בלעדי ל"כלכליסט": חוק הרווחים הכלואים כבר לא מחייב חברות להשקיע בישראל
הצעת החוק שיגיש היום האוצר לוועדת הכספים שונה מתזכיר החוק המקורי בהבדל מהותי אחד: שיעור המס שיידרשו חברות לשלם עבור הוצאת הרווחים הכלואים הונמך, אבל בניגוד לגרסה המוקדמת החברות לא יידרשו להשקיע את הכסף במשק המקומי
06:5306.09.12
משרד האוצר הולך צעד נוסף לקראת החברות הגדולות: הצעת החוק בנוגע לרווחים הכלואים שתידון היום (ה') בוועדת הכספים של הכנסת קובעת כי החברות שיקבלו הנחה על שחרור רווחיהן הכלואים, לא יחויבו להשקיע את הכספים בישראל. זאת, בניגוד לתזכיר החוק שהגיש משרד האוצר ביולי האחרון.
בתזכיר החוק שהגיש האוצר נקבע כי חברות שירצו לשחרר רווחים כלואים יידרשו לשלם על הרווחים מס של 6%–17.5% במקום מס של 10%–25% לפי חוק עידוד ההשקעות הישן. כלומר, החברות יקבלו הנחה בשיעור של 40%–70% מהמס שאותו היו אמורות לשלם.
שטייניץ וגפני צילום: מיקי אלון עוד נקבע בתזכיר החוק, כי כדי לקבל את ההנחה המרבית, החברה תידרש להתחייב להשקיע בישראל את הסכום שתחסוך בשל ההפרש בין שיעורי המס. החברות יוכלו להשקיע את הכסף במחקר ופיתוח או בהעסקת עובדים חדשים. אלא שהסייג שהופיע בתזכיר החוק, ולפיו את הכסף שיחסכו ישקיעו בישראל, נמחק מהצעת החוק.
החלטה שנויה במחלוקת
חוק הרווחים הכלואים עורר לאחרונה ויכוח ציבורי סביב החלטת משרד האוצר להעניק לחברות הענק הנחות משמעותיות במס, בתמורה לשחרור הרווחים הכלואים בהן. לפי נתוני רשות המסים, הרווחים הכלואים מגיעים לכ־120 מיליארד שקל. החוק החדש, המהווה תיקון לחוק עידוד השקעות הון הישן, קובע בהוראת שעה כי חברות שקיבלו פטור מתשלום מס במסגרת החוק הישן כל עוד שמרו את הכספים בישראל ונמנעו מחלוקת דיבידנד, יוכלו לשחרר את הרווחים הכלואים בתמורה לתשלום מס מופחת.
הוויכוח מתמקד בסכומי המס שיכלו להיכנס לקופת המדינה אם לא היו ניתנות ההטבות. רבים, ובהם חברי כנסת ומספר פקידי אוצר כגון החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, טוענים כי יש לגבות מהחברות מס מלא בשיעור מקסימלי של 25%. עמדת שר האוצר ורשות המסים לעומת זאת, היא כי יש לתת הנחות כעת כדי שהקופה הציבורית תתמלא, ולו בסכום נמוך יחסית, ולא יהיה צורך בהטלת מסים נוספים על האזרחים.
עו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, הוציא חוות דעת משפטית ובה ציין שתי הסתייגויות מהותיות מהחוק, חוקתית וכלכלית. הראשונה, פגיעה בשוויון בין מי ששיחרר את הרווחים הכלואים בעבר ושילם את המס לבין מי שהמתין ועתה ישלם מס מופחת.
ההסתייגות השנייה נוגעת לתכלית החוק לעידוד השקעות הון. הכוונה המקורית הייתה לתת פטור בגין הרווחים הללו, בתנאי שהכסף נשאר בחברה. ברגע שמאפשרים להוציאם תמורת הטבת מס, טוען ליכט, נפגעת התכלית פעמיים: גם מוציאים כסף במקום להשקיעו, וגם מקבלים תמורתו מס מופחת.
בהקשר להסתייגות השנייה ולאחר שבחן את תזכיר החוק הראשוני בעניין כתב ליכט: "הצעת החוק מאפשרת לחברות להוציא את רווחיהן עם התניית השקעה בשיעור נמוך ולכן אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו המקורית של החוק". הבעייתיות שהעלה ליכט בולטת אף יותר על רקע הוצאת הסייג המקורי מהצעת החוק.
הכדור נמצא בידי החברות
גורם ממשלתי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי "האוצר הוריד לחלוטין את חובת ההשקעה בישראל. זה מעורר קושי מאוד גדול להגן על ההחלטה הזו. אבל זה מה שהם החליטו". לדבריו, האוצר הלך צעד נוסף לקראת החברות כיוון שהכדור בעצם נמצא בידיים שלהן: "אנשי האוצר עשו זאת כדי להגביר את האטרקטיביות של המסלול, מחשש שהחברות לא ישחררו כספים".
היום תדון ועדת הכספים בחוק הרווחים הכלואים, אך החוק לא צפוי לעבור לקריאה שנייה ושלישית בישיבה זו. רוב הדיון צפוי לסוב סביב הכספים הצפויים להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מיישומו. בתזכיר החוק השתמש האוצר בהערכה כספית נמוכה, לפיה לאחר שינתנו הטבות המס לחברות ייכנסו לקופת המדינה כ־3 מיליארד שקל בלבד. לשם השוואה, ההערכות הקודמות של האוצר דיברו על 5 עד 8 מיליארד שקל וגם אלו נחשבו להערכות שמרניות יחסית. שר האוצר יובל שטייניץ שיופיע בפני ועדת הכספים היום ייתן ההערכה מחודשת וככל הנראה היא תהיה גבוהה יותר ממה שנכתב בתזכיר החוק.
ח"כ משה גפני ,יו"ר ועדת הכספים, אמר ל"כלכליסט" כי "אני מעריך שההתלבטות הגדולה תהיה בין הנושא הציבורי, מוסרי משפטי - לפיו ישנם הרבה בעיות עם החוק, לבין העובדה שהממשלה עושה קיצוצים נרחבים, ולפי שר האוצר זה יביא להכנסות שימנעו חלק מהגזרות. הכמות פה משנה מאוד".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "נכון להצעת החוק כפי שאושרה בממשלה הצפי לגבייה הוא של כ־3 מיליארד שקל". באשר לסייג שהוסר מהצעת החוק, לא ניתן היה לקבל את התייחסות משרד האוצר או רשות המסים.
