תקיפה באיראן - מה אומרת תורת המשחקים?
הכלכלן זוכה פרס נובל אריק מסקין: "יש סיבות טובות להניח שלא תהיה תקיפה באיראן"
הרתעה אסטרטגית, מאזן אימה בין שני שחקנים, הם הלחם והחמאה של אנשי תורת המשחקים, ולכן כאשר השיחה עוברת לאיראן אריק מסקין נדלק - אף שהוא ממהר להדגיש כי "מדובר בעניין יותר מדי רציני ויותר מדי מסוכן מכדי להיות תרגיל אינטלקטואלי בלבד. כמשקיף, יש לי גם דאגות שהן לא אינטלקטואליות: מאוד אכפת לי ממה שעומד לקרות".
אז מה עומד לקרות? בעיני מסקין, דווקא יש סיכוי לא רע למה שהוא מכנה "תוצאה טובה".
"השאלה היא מה מתקפה יכולה בכלל להשיג. רבים טוענים, ואולי בצדק, שאם ישראל או ארצות הברית יתקפו זה רק יאיץ את תוכנית הגרעין האיראנית. המצב באיראן די שונה מהמצב שהיה בעיראק בזמנו, שבו התקיפה מחקה באופן מוצלח את היכולות הגרעיניות העיראקיות. כאן אין סיבה לחשוב שתקיפה יכולה להיות מוצלחת באותה מידה. ועדיין, אם האיראנים יפחדו שעלולה להיות מתקפה נגדם, זה עשוי להאט את התקדמות התוכנית שלהם. למעשה נראה שזה אכן המצב, מה שעשוי להצביע על כך שאולי הם בכל זאת לא כל כך לא־רציונליים. הרי נראה שהם גם מגיבים לסנקציות הכלכליות.
"דבר אחד שהתיאוריה מלמדת אותנו הוא שבמצב של קונפליקט אסטרטגי יש לכל אחד מהצדדים אינטרס לגרום לשני לחשוב שהוא לא רציונלי. תחשוב על הקונפליקט בין ארצות הברית לברית המועצות. אחד ההיבטים שלו היה שאף אחד מהצדדים לא יכול היה לומר בוודאות מה יקרה אם הוא יתקוף ראשון: אולי הצד השני יגיב באופן מטורף לחלוטין. ובדיוק האפשרות הזאת, של תגובה מטורפת, עזרה להשיג יציבות. באותו אופן, בין אם המנהיגים של איראן מטורפים ובין אם לא, ייתכן שיש להם אינטרס לטפח מוניטין של אי־רציונליות. ואגב, גם למנהיגים של ישראל יש אינטרס דומה. לשקול תקיפה באיראן עשוי להיות דבר מטורף לגמרי, שלא ברור מה אפשר להשיג באמצעותו. אבל אם המנהיגים של איראן יחשבו שלמרות חוסר הרציונליות שבכך, יכול להיות שיתקפו אותם, זה עשוי לרסן אותם. וכך נוצר פרדוקס מעניין, שבו על ידי זה שאתה גורם לצד השני לחשוב שאתה מטורף, אתה יכול לקדם תוצאה רציונלית יותר".
אבל בינתיים המסר שהאזרחים בישראל מקבלים הוא שהם צריכים להיות מאוד מודאגים.
"זו עשויה להיות חלק מהאסטרטגיה".
מה שאתה אומר בעצם הוא שכל ההיסטריה הזאת יכולה להביא לתוצאה רציונלית.
"איני יכול לקבוע בוודאות, אבל למרות כל ההצגות, ההתנהגות בפועל נראית מספיק רציונלית כדי לתמוך בדעה שהתוצאה תהיה טובה. לאורך 70 השנים האחרונות היו הרבה סיטואציות שבהן היה נראה כאילו עומדים להשתמש בנשק גרעיני, אבל מאז מלחמת העולם השנייה לא נעשה שימוש בנשק כזה באף קונפליקט. זה לא רק צירוף מקרים. יש לכך סיבות טובות מאוד, ואני חושב שהסיבות האלה עדיין תקפות היום".