ניתוח כלכליסט
האבטלה האמיתית בישראל חצתה את רף ה־10% מכוח העבודה
נתוני הלמ"ס על שיעורי האבטלה בספטמבר - 6.8%, מראים לכאורה יציבות, אך זאת בעיקר בשל הקיזוז בין העלייה באבטלה בקרב גברים לקיטון אצל נשים. עם 3% שלא מצאו משרה מלאה, ועם אלו שכבר התייאשו, האבטלה בעצם כבר דו־ספרתית
בענף ההייטק סופרים בשבוע האחרון של אוקטובר מאות מכתבי פיטורים, אבל בכל הנוגע לחודש ספטמבר, שיעור האבטלה עוד נותר יציב. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול, שיעור האבטלה עמד על 6.8%, כ־246 אלף מובטלים, ירידה של 0.1% לעומת אוגוסט. הנתונים הרבעוניים מלמדים על ירידה של 0.2%, מ־6.7% בחודשים יולי־ספטמבר 2012 לעומת 6.9% בחודשים אפריל־יוני 2012.
- שיעור האבטלה ירד ל-6.8% בחודש ספטמבר
- שטייניץ נזכר להגיב על האבטלה: "במרץ נוספו 44 אלף משרות במשק"
- שר־על לענייני כלכלה מחפש חיזוקים חיוביים
נתון נוסף המראה על יציבות הוא שיעור התעסוקה, המודד את שיעור המועסקים מקרב כלל האוכלוסייה הבוגרת, כולל סטודנטים, אברכים, עקרות בית ועוד. לפי הלמ"ס שיעור זה עמד בספטמבר על 59.8%, לעומת 59.9% באוגוסט. גם כאן, שיעור התעסוקה בקרב הגברים ירד ל־64.4% (לעומת 64.9% בחודש הקודם), ואילו בקרב הנשים עלה שיעור זה ל־55.3% (לעומת 55.2% בחודש הקודם).
77 אלף נשים שרוצות לעבוד יותר ולא יכולות
עם זאת, נתוני האבטלה הסבירים, בוודאי ביחס למתרחש בעולם, לא מספרים את כל הסיפור של ציבור השכירים בישראל. על פי הלמ"ס, מספר העובדים המועסקים חלקית שלא מרצון (חיפשו עבודה מלאה או נוספת ולא מצאו) הגיע לכ־108 אלף ברבעון השלישי של השנה, עלייה של 2% מהרבעון הקודם. מדובר בכ־3% מכוח העבודה. נשים, אגב, הן 71% מקרב המועסקים חלקית שלא מרצון.
בהתאם, נרשמה עלייה של 11.5% בהיקף המועסקים במשרה חלקית (פחות מ־35 שעות עבודה בשבוע) לעומת הרבעון השני של 2012. שיעור זה מציין תוספת של כ־103 אלף מועסקים. נתון זה יכול להסביר את היציבות בשיעור התעסוקה שהביאה העלייה בשיעור התעסוקה של נשים, שפעמים רבות הן מועסקות חלקית, מרצון או שלא.
חיבור של נתון האבטלה הרשמי עם מספר מחפשי העבודה במשרה מלאה מעמיד את שיעור האבטלה על 9.8%. שיעור זה לא כולל את אלו שיכולים לעבוד ואף רוצים לעבוד אך התייאשו מחיפוש עבודה, אם בשל גיל, אזור מגורים וכדומה. הלמ"ס לא מודדת באופן שוטף את הנתון על המתייאשים, אך בשנים 2009–2010 נתון זה עמד על כ־45–50 אלף איש. במונחים של היום, מדובר בעוד כ־1.5% מכוח העבודה.
בסך הכל, ברבעון השלישי של 2012 גדל מספר המועסקים בכ־51 אלף לעומת הרבעון השני של 2012, אך נראה שלפחות חלק גדול מתוספת העובדים הוא זמני ואירע בעיקר בשל החופש הגדול וחגי תשרי. כך לדוגמה הענף שגייס הכי הרבה עובדים חדשים הוא שירותי האירוח והאוכל, 13 אלף מועסקים. ענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים גייס עוד כ־7,000 עובדים ועתה מועסקים בו כ־123 אלף איש. מנגד, בענף הבניין נרשמה הירידה הגדולה ביותר במספר המועסקים, של כ־10,000 עובדים.
הנתונים המבלבלים מגדילים את אי־הוודאות
גם כאשר מסתכלים לאורך 2012, נתוני האבטלה שומרים על יציבות יחסית. נתוני הירידות והעליות הקטנות אינם משמעותיים עוד בשלב זה, אך אם ללמוד מרוח הניתוחים של כלכלני בנק ישראל ואנשי משרד התמ"ת, בחודשים הבאים נתוני הלמ"ס עלולים להיות סבירים הרבה פחות. בשבועות הקרובים אמורים להתפרסם גם נתוני שירות התעסוקה שיכללו בין היתר את מספר דורשי העבודה החדשים המגיעים אל לשכות התעסוקה.
הרצון לשמור על המשק ככל הניתן מפני הסערות הכלכליות באירופה וארה"ב, לצד נתונים על האטה בפעילות העסקית, הוא שהוביל את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להוריד השבוע את הריבית ב־0.25%. צעד זה של הבנק אמור לעזור לשמור על יציבות המשק ושיעור התעסוקה, אך ספק אם די בכך כדי לעורר תפנית מהמגמה המסתמנת.
חטיבת המחקר של הבנק צופה צמיחה של כ־3% בלבד בתוצר בשנה הבאה, שמשמעותה שאין כמעט שינוי ברמת התוצר לנפש. כלכלנים אחרים, ביניהם של חברת הביטוח הראל, סבורים כי מדובר בתחזית אופטימית. בנוסף, ישנו חוסר הוודאות לגבי תקציב המדינה ל־2013, שעשוי לגרום לספקים של המדינה לא לגייס עובדים נוספים. אווירה זו באה לידי ביטוי בחודש שעבר במדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים, שמצביע על המשך ההתכווצות בפעילות הכלכלית.
מנגד, נתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס אתמול מראים עלייה בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי, בעיקר ביצוא התעשייתי, שעלה ב־9.9% בחישוב שנתי. מדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור טוב לרמת הביקושים בשוק המקומי, עלה ב־6.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, התמתנות קלה לעומת 7.2% בחודשיים שלפני כן.
בעקבות נתוני האבטלה מסרה קואליציית ארגוני נשים: "נתוני הלמ"ס מדלגים על נשים שלא מועסקות בשל דחייה מתמדת משוק התעסוקה".
הארגונים, בהם שדולת הנשים, אחותי ואיתך מעכי, מסרו כי "רבות הנשים אשר בשל גילן המבוגר, מוצאן הלאומי, אימהותן, היותן חד הוריות, ועוד - אינן מועסקות ונדחות שוב ושוב על ידי שוק התעסוקה, עד לכדי ייאוש של ממש.
"חלק ניכר מהנשים בישראל מתמודד עם היעדר העסקה ולא אבטלה - כי שוק התעסוקה מובנה ומבוסס על תפיסות שדוחות העסקת נשים אם בשל תפקידן כאימהות והאחריות שלהן על ילדיהן, אם בשל העובדה כי מעסיקים רבים לא רוצים להעסיק נשים שמתכוננות להיות בהריון או בטיפולי פוריות, אם בשל העובדה שמעסיקים נוטים לא להעסיק נשים ערביות, ואם בשל העובדה שבפריפריה הגיאוגרפית בישראל, היצע התעסוקה קטן על הביקוש. נוספת לכך התופעה של פיטורי נשים מבוגרות, שכבר בגיל 40 ואילך נחשבות ל'לא ייצוגיות' מספיק על פי מעסיקים רבים".
