חוזרים לקרקע המציאות

אבל יומיים לאחר מכן נחשף ב"כלכליסט" כי נתוני הצמיחה לא מעידים על התאוששות בלתי צפויה בפעילות הכלכלית, אלא נובעים מאירוע אחד נקודתי, כניסה לפעולה של פס הייצור החדש של מפעל השבבים של אינטל בקריית גת. לכן הנתונים מאתמול אינם בבחינת חידוש, אלא יותר חזרה אל קרקע המציאות.

לחזרה זו אל קרקע המציאות ולעובדה שהצמיחה נמצאת כבר תקופה לא קצרה בתוואי יורד יש חשיבות מעשית רבה. בשפה המקצועית קוראים לתופעה כזאת "השפעת קצה", וניתן להסביר אותה במשפט בודד אחד: שנה שהצמיחה בה מסתיימת במגמת ירידה מקשה מאוד על המשק לרשום נתוני צמיחה משופרים בשנה שלאחריה.

ואת המשמעות של צמיחה נמוכה מהמתוכנן ירגיש כבר כל אחד מאיתנו בכיסו הפרטי. את יעד הגירעון המעודכן לשנה הבאה קבעה לאחרונה הממשלה בהנחה שהמשק יצמח בשנת 2013 בשיעור של כ־3%. אם צמיחת המשק בפועל תהיה נמוכה יותר, תצליח הממשלה לגבות פחות מסים מהמתוכנן, ומכאן הדרך להטלת מסים נוספים כבר קצרה ביותר.

את האתנחתא הקומית בסיפור מספק ללא ספק נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שהצהיר בראיון לסוכנות בלומברג בסוף השבוע שעבר כי "הצמיחה בישראל בשנה הבאה עשויה להיות גבוהה מתחזית בנק ישראל כי האינדיקטורים האחרונים חיוביים יותר מאלה שהיו בסוף אוקטובר". עכשיו באה כאמור הלמ"ס ומבהירה לנגיד כי הצמיחה בישראל נמצאת דווקא במגמת ירידה.