האם ללמוד תחום לא רווחי?
פרופסור יקר, האם לדעתך צריך להמשיך ללמד דברים כמו פילוסופיה, סוציולוגיה וספרות? הרי זה בזבוז של שלוש שנים. נוסף על כך, אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה אבל יודעת שהמסלול ארוך והרבה פסיכולוגים משתכרים רע. מה לעשות? ומה בכלל טוב בתואר אם הוא לא מאפשר להתפרנס בכבוד? קלרה
אני חושב שכאשר לומדים באוניברסיטה נושאים כמו סוציולוגיה, ספרות או אפילו פסיכולוגיה, לא בדיוק יודעים מה עומדים לקבל מזה. אם אנחנו לומדים משהו כמו מדעי המחשב או סטטיסטיקה, קל לנו לנחש מה הכישורים שנקבל ואיך נשתמש בהם. אבל על הכישורים שמקבלים מלימודי פילוסופיה, לדוגמה, קשה לחשוב במונחים קונקרטיים. מה פילוסופיה מלמדת? חשיבה אנליטית? יכולת לקרוא מצבים אחרת, ולחשוב אחרת על אירועים? במקרה של פילוסופיה ומקצועות דומים, העובדה שהלימודים נותנים סיפוק גדול גורמת לאנשים לא לחשוב עליהם במונחים של יעילות. ללמוד באוניברסיטה יכול להיות חוויה מהנה מאוד. היא מהנה פחות כשכל הזמן עובדים ולחוצים ואף פעם אין זמן לקרוא ולחשוב, אבל בתנאים הנכונים לימודים באוניברסיטה הם מאוד מהנים, והם יכולים להיות יעילים מאוד, אפילו בפילוסופיה.
לימודים אקדמיים הם קצת כמו הימורים. אנחנו לא יודעים מה נקבל צילום: שאטרסטוק
כן, אני אישית חושב שלימודי פילוסופיה דווקא יעילים. נניח שבכל שנה שלך באוניברסיטה היה לך, בזכות הפילוסופיה, רעיון אחד טוב באמת, שאין לאף אחד אחר. או נניח שבעזרת הלימודים תשפרי ב־10% את יכולת החשיבה שלך בעתיד. קשה לצפות מראש מה זה ייתן, אבל אני חושב שזה שווה את שלוש השנים האלה.
בשורה התחתונה, לימודים אקדמיים הם תמיד קצת כמו הימורים. אנחנו לא יודעים בדיוק מה נקבל, ואנחנו לא יודעים ב־100% שהתואר תמיד יצדיק את ההשקעה. וגם כשהוא מצדיק, פעמים רבות אנחנו לא באמת מבינים איך. הלימודים משנים אותנו, לפעמים בלי שנבחין, וקשה לנו לדעת אילו אנשים היינו בלי הלימודים האלה. אבל ככלל, אני חושב שלהשקיע שלוש שנים בשיפור העצמי שלנו כאנשים - שיפור שיישאר איתנו כל החיים - זו עסקה משתלמת. וכאן המקום לגילוי נאות: בתור מישהו שמלמד למחייתו, אני אישית רוצה שאנשים ימשיכו לבוא לאוניברסיטה. ואולי כאן גם קשה לי לחשוב על החיים בפרספקטיבה אחרת.
