האם יש היגיון במלחמה?
פרופסור יקר, אני חי בעזה, שם יש מלחמה כעת, והייתי רוצה לשמוע כיצד אתה מעריך את המצב. האם זה באמת רציונלי, עבור שני הצדדים, להמשיך ולהילחם? האם יש להם אפשרויות אחרות? טארק
טארק היקר,
ראשית, תודה על השאלה. אני עוקב מקרוב אחרי החדשות, ומתעצב נוכח האבידות בשני הצדדים.
ישנן שתי דרכים לחשוב על המלחמה הזאת: אפשרות אחת היא להניח שכל צד מחליט באופן מחושב מהם הצעדים המדויקים שיקדמו אותו - קצת בדומה למשחק שחמט, שבו לכל אחד מהצדדים יש מטרה, ושניהם מנסים להשיג את מטרותיהם. אבל אם זה אכן כך, אני חושב ששני הצדדים נוקטים מהלכים שלדעתם מקדמים אותם, אבל למעשה פוגעים במימוש המטרות שלהם. בכל עת שבה מי מהצדדים התקיף, פחת רצונו של הצד השני להגיע להסדר: כשהפלסטינים תוקפים, הסיכויים של הקמת מדינה פלסטינית פוחתים. כשהישראלים תוקפים, הסיכויים להגיע לשלום פוחתים.
האפשרות השנייה היא שלא מדובר בקבלת החלטות שקולה. אין כאן חשיבה לטווח ארוך: רק חשיבה קצרת טווח ורגשית - רגשותיהם של אנשים פרטיים, ורגשות האזרחים שהפוליטיקאים מנסים לרצות.
הפצצות בעזה. הפתרון צריך להיות התערבות של צד שלישי צילום: אי פי איי
אז ייתכן שמדובר בחישוב לקוי לטווח ארוך, וייתכן שמדובר בתגובה קצרת רואי וקצרת רוח לכעס ולתסכול, וייתכן גם שמדובר בתמהיל של השניים. כך או כך, אין ספק שהסיכוי שהמהלכים האלה יקדמו את המזרח התיכון הוא קלוש למדי.
אישית, אני סבור שאנחנו מצויים במצב שבו יהיה קשה להפליא לשני הצדדים לשבת ולא רק לגבש הסכם, אלא בכלל להסכים על משהו. אני צופה בערוצי הטלוויזיה של שני הצדדים, ומתקשה להאמין שהאנשים שמולי יוכלו להסכים אפילו על מה שקרה, ולא רק על מה שצריך לקרות.
מכיוון שכך, אני סבור שהפתרון צריך להיות התערבות של צד שלישי. השאלה היא מי יכול לעשות את זה: האם לאמריקאים יש די כוח פוליטי כדי לכפות פתרון? האם האירופים יכולים לצאת מהמשבר הנוכחי שלהם ולהפנות תשומת לב החוצה?
האם האביב הערבי שסוחף את המזרח התיכון יסייע לתהליך, או יהפוך את הדברים לקשים אפילו יותר?
כל זה עצוב מאוד. אני מקווה שהדברים ישתנו לטובה.
כל טוב, ושמור על עצמך.
