רק 57% מהחרדים מחויבים בלימודי יסוד
על פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, במוסדות החינוך החרדיים שבהם מחויבים ב־100% משיעורי הליב"ה דווקא לומדים יותר שעות מהממוצע בבתי הספר הכלליים. למרות זאת, מתברר כי ברוב המקרים מדובר בלימודי תנ"ך ותושב"ע
57% מתוך 193,448 תלמידי החינוך החרדי למדו בשנה החולפת במוסדות הנדרשים ללמד את תוכנית הליב"ה במלואה, 17% למדו במוסדות המלמדים 75% מתוכנית הליב"ה, ו־26% למדו במוסדות המלמדים 55% מתוכנית הליב"ה. נתונים אלה נאספו מבתי ספר עד כיתה ח' על ידי מרכז המחקר של הכנסת, לקראת דיון של ועדת החינוך על החינוך החרדי. מדובר בחלק ראשון ממסמך מורחב בנושא תוכנית הליב"ה במערכת החינוך, שחובר לבקשת חברת הכנסת עינת וילף (עצמאות).
לפי עדויות של חוקרים ואנשי מקצוע בחינוך החרדי, אין מדיניות וסטנדרטים אחידים בתוכני מקצועות הליב"ה - מורשת, רוח וחברה, שפות וספרות, ומתמטיקה, טבע ומדע. בעוד שאצל בנות לימודי הליב"ה נלמדים ברמה גבוהה, אצל הבנים היקף הלימודים, רמתם וטיבם תלויים בהנהלת המוסד החינוכי ואף במורה הספציפי המלמד. ברבים מהמוסדות לבנים מקצועות הליב"ה נלמדים ללא תוכניות לימודים מסודרות ועל ידי מורים שאין להם תעודות הוראה או הכשרה ללמד את המקצוע.
לפי מהמסמך, במוסדות החינוך החרדי המחויבים בלימודי ליב"ה מלאים דווקא מקדישים לכך יותר שעות מהממוצע: בחינוך הממלכתי הרשמי מוקדשים ללימודי ליב"ה בין 52% ל־63% ממשך הלימודים השבועי המחייב, ואילו במוסדות חינוך חרדיים המחויבים ל־100% מתוכנית הליב"ה מקדישים כ־69% עד 85% ממשך ההוראה השבועי המחייב ללימודי ליב"ה. אולם עיקר התוספת מקורה בלימודי תנ"ך, תושב"ע ועברית, שלהם מוקדשים כ־25% עד 40% מלימודי הליב"ה במוסדות החינוך החרדי.
הפיקוח הרופף על החינוך החרדי ניכר גם בתחום מבחני המיצ"ב. מוסדות מוכרים שאינם רשמיים מחויבים להשתתף בשלושה מתוך ארבעה מבחני המיצ"ב השנתיים, הנערכים מאז 2002 לבדיקת הישגים ארציים בכיתות ב', ה' ו־ח'. עם זאת, בשנה החולפת השתתפו רק 260 מתוך 500 מוסדות החינוך החרדיים המוכרים שאינם רשמיים במבחנים אלה.
מאז 2005 משרד החינוך אינו מפרסם את הישגי החינוך החרדי בבחינות המיצ"ב בטענה שמדובר במדגם שאינו מייצג. יש לציין כי המשרד החל להפחית מתקציב מוסדות החינוך שאינם מלמדים את לימודי הליב"ה כנדרש. בשנתיים האחרונות קוזזו 35 מיליון שקל מתקציבם של 90 מוסדות חרדיים.