בית הדין לעבודה: לא ניתן לחייב עובד לצאת לפנסיה בגיל 67
בפסיקה תקדימית קבע בית הדין הארצי לעבודה כי על המעסיק לשקול בתום לב את המשך העסקתו של עובד שרוצה בכך גם לאחר גיל 67 ולא ניתן לחייב אותו לפרוש אטומטית
החוק קובע כי נשים יכולות לפרוש בגיל 62 אך אם הן רוצות הן יכולות לעבוד עד גיל 67, בדומה לגברים. עד כה היה מקובל כי שיקול הדעת האם להמשיך להעסיק עובד גם לאחר גיל 67 נתון באופן בלעדי אצל המעסיק, שכן חוק גיל פרישה קובע כי זהו הגיל בו ניתן לחייב עובד לפרוש לפנסיה. למרות זאת, במקרים רבים המעסיק איפשר לעובד שרצה להשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. האוניברסיטה טענה בבית הדין כי בשל אילוצי תקציב ומתוך רצון לרענן את השורות היא לא יכולה להרשות לעצמה את המשך העסקתה של העובדת. בית הדין קבע כי "האוניברסיטה לא עמדה בנטל להוכיח כי בחנה בכובד ראש ושקלה את האפשרות להמשיך ולהעסיק את המערערת לאחר גיל 67, בהתחשב בנוהל הפנימי המאפשר זאת ובחובות תום הלב בהן היא חבה כמעסיקה".
מכאן שלפי בית הדין על המעסיק לראות בכל בקשה של עובד להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק כבקשה פרטנית ולא כזו המטופלת באופן אוטומטי. מכאן שבית הדין מדמה, גם אם לא משווה, את הדיון בבקשת העובד להמשיך לעבוד לשימוע לפני פיטורין בו על המעסיק להתנהל בתום לב ולהתחשב במצבו הכספי של העובד, בהערכת הממונים עליו, ובאפשרויות העומדות בפני העסק כמו העסקה בחצי משרה.