דוד ברודט: "האבטלה תעלה ל-8%, הצמיחה תעמוד על פחות מ-3%"
לדברי יו"ר לאומי, האתגר הגדול ביותר ל-2013 הוא הרכבה של הממשלה הבאה אך לדעתו "חרף הוויכוחים האידאולוגים ניתן יהיה להגיע להסכמה עקרונית על אי הגדלת הגירעון מעבר ל-3%"
"ואני חושש ש הדבר הוודאי היחיד שניתן לומר לגבי שנת 2013, הוא שהיא תתאפיין באי וודאות גדולה", אמר דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי בכנס תחזיות 2013 של "כלכליסט".
"אי הודאות נובעת ממצב הכלכלה העולמית ובכלל זה הפסימיות הנמשכת באירופה וההאטה בסין, הודו וברזיל, אם כי יש ודאות של האטה. בנוסף, המצב הגיאו פוליטי באזורנו: אי השקט בחזית הפלסטינית - יש סכנה שהרשות הפלסטינית תתמוטט, האיום האיראני ואי השקט הכללי בעולם הערבי אבל אי הודאות הכי גדולה היא אי היציבות פוליטית בישראל שנובעת מהשלכותיו של הרכבה הלא ידוע של הממשלה העתידית ויכולתה הלא ברורה עדיין לעצב ולהוביל מדיניות כלכלית נכונה. מבחינתי זו אי הודאות החשובה" הסביר.
לדברי ברודט, "המציאות הכלכלית הנוכחית היא תולדה של תהליכים כלכליים שליליים שהתרחשו ב-2012. הבולט שבהם, הוא אי יכולתה של הממשלה היוצאת לגבש תקציב ל-2013 – גורם שתרם תרומה נכבדה להקדמת הבחירות". ברודט הוסיף, "שנת 2013 תהיה שנתה הראשונה של ממשלה חדשה. בפני הממשלה הזו יעמדו אתגרים ואיומים כלכליים גדולים בעיקר סביב נושא התקציב. בסיטואציה זו יש להניח כי הממשלה תשאף לאשר תקציב דו שנתי לשנים 2013-2014".
דויד ברודט צילום: אוראל כהן ברודט הבהיר כי המספרים ידועים, "במסגרת התקציב החדש תידרש הממשלה לצמצם חריגה של לפחות כ-15 מיליארד שקל מיעד הגרעון של 3% תוצר. מדובר באתגר משמעותי, עוד יותר לאור ההתמודדות. ההתחייבויות שלקחה על עצמה הממשלה בשנתיים האחרונות - הסכמי השכר במשק והתחייבויותיה בתחומי החינוך והתשתיות - יחייבו אותה לצעדים פיסקאליים בסדר גודל דומה בשנים 2014 - 2015"
ברודט הבהיר, כי "המענה לחריגה הזו יכול להגיע מכיוונים שונים, וכמספר ההרכבים הפוטנציאלים של הממשלה - כך מספר הגישות האידיאולוגיות השונות שעשויות להכתיב את המדיניות הכלכלית.
דוגמה לשונות הרבה ולפערים בין הגישות הללו קיבלנו במושב הבוקר מנציגי המפלגות, ואין ספק שלגישות האידיאולוגיות שונות הללו יכולה להיות השפעה מהותית". "הדבר החשוב ביותר בעיניי, הוא שלמרות הוויכוחים האידיאולוגיים בנושאים כמו העלאת מסים והגדלת ההוצאות, ניתן יהיה להגיע להסכמה עקרונית על אי הגדלת הגירעון מעבר ל-3%.
"אין לנו את הלוקסוס לחרוג ממנו. אין לי ספק, כי לכישלון בגיבוש הסכמה שכזו עשוי להיות מחיר כבד, ואנחנו לא צריכים להרחיק ליוון או לספרד כדי להבין את הסכנה. צברנו ניסיון מספיק משלנו, במשברים של שנות ה-90 ושנות האלפיים. גם תוך שמירה על תוואי הגרעון של 3% יש מה לעשות: היכולת לקצץ היא אמנם מוגבלת, בשל הקושי לגעת בתקציב הביטחון, ואי הגדלתו לבדה תיחשב להישג גדול, אך יש לעשות כל מאמץ להקטנת פטורים שונים ממס.
"הצורך בהעלאת מסים הוא פרמננטי בישראל ולכן הדרך הנכונה להתמודד איתו היא באמצעות טיפול בפטורים השונים - דוגמת הפטורים לקרנות השתלמות וחוק עידוד השקעות - אשר הם לבדם יכולים לתרום לתקציב כ-10 עד 15 מיליארד שקל. ראוי קודם כל לקצץ ולחסל את הפטורים הללו גם אם מדובר בפטורים מסורתיים כמו זו של קרנות השתלמות. זה עדיף מאשר להעלות מסים עקיפים"
"ממשלות ישראל הראו בעבר יכולת התמודדות מרשימה עם האתגר התקציבי, ואין לי ספק כי גם הפעם היא תוכל לעשות זאת. על הממשלה הבאה לגבש מדיניות נבונה ונכונה, תוך שמירה על מנהיגות עניינית ולא סקטוריאלית. בניגוד לנטייה הטבעית שיש למערכת פוליטית מבעבעת, המדיניות הכלכלית שתגבש חייבת להתבסס על ראייה לטווח ארוך, ולא על הישגים לטווח הקצר. השאלה אם הקואליציה שתיווצר תוכל לגבש מדיניות כזו" הוסיף ברודט.
"התקציב עם זאת לקחת בחשבון את הטווח הארוך שהוא תמיד האופק הנכון בגיבוש מדיניות כלכלית, אך בתקופה כמו זו שאנו נמצאים בה, שאינה סובלת פתרונות מיידיים וקצרי רואי, הוא נכון מתמיד", הוסיף.
ברודט ביקש להתעכב קצת על הדאגות הכלכליות הנוספות העיקריות שעומדות לפתחה של הממשלה הבאה ובראשן בעיית הדיור. "הפתרון הוא היצע היצע היצע - הפתרון אינו בוויסות ולכן בנק ישראל אינו יכול לסייע בהשגתו באמצעות מדיניות הריבית שלו. הפתרון מצוי בהגדלת ההיצע, תכנון ורישוי, והמגבלות על האשראי מפריעות להיווצרותו של היצע. לראייה: התחלות הבנייה הנמוכות ב-2012 - בהשוואה לשנים קודמות - שהסתכמו בפחות מ-40 אלף יחידות".ברודט גם התייחס לסוגיית אי השווין שלדעתו מחייב טיפול באמצעות מיסוי.
באשר לתחזיות לשנת 2013 סבור ברודט כי הצמיחה תעמוד על פחות מ-3% "אך אם אכן תתממש זרימת הגז משדה תמר עשוי להתווסף לה כמעט 1%". ברודט סבור כי האבטלה תעלה ועלולה להגיע לשיעור של 8% וכי האינפלציה תעמוד על כ-2%. ביחס לריבית אמר, כי "בנק ישראל יתמודד השנה עם דילמה מצד אחד הצורך בשמירה על ריבית נמוכה לנוכח ההאטה בפעילות במשק, ומאידך הסיכון שמהווה ריבית נמוכה בשוק המשכנתאות ומינוף היתר שעלול להיווצר בו בעקבות ירידה מתחת ל-2%. "
להערכתו של ברודט בשוק ההון "לא נראה חזרה לגיוסי הון בהיקפים שהיו מוכרים לנו". באשר לענף הבנקאות אמר, "ההאטה שבה אנו נמצאים אמנם מונעת לחץ גדול על האשראי, אך בתנאי צמיחה נורמאלים הבנקאות לא תוכל לספק את מלוא הדרישה לאשראי - לענף הבנייה וגם לסקטורים אחרים - וזאת בשל דרישות להגדלת הלימות ההון."
