדה מקצועית, שתגבש רפרומה אמיתית בדמי הניהול בפרט ובחיסכון הפנסיוני בכלל.

 

"אנחנו בוחנים את הנושא. מדובר בתוכניות מדודות, מבוססות על נתונים, שיגרמו לדמי הניהול לחוסכים הקטנים לרדת. אבל המהלך נעשה בצורה שקולה כדי למנוע מהשוק כולו להתמוטט"

 

שריג רוצה בעצם לומר שכל מה שנאמר בתקשורת בשנה האחרונה אינו מבוסס, ושאם חלילה נסטה מתוכנית האוצר להורדת דמי הניהול השוק יתמוטט. זו עוד אמירה לא אחראית של הממונה, שמדבר מגרונם של בעלי העניין. הורדת דמי הניהול לא תמוטט אף גוף בשוק ההון. לכל היותר היא תאלץ את הגופים לעבור דיאטת הוצאות, תפסיק את חגיגת השכר, ובעיקר תשאיר כמה מאות אלפי שקלים אצל כל חוסך לפנסיה.

 

אם בתי ההשקעות וחברות הביטוח בכל זאת סבורים שהם לפני התמוטטות, יואילו נא לדווח בפרוטרוט על מבנה ההוצאות המלא שלהם. עד היום הם דאגו להסוותו היטב, והם יודעים למה. עיקר חששם הוא ממינופי היתר שנלקחו כדי לרכוש את קופות הגמל. כעת, כשהסיכון מתממש, מאיימים שריג ובעלי העניין בהתמוטטות הענף. נדרשת טענה מעט יותר רצינית כדי להסביר לחוסכים מדוע הם משאירים רבע עד שליש מהפנסיה שלהם למנהלי ההשקעות וסוכני הביטוח.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x