בלעדי ל"כלכליסט": תעריף החשמל יעלה בכ-8% כבר ב-2013

תעריף החשמל למפעלי תעשייה ולצרכנים פרטיים צפוי לרשום זינוק של לפחות 8% במהלך 2013, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בעלייה של כ־4% בתעריף שתתווסף לעלייה שתוכננה זה מכבר לאפריל הקרוב, אז אמור תעריף החשמל לעלות ב־4.4%.

הסיבה להתייקרות החדשה מיוחסת לעלויות ייצור החשמל, שהגיעו בחלק מימי הקיץ האחרונים לרף של 100 מיליון שקל ביום. עלויות אלה, שהצטברו בשבועות האחרונים לכדי כמה מיליארדי שקלים, מעיבות על מצבה התזרימי של חברת החשמל ומקשות עליה לרכוש את הדלקים ללא סיוע מיידי מהמדינה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפני כשבוע שלח יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל מכתב בהול לשר האוצר יובל שטייניץ שבו הוא מתריע שללא קבלת סיוע פיננסי מיידי בסכום של 3 מיליארד שקל, ומתוכם חצי עבור חודש אוגוסט וחצי עבור ספטמבר 2012 - חברת החשמל תתקשה לצלוח את תקופת הקיץ.

שלושה תרחישי התייקרות

לפי דו"חות חברת החשמל, תעריף החשמל בנוי משלושה מרכיבים בסיסיים: דלקים, עלויות מימון ותפעול. בסוף מרץ התגלה שהפער בין עלויות הדלקים שתוכננו במקור לעלויות האמיתיות מגיע לכ־7.7 מיליארד שקל, מה שהוביל את רשות החשמל לפרוס את עליית תעריף החשמל בשלוש פעימות. הראשונה בוצעה באפריל 2012 בהיקף של 8.9% והציבה את התעריף הביתי על 58.96 אגורות לקוט"ש (קילו־ואט שעה). השנייה, כאמור, תוכננה לאפריל 2013 ובהיקף של 4.4%, והשלישית לאפריל 2014 בשיעור של 3.7%.

מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן. הערכת העלויות היתה אופטימית מדי צילום: עמית שעל

הבעיה היא שברשות החשמל גילו בשבוע האחרון פער חדש של 3.5% בעלויות הדלקים של החברה בין התקופה שבה נחזו לבין העלויות האמיתיות שלהן בתקופת הקיץ, מה שמחייב את הרשות לפי חוק לבצע עדכון תעריפי מיוחד החורג מהעדכון השנתי.

כאמור, בחינה ראשונה של העניין מעלה שיש צורך להוסיף כ־4% לעדכון שתוכנן באפריל 2013. הדילמה היא כיצד לבצע את הקפיצה, כאשר בפני הרשות ניצבות שלוש אפשרויות. הראשונה היא לבצע "תת־מדרגה" מיד אחרי תקופת החגים באוקטובר 2012 בשיעור של כמה אחוזים. האפשרות השנייה היא לבצע את העלייה המתוכננת במלואה באפריל 2013, אפשרות שמדירה שינה מעיני מנהלי רשות החשמל בשל ההשפעה הרוחבית על המשק של זינוק מיידי וכה חד בעלויות החשמל. האפשרות השלישית היא לפצל את העלייה שוב, כך שבמקום זינוק של יותר מ־8% באפריל 2013, יירשם רק חצי ממנו בשנה הבאה, והשאר יידחה ל־2014 ויגיע לכ־6% במקום 3.7% במקור.

המשבר החל בפיצוץ הצינור

משבר הדלקים של חברת החשמל מלווה אותה מתחילת פברואר 2011, אז בוצע הפיצוץ הראשון בצנרת המצרית שהזרימה גז מצפון סיני לישראל. מאז ועד היום חודשה 13 פעמים ההזרמה בתפוקה חלקית עד הפיצוץ האחרון בתחילת 2012, שהשבית את ההזרמה לגמרי והוביל בין השאר לביטול חד־צדדי של הסכם הגז על ידי המשטר המצרי החדש. כמה היה חשוב הגז המצרי? בשיא התפוקה סיפקה מצרים קרוב ל־20% מהביקוש לגז בישראל, בעלות משוערת של 4.5 דולרים ליחידת אנרגיה (MMBTU), כך שהיעדרו מחייב שימוש בדלקים חלופיים כגון סולר, בעלות של כ־26 דולר ליחידת אנרגיה.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", חברת החשמל כבר יצאה למכרז לקבלת הלוואה של כ־3 מיליארד שקל, אולם לפי ההערכות, היא תקבל אישור רק לחצי ממנה. כמה ממקורות המימון עשויים להגיע מדחיית תשלומי מסים ומע"מ כמו גם משיכת כ־400 מיליון שקל מקרן התגמולים של העובדים. אחד הפתרונות שעלו בימים האחרונים הוא דחייה זמנית של כמה חודשים בתשלומי הפנסיה של חברת החשמל שמגיעים לכ־4 מיליארד שקל בשנה.

לפי תקנות שוק ההון, כל שינוי בשערי המטבע, בתעריף החשמל או בתפעול החברה מחייב התאמות מיידיות בהפרשות לפנסיה. דחייה זמנית של ההפקדות, בצירוף התחייבות להשלים בתוך חודשים את החסר בצירוף הצמדות, עשויה לעזור לחברת החשמל תזרימית בטווח הקצר. מחברת החשמל נמסר שהם "מפקידים כספים לפנסיה בהתאם להנחיות הרגולציה".

בתוך כך, המחשבה לאפשר לחברת החשמל לבצע הנפקת אג"ח בערבות מדינה הולכת ומתרחקת. הסיבה כפולה: חברת החשמל כבר גייסה 4.4 מיליארד שקל מתחילת 2012 ובערבות מדינה, והקצאה נוספת של ערבויות עבור חברת החשמל עלולה לפרוץ את מכסת הערבויות שהמדינה תכננה ל־2012 לכלל המשק. הסיבה השנייה היא תלונות של גורמים במשרד החשב הכללי באוצר על כך שהנפקות חברת החשמל פוגעות בהנפקות המדינה. הסיבה: חברת החשמל מעניקה ריבית טובה יותר על האג"ח שלה מהמדינה, ובהיותה חברת ממשלתית בבעלות כמעט מלאה (99.86%), המוסדיים שרוכשים את האג"ח מעדיפים את אלה של חברת החשמל על פני אלה של המדינה.

מרשות החשמל, הגוף שקובע את תעריפי החשמל, נמסר בתגובה ש"הרשות בוחנת באופן שוטף את עלויות התעריף ונמצאת בעיצומה של בחינת הנושא, לנוכח הידלדלות נוספת בהזרמת הגז ממאגר ים תטיס. יש לציין כי הרשות נדרשה בשנה האחרונה להתמודד עם משבר הפסקת הזרמת הגז הטבעי ממצרים, שגרר צורך בהעלאה של תעריפי החשמל לצרכן כמעט ב־40%. כדי למנוע העלאה כה דרמטית לצרכנים גיבשה מליאת הרשות בתיאום עם הממשלה פריסה של ההתייקרות על פני שלוש שנים ומיתון משמעותי של שיעור העלייה, באמצעות צעדים ממשלתיים תומכים".