איך מפעילים צו לפשיטת רגל על חייב שאינו תושב?
בנק דיסקונט מבקש להכריז על זיל פלדמן פושט רגל, בדומה להליך שניהל ב־2010 נגד תושב החוץ שעיה בוימלגרין, ואז זה נגמר בפשרה. פרקליטיו של פלדמן בונים על קו הגנה דומה
השלב הבא במאבק המשפטי בין בנק דיסקונט לזיל פלדמן יהיה על נקודה שנשמעת טכנית, אך עשויה להפוך לעקרונית: האם ניתן לבקש פשיטת רגל נגד אזרח אמריקאי, ובאילו נסיבות בית משפט בישראל עשוי לאשר זאת?
במכתב ששלח בשבוע שעבר פלדמן באמצעות עו"ד עופר צור ממשרד גורניצקי, נכתב כי "הבקשה לא הומצאה מעולם למר פלדמן". משפט זה לא נכתב כלאחר יד, בטח לא כשהוא יוצא ממשרד עורכי דין שזה היה הקו שלו בפרשת קווי אשראי, שם הצליח לעכב תביעת ענק נגד קובי מימון וחיים צוף בטענה שלא קיבלו את כתב התביעה. דיסקונט מיהר להגיש בקשה ל"היתר המצאה מחוץ לתחום", שמשמעותה שבית המשפט יאשר לשלוח את הבקשה לפלדמן בחו"ל.
זיל פלדמן
פשרה ועוד פשרה
המקרה הזה הזכיר לרבים מקרה אחר שבו מעורבים בעל הון אמריקאי, בנק דיסקונט וקשיים להחזיר חובות: ביוני 2010 היה זה איש העסקים שעיה בוימלגרין שנכווה מבקשה להכרזה על פשיטת רגל שהגיש אותו בנק נגדו. התביעה אז הסתיימה בפשרה, אך במרץ האחרון חזר הבנק לביהמ"ש וטען שבוימלגרין לא עמד בחלקו.
שבוע לאחר מכן נחתם הסכם פשרה נוסף בין הצדדים. עורכי הדין של דיסקונט בתיק פלדמן מציינים בבקשה את המקרה של בוימלגרין, ולא בכדי: המאבק העקרוני על היתר ההמצאה מחוץ למדינה ליווה את התיק מתחילתו, והם אף מוסיפים ציטוט רלבנטי של השופטת ורדה אלשיך מדצמבר 2010 במסגרת צו הכינוס: "אדם המנהל עסקים בישראל בצורה מסיבית כמו בוימלגרין, צריך להביא בחשבון שהוא יכול להימצא גם תחת מרותם של בתי המשפט בישראל. לא יעלה על הדעת שאדם ינהל עסקים בישראל, ייטול אשראים במדינת ישראל מהבנקים במדינת ישראל, ולאחר מכן יזמין את כולם לטוס לארה"ב כדי להתדיין עימו".
שעיה בוימלגרין צילום: תומריקו הבעיה היא שהציטוט שגם מובא בבקשה של דיסקונט בעניין פלדמן כלל לא ניתן במסגרת ההחלטה על היתר המצאה לחו"ל, אלא נאמר כדרך אגב. השופט חגי ברנר אישר לאחר מכן את היתר ההמצאה לדיסקונט, ובוימלגרין החל לנהל את הקרב בדצמבר 2010. פלדמן עדיין לא הגיש את הבקשה, אך ניתן לתאר כי הטיעונים יהיו דומים.
בוימלגרין ביקש לבטל את ההיתר בגלל התנהלות חסרת תום לב של הבנק, שימוש לרעה בהליכי משפט ומפני שהתנאים למתן ההיתר אינם מתקיימים. התנאי הבסיסי הוא להוכיח שקיימת "עילת תביעה טובה", ושבית המשפט בישראל הוא "הפורום הנאות" לניהול התיק.
האזרחות לא רלבנטית
שאלה נוספת היא כיצד ניתן להוציא צו פשיטת רגל נגד תושב חוץ. "לפי פקודת פשיטת הרגל, די בכך שקיימת זיקה בין החייב לבין מדינת ישראל, בלא קשר למקום אזרחותו ומושבו של החייב", מסביר עו"ד מור נרדיה ממשרד לוי טילר, המתמחה בפירוקים ובכינוסים. "לפי הוראות הפקודה, די בכך שחייב המתגורר בחו"ל ניהל עסקים בישראל, אם בעצמו ואם על ידי מורשה מטעמו, כדי שנושה יוכל לנקוט נגדו הליכי פשיטת רגל בבית משפט בישראל".
הנקודה שמציין נרדיה לגבי "מנהל מורשה מטעמו" בולטת לנוכח הטענה שמעלה פלדמן במכתב ששלח לדיסקונט: "האם באמת ובתמים הבנק סובר כי על סמך דברים שהבנק טוען שנאמרו על ידי צדדים שלישיים (ולא על ידי מר פלדמן) במהלך מו"מ עסקי וחסוי, בין הבנק לבין השותפות לגבי פריסת תשלום הריבית, הבנק יכול להגיש בקשה הרסנית של פשיטת רגל אישית כלפי פלדמן?". רק נזכיר שמהבקשה של הבנק עלה כי פלדמן מינה את יצחק תורג'מן ואת מירב סיגל כנציגים בישראל למו"מ מול דיסקונט. עו"ד גד שושני טוען כי תיאורטית אפשר להגיש בקשות לצו פשיטת רגל נגד תושב חוץ, "אבל באופן מעשי יהיה קשה לעשות זאת".
