לקראת הפסח: עושים סדר בזכויות העובדים
חג הפסח חל השנה בשבת ולאחריו ימי חול המועד מראשון ועד יום שישי. לפני שיוצאים לחופש כדאי לבדוק מהן הזכויות של העובדים בחג
לעניין ערב חג הפסח:
ערב חג הפסח חל ביום שישי, בו רבים מהעובדים אינם עובדים ("היום הפנוי").
צו ההרחבה בעניין קיצור שבוע העבודה לחמישה ימים קובע ביחס לענפים מוגדרים עליו הוא חל, כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות וכי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. עוד נקבע כי במקומות עבודה, שבהם עבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות, ימשיכו לעבוד כך. בנוסף, יש לבדוק האם חל הסכם קיבוצי או צו הרחבה בענף בו מועסק כל עובד והאם יש בהם הוראות מיוחדות לעניין מספר שעות העבודה בערב החג.
מקומות עבודה, אשר במשך תקופה משמעותית עבדו בהם שעות מופחתות בערב החג, ייחשב הדבר כנוהג מחייב.
חופשה בערב חג
עובד שיצא לחופשה בערב החג (בין על פי בקשתו ובין על פי הוראת המעביד, על פי זכותו החוקית לעשות זאת, בהתראה סבירה מראש ובתום לב, ובתנאי שלזכות העובד קיימים ימי חופשה שטרם נוצלו) יחשב כמי שניצל יום חופשה מלא מצבירת ימי החופשה שלו, למרות שבאותו יום עובדים פחות שעות. עם זאת, המעביד רשאי לתת הטבה לפיה ינוכה פחות מיום חופשה מלא מצבירת ימי החופשה של העובד.
הזכות לדמי חגים
יש להבחין ביו עובד במשכורת חודשית לבין עובד יומי/שעתי:
1. עובד חודשי זכאי לדמי חגים, מיום שהתחיל בעבודתו, באופן שיקבל שכר חודשי רגיל, ללא הפחתה משכרו, למרות שלא עבד בימי החג.
2. עובד יומי/שעתי זכאי לתשלום נפרד ונוסף עבור 9 ימי חג בשנה, הכוללים את חג ראשון של פסח וכן שביעי של פסח. הזכאות מתחילה רק לאחר 3 חודשי עבודה, ובלבד והעובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום לאחריו אלא בהסכמת המעביד. הזכאות אינה קיימת במידה והחג חל בשבת. עם זאת יש לבדוק האם קיימות הוראות מיוחדות בדבר זכאות לתשלום בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בענפים שונים.
לאור האמור לעיל - ביחס לחג ראשון של פסח בשנה זו, לא תקום זכאות לדמי חג לעובד יומי /שעתי שכן חל בשבת.
ביחס לשביעי של פסח בשנה זו, קיים ספק אם קיימת לו זכאות לדמי חג, שכן הוא חל השנה ביום שישי שהינו "היום הפנוי" אצל מספר רב של עובדים. הפרשנות הרווחת היא כי בדומה לחג החל בשבת, בגינו לא משולמים דמי חג, גם בגין חג החל ביום הפנוי לא ישולמו דמי חגים, וזאת לאור הרציונל לפיו דמי חגים אינם מהווים מענק או תוספת תשלום, אלא רק פיצוי בגין ירידה בהכנסה בשל ירידה בכמות שעות העבודה לאור אי העבודה בחג. ממילא, אם ביום הפנוי העובד ממילא לא אמור היה לעבוד ולהשתכר, הרי שאין מקום לכל פיצוי שהוא בשל חג החל באותו יום.
אי תשלום דמי חג במועד, מהווה הלנת שכר המזכה בפיצויי הלנת שכר.
ערך יום החג לעובד שעובד בהיקף משרה משתנה או ששכרו משתנה מידי חודש, יחושב על פי ממוצע שכר, כאשר קיימות מספר גישות ביחס לדרך חישוב הממוצע (שלוש משכורות אחרונות או שלוש משכורות הגבוהות ביותר באותה שנה או 12 משכורות אחרונות).
כמה ישלמו על עבודה בחג?
עובדים שעבדו בחג זכאים לתוספת של לפחות 50% לשכרם בגין שעות אלה, וזאת מבלי לגרוע מזכותם לשעות נוספות, ככל שיבוצעו בחג. יצוין כי קיימת פסיקה לפיה עובד שעבד בחג מתוך כורח זכאי לתוספת תשלום בעבור יום בשיעור 150% ( ולא רק 50% ).
חול המועד
כאשר מדובר בהוצאה לחופשה רצופה של שבעה ימים ומעלה ע"י המעביד, עליו להודיע על כך לעובד לפחות 14 יום מראש. על פי החוק, שעות העבודה בחול המועד הינן כבכל יום עבודה רגיל ואולם קיימים הסכמים קיבוציים לפיהם יום העבודה הינו מקוצר. כמו כן קיים נוהג כאמור בהרבה מקומות עבודה .
שי לחג
אין חובה עפ"י החוק לתת שי לחג לעובדים. יש ענפים בהם קיים חיוב זה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה ויש מקומות עבודה בהם הענקת השי הפכה לדבר קבוע ולנוהג מחייב.
הכותב הנו מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עו"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות'
