נתוני הלמ"ס החיוביים אינם סיבה לחגיגה

אומדני החשבונות הלאומיים לחודשים אפריל־יוני 2012 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסיקה בסוף השבוע האחרון הצליחו להפתיע את כולם. מהאומדנים החדשים מתברר כי ברבעון השני נשבר רצף הירידות שנרשם בשיעור הצמיחה במשק. בחודשים אפריל־יוני צמח המשק בשיעור שנתי של 3.2%, לעומת 2.8% ברבעון הראשון, וחזר למעשה לקצב צמיחה דומה לזה שנרשם בשני הרבעונים האחרונים של השנה שעברה (3.1%).

בנוסף, הצריכה הפרטית ברבעון השני עלתה בשיעור שנתי של 5.4% ואילו יצוא הסחורות והשירותים זינק ב־10.3%. וכל זאת על רקע ההערכה המוקדמת שהמגמה השלילית תימשך גם ברבעון השני של 2012.

יובל שטייניץ צילום: אוראל כהן

גם שטייניץ הופתע כנראה מהנתונים החיוביים

התגובות לנתונים הדי מפתיעים היו הפעם מהירות במיוחד. המסחר בבורסה ביום חמישי, שהתנהל עד פרסום הודעת הלמ"ס בעליות מתונות, קיבל רוח גבית ונסגר בעלייה של כמעט 1%.

שר האוצר יובל שטייניץ הגיב גם הוא במהירות ופרסם הודעה קצרה: "הנתונים מראים כי המשק נמצא על פרשת דרכים: מנועי הצמיחה ממשיכים לעבוד, מול סימני האטה ברורים הנובעים מהמשבר הכלכלי באירופה ובארצות הברית. הנתונים מחייבים אותנו ביתר שאת לריסון תקציבי ומשמעת כלכלית".

התגובה המאופקת של שר האוצר לנתונים החיוביים של הלמ"ס מלמדת עד כמה גם הוא נתפס בלתי מוכן. רק יומיים קודם לפרסום הנתונים נחשף ב"כלכליסט" כי שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו החליטו לדחות את דיוני התקציב בממשלה עד אחרי החגים. משמעות ההחלטה היא שתקציב 2013 לא יאושר עד סוף השנה, ועם תחילת השנה הבאה תעבור הממשלה לעבוד על פי תקציב המשך, שמשמעותו היא הקצבה חודשית למשרדים השונים בגובה של כ־8% מתקציבם השנתי ב־2012.

אבל בחודש אוקטובר תתחיל בכל זאת הממשלה לדון בתקציב ובקיצוצים הכואבים הנדרשים בו. כדי להכשיר את הקרקע לקיצוצים אלה, טרחו לאחרונה ראש הממשלה ושר האוצר לתאר מציאות כלכלית שחורה משחור, ועכשיו פתאום באה הלמ"ס ומאירה אותה באור פחות קודר. לזכותו של שטייניץ ייאמר שהתגובה שפרסם מתארת במדויק את מצב המשק. היצוא הישראלי עדיין חי ונושם, ואזרחי ישראל ממשיכים לצרוך כאילו אין מחר, אף שמעבר לפינה ממתין לנו עתיד מאיים.

רק לפני פחות משבועיים הודיע בנק ישראל כי בכוונתו לעדכן בסוף החודש הבא כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2013, שעומדת כיום על 3.4%. עדכון התחזית של בנק ישראל יהיה חלק מתחזית הצמיחה העולמית, שגם היא צפויה בקרוב להתעדכן כלפי מטה. כמו כן, בסוף השבוע פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק, שהצביע על עלייה קלה נוספת של 0.2% בחודש יולי. אולם, לצד עלייה במדדי יצוא ויבוא הסחורות, כוללים רכיבי המדד המשולב גם כמה נתונים פחות מעודדים, כמו ירידות במדדי הייצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים ויצוא השירותים.

הלמ"ס צפויה עוד לעדכן את נתוני הצמיחה

האומדנים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם אות לחגיגות סיום ההאטה הכלכלית, ויש לך כמה סיבות. הסיבה הראשונה היא העובדה שהלמ"ס נוהגת לעדכן לאחור כמה פעמים במהלך השנה את אומדני החשבונות הלאומיים שלה לאחור ולכן בשלב זה כלל לא ברור אם אכן חלה במשק תפנית חיובית.

לכך יש להוסיף את העובדה שנתוני הצמיחה ברבעון השני מתייחסים לאלה של הרבעון הראשון, שהיו נמוכים ביותר ובאו בהמשך לירידות בארבעת הרבעונים הקודמים. בכל המחצית הראשונה של 2012 צמח המשק בשיעור שנתי מתון יחסית של 3%, לעומת צמיחה שנתית של 5.1% שנרשמה בתקופה המקבילה ב־2011.

עוד סימן להאטה במשק הקנייה הממוצעת של לקוחות ישראכרט קטנה דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט: "לא אופתע אם הקצב שאנחנו רואים היום של ירידה בצמיחה יימשך בחודשים הקרובים. עדיין לא מדובר במיתון אבל בהחלט בהאטה" רחלי בינדמן לכתבה המלאה 

ההשוואה בין הרבעון השני לרבעון הראשון מובנת הרבה יותר כאשר בוחנים את נתוני היצוא. ברבעון השני של השנה זינק, כאמור, יצוא הסחורות והשירותים בשיעור שנתי של 10.3%. אולם נקודת המוצא להשוואה זו היא הרבעון הראשון, שבו נרשמה ביצוא ירידה של 0.9%. כאשר מחברים את שני הרבעונים הראשונים של השנה יחד, מקבלים עלייה ביצוא בשיעור שנתי צנוע של 1.3% בלבד, לעומת עלייה בולטת של 7.8% שנרשמה ביצוא בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

גם שיטת החישוב הרבעונית של נתוני הלמ"ס נוטה קצת לבלבל ומספקת הערכה אופטימית מדי למצב המשק. הנתונים מוצגים ב"מונחים שנתיים", כלומר הנתון שנמדד ברבעון הנסקר מוכפל בארבע כדי לקבל את שיעור השינוי השנתי. במקרה שלנו, צמיחת המשק בפועל ברבעון השני היתה 0.8% בלבד, ורק הכפלתה בארבע הפכה את הצמיחה ל־3.2% ב"מונחים שנתיים". לכן, כאשר נתון הצמיחה האמיתי הוא כה קטן, וכאשר הלמ"ס נוהגת לעדכן את הנתונים כל הזמן לאחור, ברור מאליו ששום דבר עוד לא לגמרי ברור. לכן, למרות האומדנים המעודדים של סוף השבוע מחכים לנו עדיין ימים לא קלים.

ההצהרות על תקיפה באיראן ממלכדות את בנק ישראל

נתוני הלמ"ס מעלים שאלה חשובה נוספת והיא מה צריכים ראשי המשק לעשות כעת. ודווקא עכשיו, מתברר, נוקטים נתניהו ושטייניץ פעולות ההפוכות לאלה שמתחייבות מהמצב. כאשר המשק נקלע להאטה יכולה הממשלה להיחלץ לעזרתו באמצעות פעולה "אנטי־מחזורית" של הגדלת הוצאותיה כדי להזרים יותר כסף למשק ולעודד בכך את הפעילות הכלכלית.

אך החלטתם של ראש הממשלה ושר האוצר לדחות את תחילת הדיונים על תקציב המדינה לשנה הבאה עד אחרי החגים תגרום לכך שהממשלה תתחיל את שנת 2013 ללא תקציב מאושר. כתוצאה מכך תפעל הממשלה, ככל הנראה עד הבחירות שיוקדמו לאמצע השנה הבאה, לפי תקציב המשך בסכום חודשי של אחד חלקי 12 מתקציב 2012. המשמעות היא שהתוספת שתוכננה לתקציב 2013, בשיעור של 4.5% שהם כ־13 מיליארד שקל, תישאר בינתיים רק על הנייר. מיליארדי שקלים אלו, שיכולים היו לסייע להניע את גלגלי המשק ולחלץ אותו מההאטה, ייאלצו להמתין לממשלה הבאה.

גם בנק ישראל יכול לתרום את חלקו לחילוץ המשק מהמשבר, באמצעות הפחתת הריבית שמקטינה את עלויות היצרנים ומגבירה את הביקושים, ותורמת בכך לעידוד הצמיחה. אבל הפעולות ובעיקר הדיבורים של הצמד נתניהו ושטייניץ פועלים גם כאן בכיוון ההפוך. אף שהאינפלציה ירדה לנקודת שפל שמאפשרת לבנק ישראל להמשיך להפחית את הריבית, ההערכה היא שהוועדה המוניטרית של הבנק תחליט בתחילת השבוע הבא להשאיר אותה ללא שינוי.

מאחורי ההחלטה הצפויה של בנק ישראל שלא להעלות את הריבית עומדות שתי סיבות. הסיבה הפחות חשובה לכך היא פעולות הממשלה בתחום המיסוי, כמו העלאת המע"מ והמס על סיגריות ועל בירה, שיגרמו לאינפלציה במשק לשוב ולעלות בחודשים הבאים.

הסיבה החשובה יותר לכך שבנק ישראל לא יפחית ככל הנראה בסוף החודש את הריבית היא הדיבורים הבלתי פוסקים על האפשרות לתקיפה ישראלית את מתקני הגרעין באיראן.

החשש מהידרדרות במצב הביטחוני באזור מעלה את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי וגורם בעצם למשקיעים הזרים להתייחס לישראל כאל משק עם ריבית יותר נמוכה, ולהקטין בהתאם את השקעותיהם בארץ. כאשר מטבע החוץ זורם החוצה מהמדינה, השקל נחלש והאינפלציה מתגברת כי מחירי היבוא עולים. התרחשות כזאת מחייבת את בנק ישראל דווקא להעלות את הריבית, ובוודאי שלא להפחית אותה כעת.