האם ספרי עזרה עצמית מיותרים?
פרופסור יקר, אני קורא הרבה ספרי קואוצ'ינג ועזרה עצמית, והם עוזרים לי אבל גם מעלים אצלי שאלה: איך זה שרבים כל כך קוראים ספרים כאלה, ועדיין לא נראה שכחברה אנחנו משתפרים? אסף
אסף היקר,
הרבה ספרי אושר, הצלחה והתעשרות לא שווים הרבה לדעתי, אבל בכמה מהם באמת כתובים דברים חכמים ונכונים. ולכן השאלה שלך טובה: למה אנשים שלומדים תובנות שיכולות לשנות את החיים לטובה אינם משתנים?
התשובה היא המרחק הגדול שבין לקרוא משהו בספר ולהבין אותו לבין ליישם אותו. להתנהג אחרת מכפי שאתה רגיל זה אחד הדברים היותר קשים לביצוע. אתן לך דוגמה מתחום אחר: לפני כמה שנים החלו בניו יורק לפרסם את הקלוריות והערכים התזונתיים בכל מסעדות הפאסט פוד. האם הידיעה גרמה לאנשים לאכול קצת פחות או לבחור דברים בריאים יותר? חוקרים שעקבו אחרי ההשפעה של פרסום המידע גילו שלא. היו כמה ממצאים שלפיהם אנשים בחרו דברים קצת פחות משמינים, היו כמה ממצאים שלפיהם צריכת הקלוריות בכלל עלתה, ובשורה התחתונה, הידע לא שינה את הרגלי האנשים. כשאתה יודע משהו זה לא מבטיח שתצליח לשנות את ההתנהגות שלך או לפעול טוב יותר.
גם כשאנשים מחליטים להשתנות ולעבוד קשה כדי להשתפר, זה לוקח הרבה זמן וקל להיכשל בזה. דפוסי החיים שלנו, איך שאנחנו אוכלים או ישנים, איך שאנחנו מתייחסים לאנשים סביבנו, איך שאנחנו מגיבים בסיטואציות שונות - לא משתנים במכה אחת, והפידבק מהסביבה הוא לרוב אטי מאוד, מה שמקשה עלינו להתמיד והופך את משימת השינוי ליותר קשה להגשמה. והפער הזה, בין מה שאנחנו יודעים שטוב לנו לבין איך שאנחנו פועלים, ניכר לעינינו גם בלי הספרים. אנחנו כל הזמן מקבלים דוגמאות קטנות לאיך להצליח יותר, אבל רק רואים, לא משתנים.
אישית, אני חושב שמי שרוצה להשתפר בכלל לא צריך לחפש ספר עם עקרונות גדולים חדשים של אושר והצלחה. עדיף לקחת דווקא תובנות קטנות, ולראות איך יכולים לשלב אותן בחיי היומיום. לראות איך אנחנו יכולים להיעזר בחברים, בטכנולוגיה או אפילו בארגון של הבית כדי לקחת דבר אחד קטן בחיים ולשנות אותו לטובה.