גרוניס בלם את ה"בייבי" של נאמן ועורר ביקורת בכנסת

הצעת חוק בוררות חובה, ה"בייבי" של שר המשפטים יעקב נאמן, שגייס במאמץ רב את תמיכת משרד המשפטים למהלך, עלתה על שרטון – התנגדותו הנחרצת של נשיא העליון אשר גרוניס. חוות הדעת של גרוניס, שהועברה בשבוע שעבר לוועדת חוקה, שוללת את הרעיון. "היא עשויה לפגוע בעצמאות בתי המשפט, בזכות להליך הוגן ובזכות הגישה לערכאות", כתב גרוניס.

מעורבות הנשיא הסעירה אתמול את חברי הכנסת. "יש לי רוב להעביר את הצעת החוק, אבל כבר יש לי פסק דין שהחוק אינו חוקתי", כך פתח יו"ר ועדת חוקה ח"כ דוד רותם, את הדיון בהצעה. "אינני בטוח שהתערבות מערכת המשפט בהליכי חקיקה היא חוקתית". רותם אמר את הדברים בתגובה לעו"ד אורית קורן, נציגת משרד המשפטים, שהציגה את נסיגתו הזמנית של המשרד: "הצעת החוק, במערכת האיזונים הכוללת, עומדת במבחנים החוקתיים. ראינו את מכתבו של הנשיא גרוניס ולא יעלה על הדעת שכאשר מגיעה עמדת נשיא שנוגעת לשאלה חוקתית שמתעוררת לגבי המערכת שהוא עומד בראשה, לא נלמד את הטענות ונידבר עמו. נלבן את הדברים עם השר והנשיא".

יעקב נאמן. ההצעה עלתה על שרטון צילום: מיקי אלון

"מהפכה שמעקרת את המערכת"

ח"כ יריב לוין העיר: "למה הנשיא ולא מנהל בתי המשפט מביע עמדה? בכך הנשיא הופך את עצמו לצד בהליך, מחר הוא עשוי לשבת בדין". השיב לו ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג: "הוא מתערב כי מפריטים לו את המערכת מתחת לרגליים. מתחת לרגליו מתחוללת מהפכה שמעקרת את עצמאות מערכת המשפט ואת פומביותה. כך לא מתנהלת מדינה מתוקנת". המשך הדיון נוצל כדי לשמוע פתרונות לאי־החוקתיות שבהעברה כפויה של מתדיינים ממערכת המשפט לעורכי דין פרטיים שישמשו כבוררים. ד"ר דפנה קפליוק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה הציגה רעיון מעניין: מנגנון בוררות חובה חד־צדדי. לדבריה, "בתיקים שבהם יש צד חלש ומולו גוף חזק - חברת ביטוח, קבלן בנייה ואפילו המדינה - ישאל השופט את האזרח אם הוא מסכים לבוררות. אם ישיב בחיוב יחויב הגוף החזק ללכת לבוררות. הרעיון הזה נוטל את העוקץ מכפיית הבוררות על החלש בכך שהסכמתו היא תנאי, אבל כופה אותו על החזק".

נציג לשכת עורכי הדין בדיון, עו"ד ערן גולן, הציע פתרון אחר. "שופטים לשעה. עורכי דין שימונו בידי הוועדה לבחירת שופטים לתקופה קצובה של 3–5 שנים. מעין שירות מילואים לסייע במאבק בעומסים". נציג נוסף של הלשכה, עו"ד רונן סטי, הוסיף כי "כיום בורר מקבל בין 1,000 ל־2,000 שקל לשעה. באופן שבו מתוקצב החוק, הוא לא יתקרב לסכומים האלה, ועורכי דין טובים לא יסכימו לשמש בוררים. הפתרון הוא ערעור בזכות לבתי המשפט על פסקי בוררות, ואז הליך הבוררות בהסכמה ינסוק סוף סוף".

ח"כ דוד רותם. לא אוהב שמתערבים לו צילום: אלכס קולומויסקי

"להשיג הקלה בעומס בדרכים אחרות"

עו"ד ד"ר ישראל שמעוני, ראש מוסד הבוררות יתרו, הסביר את ההבדל בין בורר לשופט. "תביעה על ליקוי בנייה מתבררת אצלנו בחודש וחצי. בבית המשפט היא תיקח שלוש שנים. בגלל היעדר המומחיות של השופט, בגלל העומס, אבל בעיקר הסיבוך – הלקוח תובע את הקבלן, שתובע את האינסטלטור והתיק גדל. 80% מהתיקים בבתי המשפט הם על פחות מ־100 אלף שקל. ליקויי בנייה, תביעות פח כאלה. שופט בכלל לא צריך לדון בדברים האלה".

מנגד נטענו הטענות החוקתיות. "לא מדובר בבוררות", אמר עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ר"ג, "בוררות היא הסכמה וכאן מדובר בהפרטת השפיטה. נניח שהמשטרה קורסת, ניתן להעלות על הדעת שאשה מוכה תתקשר לתחנת המשטרה ויפנו אותה לחברת אבטחה פרטית?". להתנגדות זו הצטרפו נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה גיא לוריא ועמיר פוקס. "התכלית של הצעת החוק ראויה", אמרו, "אבל את הקלת העומס צריך להשיג בדרכים אחרות".