ח"כ עינת וילף: "המשאב המבוזבז במערכת החינוך הוא המורים"

"המשאב המבוזבז במערכת החינוך הוא המורים", אמרה ח"כ עינת וילף, יו"רית ועדת החינוך של הכנסת בוועידה ליזמות בחינוך של "כלכליסט" ועיריית בת ים, "למורים יש הרבה רצון טוב, אבל האם המערכת נותנת להם לבוא לידי ביטוי? התשובה למרבה הצער היא יותר לא מאשר כן. זה לא קשור למדעים או לטכנולוגיה, השאלה האם נותנים למורים ליזום את דרך ההוראה, זה המפתח בעיני להצלת מערכת החינוך. מה שקורה היום הוא שהמורים מקבלים אוטונומיה בניהול הכיתה והמשמעת אבל בדברים הקשורים בפדגוגיה משאירים להם רווח ממש צר. דווקא במשמעת צריך להבהיר שהכללים ברורים, אך בכל ההליך הלימודי צריך לתת הרבה יותר חופש".

וילף השתתפה בפאנל שנשא את הכותרת "ביזנס חינוכי" ועסק בדרך הנכונה לשלב בין מודל עסקי למיזם חינוכי; עוד השתתפו בפאנל: עו"ד רוית דום, מנכ"לית קבוצת עמל, עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים, ד"ר יועז הנדל, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית וחגית יפה, מנהלת תחום החינוך, אינטל ישראל.

רוית דום. "המרכז הוא חינוך ליזמות" צילום: אוראל כהן

לדברי וילף, "מערכת חינוך שרוצה להשתפר צריכה לפנות למורים ולשאול מה צריך לשפר ולא להורות ולהנחית עליהם את השינוי. המורים הם אלה שצריכים להציל את המערכת והם היזמים הכי טובים".

"איך זו יכולה להיות אומת הסטראט-אפ?"

יפה התייחסה לנתון לפיו שיעור הילדים שניגשים לבגרויות בתחום המדעי טכנולוגי הולך ויורד. לדבריה, "רק 6% מתלמידי ישראל לומדים במסלול המדעי טכנולוגי ובוחרים במסלול זה לבגרות. לצורך השוואה, במדינות מזרח אסיה הנתון הוא כ-25%-20% וכנ"ל במדינות אחרות באירופה. איך זו יכולה להיות אומת הסטראט-אפ? זה הגיע ממערכות חינוך, מהשקעות שלפני שני עשורים, ומגלי העליות מרוסיה. היום יש מעט מאוד ילדים שמצטיינים בתחום הזה. חברנו כדי לעודד את הנערים והנערות במיוחד לבחור ולהצטיין במסלולים כאלה. אנחנו פונים לנערים ונערות בגילאי 12-18 כרגע בפיילוט במחוז דרום, חושפים אותם למגוון כלים שכולל גם חשיפה להייטק. שכל נערה ונערה שלא מכירים את התחום יידעו לאן הם יכולים להגיע ולאן לשאוף ומה צריך לעשות כדי להגיע. המהנדסים והמנהלים של אינטל מדברים איתם, באמצעות המדיה, ומכלול של דברים יחד שבזכותם אנחנו מקווים שיתמידו בתחום".

בר שלום התייחסה גם לנושא לימודי הליבה בחינוך החרדי. כשנשאלה האם יש סיכוי לשלב את התלמידים החרדים בלימודים אלה, השיבה שכן. "הדברים משתנים מדי יום. אני הכשרתי כ-44 גברים שלא ידעו צורת פונט אנגלית ולא ידעו מהי משוואה. באו חסרי ידע כללי לחלוטין. במשך שנה למדו 4 יחידות מתמטיקה ו-4 יחידות באנגלית ועברו פסיכומטרי בממוצע של 600. חמישה גברים קיבלו מעל 720, כל זה ללא שום לימודי ליבה לפני כן. הקבוצה הזאת עובדת היום במיטב המקומות בהייטק, למדו מדעי המחשב, גם באינטל וגם בצ'ק פוינט. יש צורך ללמד את הליבה בכל בתי הספר החרדים".

הנדל הוסיף כי "פעם הצבא היה נחשב ככור ההיתוך של החברה הישראלית. זה היה פס הייצור שדרכו כולנו יצאנו והוטבעה בנו הזהות הישראלית, עם השנים גם הפס הזה הלך ודהה. למרבה הצער, כשמסתכלים על מערכת החינוך רואים הרבה קבוצות שלא משתייכות ושלא מצליחות לייצר פס שמזהה אותם.

הנדל. "המשימה שלנו היא לייצר מכנה משותף" צילום: אוראל כהן

. לא משנה מה הדעות הפוליטיות צריך את השפה המשותפת ולשם כך צריך גם היסטוריה, גם מתמטיקה, גם תנ"ך וגם אזרחות".

עו"ד רווית דום אמרה "לפני שנתיים נכנסתי לתפקידי כמנכ"ל רשת עמל, עסקתי בשוק העבודה וראיתי איך הוא גווע. ראיתי שבבתי הספר לא מדברים על הכלים הרלוונטים הדרושים לתלמידים כדי להצליח. יזמתי חיבור להייטק לתחרות גלובלית, חשיבה יזמית וטכנולוגיה מתקדמת. איך לוקחים את כל זה, ויוצרים מתוך החלום איזה מוצר".