יהודית ויהודה ברוניצקי הם הזוכים במדד הטובים למשק

יהודית ויהודה ברוניצקי, בעלי חברת האנרגיה אורמת, הם הזוכים במדד הטובים למשק של "כלכליסט". המדד מדרג בפעם הראשונה את הטייקונים של המשק הישראלי לפי ההשפעה החיובית או השלילית שלהם על החברה בישראל, עובדיהם, הלקוחות והספקים.

למקום השני הגיע אליעזר פישמן, הבעלים של כלכלית ירושלים, הום סנטר וחברות נוספות. למקום השלישי הגיעו האחים יהודה ורוני נפתלי, הבעלים של רשת המרכזים המסחריים ביג., למקום הרביעי הגיעה ליאורה עופר, בעלת השליטה במליסרון ואחת מהבעלים בבנק מזרחי טפחות, ולמקום החמישי הגיע גרשון זלקינד, הבעלים של חברת האחזקות אלקו.

מדד הטובים למשק נהגה על ידי פרופ' אייל וינטר, כלכלן וראש המרכז לרציונאליות באוניברסיטה העברית. במשך למעלה משנה עבדו צוותים ב"כלכליסט" על בניית הדירוג, המכיל 60 חברות מהגדולות במשק הנמצאות בבעלות של 26 טייקונים. המדד בנוי על מספר רב של פרמטרים הבוחנים זוויות שונות שנועדו לענות על שתי שאלות בסיסיות - איך הטייקון הרוויח את כספו, ומה הוא עושה איתו לאחר שהרוויח אותו.

כך, טייקון לא יכול להסתפק בפילנתרופיה, אלא גם צריך להוכיח כי יש לו מדיניות תרומות ברורה ועקבית, וכי התרומות מגיעות ככל הניתן מכיסו הפרטי ולא מחברה בתחתית הפרמידה העסקית שלו, כלומר תרומה על חשבון בעלי המניות האחרים כאשר הטייקון הוא שגוזר את הסרט לאגף חדש בבית החולים. דוגמה אחרת היא כי הטייקונים צריכים להראות  שהשקיעו את הכסף שהרוויחו בחזרה למשק הישראלי, הגדילו את הייצור והפעילות שלהם בישראל, גייסו עובדים ושילמו להם שכר הוגן, לא הפריזו בשכר הבכירים, לא ניצלו את נתח השוק שלהם כדי לקחת אשראי מלקוחות וספקים, קידמו נשים ואוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה ועוד.

מחר יפרסם "כלכליסט" את כל המספרים מאחורי הציונים לטייקונים, אך כבר עתה ניתן לומר כי חמשת הטייקונים שהגיעו למקומות הראשונים הצטיינו בכמה פרמטרים או בלטו באמצעות פרמטר מרכזי אחד. לדוגמה, בני הזוג ברוניצקי השקיעו חלק גדול מרווחי אורמת ברכישת עוד ציוד ופיתוח המפעל, אליעזר פישמן המשיך את העזרה שלו לבעלי מוגבלויות, האחים נפתלי שמרו על פערי שכר סבירים בין העובדים וליאורה עופר וגרשון זלקינד השקיעו בפיתוח המשק הישראלי.

אנשי העסקים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג צילום: עמית שעל

עם זאת, לא כל אחד מהחמישה הראשונים פועל מתוך אלטרואיזם טהור. כל אחד מהם מעוניין להגדיל את שורת הרווח של החברות בבעלותו, ואת נתח השוק שלו. יש מהם כאלו שעושים אולי דברים טובים והגונים עם הכסף שהם מרוויחים, אבל הם מהווים חלק ממערכת מתוחכמת המעודדת צריכת יתר, נלחמת בהעלאת מסים שיכולה להקטין אי שיוויון ולשפר את השירות הציבורי ועוד דוגמאות רבות. אולם כשם שלא מדובר באלטרואיזם טהור, גם לא נכון לצייר את התמונה ההפוכה של אגואיזם וחמדנות בלבד.

בשורה התחתונה, מדד הטובים למשק נועד קודם כל ליצור תמריץ חיובי לטייקונים להתחרות ביניהם לא רק על גודל הכיס, אלא גם על עשייה חיובית אמיתית לטובת החברה בישראל. המדד נותן משקל גדול לשינוי משנה לשנה, ולכן טייקון שלא הגיע לדירוג גבוה יכול לשפר את מצבו בקלות יחסית - הוא רק צריך לחשוב איך הוא יכול לשפר את היחס לעובדים, ללקוחות, לספקים ולקהילה סביבו - להכניס עוד שיקולים בדרך לשורת הרווח.

תחת זאת, הדגש הציבורי מושם כיום על השפעת ההתנהלות העסקית לא רק על בעלי העניין הישירים בחברה אלא גם על "מחזיקי העניין" (Stake Holders ולא רק Share Holders). מחזיקי העניין הם כל מי שמושפעים מהאופן שבו החברה מרוויחה כסף וממה שהיא עושה עם הכסף לאחר שנכנס לכיסה - העובדים, הלקוחות, הספקים והציבור, שעשוי להיות מושפע, למשל, מפגיעה של החברה באיכות הסביבה.

מדד "הטובים למשק" מאמץ את גישת ה־Stake Holders ומאפשר לענות על השאלה  מיהו איש העסקים שתורם הכי הרבה לחברה הישראלית, ולא רק תורם מדי פעם לצדקה. לראשונה יהיה ניתן לראות כיצד ההחלטות העסקיות של בעלי ההון הגדולים בארץ, בעלי חברות בשווי של מיליארדי שקלים ופירמידות עסקיות מורכבות, משפיעות על החברה שבה אנו חיים.