"פסיקת העליון לפיה שכיר יוכל לתבוע תמלוגים יצרה רעידת אדמה בהייטק"
ביהמ"ש העליון התיר לעובד שכיר לתבוע תמלוגים על המצאה שפיתח במסגרת עבודתו. בתעשיית ההייטק רואים בפסיקה מכה שעלולה להבריח חברות רב־לאומיות מרכישה של חברות סטארט־אפ מקומיות. דווקא רשם הפטנטים מנסה להרגיע
תעשיית ההייטק בישראל נכנסה לכוננות, וקולות האזעקה נשמעו היטב בשבוע שעבר. "רעידת אדמה", הגדיר עו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון את פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בייר נגד פלוראליטי, שניתן לפני כחצי שנה.
לבנפלד, שמייצג בין היתר חברות רב־לאומיות כיבמ, אינטל ומטרוניק, דיבר בסמינר שיזם איגוד התעשיות המתקדמות (IATI) שהוקדש לפסק הדין בסוף השבוע שעבר ונערך בבניין הבורסה בתל אביב.
מחסום הגישה הוסר
במבט ראשון, פסק הדין של העליון בתביעה הזו לא נראה "מאיים". הוא בסך הכל מחזיר לחיים תביעה ש"הומתה" בבית המשפט המחוזי מבלי שהכריע לגופה. לבנפלד מסכים עם הנחה זו, אבל טוען שדי בפסיקה הזו להצדיק את הפאניקה. השאלה נוגעת לזכותו של ממציא לתבוע פיצוי או תמלוגים עבור "אמצאת שירות" – פיתוח שהמציא בעת עבודתו כשכיר בחברה.
חברת פלוראליטי מצויה בהליכי פירוק. ד"ר נמרוד בייר הגה את הטכנולוגיה שבבסיס קיומה והיה איש המדע הבכיר בה. הוא פנה לבית המשפט המחוזי, במסגרת הליכי הפירוק, וביקש שתינתן לו רשות לפתוח בהליך נגד החברה לעניין זכותו לקבלת תמלוגים בגין "אמצאת שירות". בירור המחלוקת בינו לבין החברה אמור להיעשות בפני "הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים" שהוקמה לפי חוק הפטנטים. בראשות הוועדה עומד השופט (בדימוס) של בית המשפט העליון יצחק אנגלרד וחבריה הם ד"ר מאיר נועם ופרופ' שמואל פלג.
עו"ד ברי לבנפלד צילום: אוראל כהן
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטה קצרה ביותר שמובאת כאן במלואה: "לאור העובדה שההסכם שולל במפורש מן המבקש את התרופה לה הוא טוען ולאור האמור בתגובת הכנ"ר – הבקשה נדחית".
בייר ערער לבית המשפט העליון שקיבל את הערעור והסיר בפני בייר את מחסום הגישה לוועדה כדי למצות את זכויותיו.
אז איפה בדיוק "רעידת האדמה"? לבנפלד: "הפסיקה החדשה יצרה חוסר ודאות בשוק. יש לא מעט חברות רב־לאומיות שמגלות חשש אמיתי לכדאיות פעילותן בישראל, מאחר שבסיטואציה החדשה הן חשופות לסדרה של בקשות פיצוי או תמלוגים שיגדילו את עלות פעילותן כאן. כשחברה מחו"ל רוכשת חברה ישראלית, היא צריכה להיות בטוחה שרכשה את כל זכויות הקניין הרוחני שלה. עכשיו נוצר פתח שבו כל עובד יכול לקום ולתבוע. והאם הוא יכול להגיש תביעה על אמצאת שירות שפיתח גם שנתיים אחרי שעזב את החברה?".
המצב המקובל הוא שעובד מוותר בחוזה סטנדרטי על זכויותיו הקנייניות באמצאה שפיתח. הוא מתוגמל במשכורת נדיבה ולעתים באופציות, וחוץ מזה, הרי זו עבודתו, להמציא. לבנפלד מצביע על הסדקים שפתח פסק הדין, ובמקום שנסגרה הדלת הקניינית, נפתח חלון לתגמולים אחרים.
"העובדים פיתחו 'תיאבון'"
העליון קבע שהנימוק היחיד שעליו ביסס המחוזי את החלטתו הוא ההסכם בין הצדדים, שלכאורה שלל את זכותו של בייר לתגמולים כלשהם בגין האמצאות, וכן הקביעה המובלעת בהחלטתו, שנוכח ההסכם גם אין סמכות לוועדה לדון בטענותיו.
קרין מאייר־רובינשטיין, מנכ"לית IATI, ארגון הגג של חברות ההייטק, מדעי החיים וקרנות הון סיכון: "אנו מקבלים הרבה פניות של חברות גדולות, שעובדים שלהם פיתחו 'תיאבון' בעקבות פסק הדין. אני יודעת על חמישה משרדי עורכי גדולים שמטפלים בדרישות כאלה. מצד אחד, אני מבינה את פסק הדין ואת העובדים, אך גם את 'המדרון החלקלק' שעלול להתפתח". לפי מאייר־רובינשטיין, ארגון הגג רואה את תפקידו בסיוע לתעשיית ההייטק ומדעי החיים "להגיע לתובנות ולהבנות שיאפשרו להסיר את אי הוודאות בשוק".
על כך כתב השופט צבי זילברטל: "העובדה שבהסכם נשללה לכאורה זכות המבקש לתמלוגים בגין אמצאת שירות אינה בהכרח נועלת את הדלת בפני המבקש לטעון לזכותו לתמלוגים". שזה בעברית פשוטה: ייתכן שמגיעים לך תמלוגים אף שחתמת שלא מגיעים לך.
אגב, העליון מסתמך במסקנה זו על אחת ההחלטות של הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שלפיה הזכות לתמורה בעד אמצאת שירות היא "זכות קוגנטית המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן". כלומר זכות שלא ניתן להתנות עליה, ואפילו הסכם מפורש ששולל תמורה כזו אינו מפקיע את זכותו של בית המשפט לדון בה.
לכן קובעים שופטי העליון: "במצב כזה עדיין תהיה הוועדה מוסמכת לדון במחלוקת בעניין התמורה בעד אמצאת השירות, לרבות במחלוקת שעניינה תוקף ההסכם שבין הצדדים ומשמעותו".
יקי ינאי, מנהל הכספים של חברת פלוריסטם העוסקת בפיתוחים ביוטכנולוגיים ושדיווחה עד היום על כ־20 פטנטים, הצטרף לחשש של לבנפלד: "בישראל פועלים כ־200 מרכזי מו"פ רב־לאומיים שעלולים 'לברוח' בעקבות חוסר היציבות והחשש מפיצויי עתק שיידרשו לשלם. הדבר אף עלול להוביל לחוסר שוויון בין עובדים שפעלו בשיתוף פעולה על אותו הפטנט וכן לקרע בין מעסיקים לעובדים".
רשות הפטנטים מנסה להרגיע
מי שניסה להרגיע את משתתפי הכנס היה ראש רשות הפטנטים, עו"ד אסא קלינג. לדבריו, "מאז 2005 הוגשו לטיפול הוועדה רק חמישה מקרים. בפועל, התקדים של בית המשפט העליון שניתן כבר לפני כחצי שנה לא שינה את מספר הפניות". קלינג הדגיש שבדיונים שבפני הוועדה נדון הפן הכלכלי של הפיצוי שיינתן לממציא, בעוד שאין מחלוקת באשר לבעלות הקניינית של המעביד באמצאה מכוח היותה אמצאת שירות".
לבנפלד לא ממש נרגע מהעובדה שהזכויות הקניינית מובטחות לחברה. מבחינתו, האפשרות שדיון על תמלוגים או פיצויים אחרים עלול להיפתח בכל עת לדיון מחדש, די בה כדי לבסס "רעידת אדמה". הוא מציע להרגיע את החשש בענף במישור הרגולטורי, כלומר בחקיקה ראשית או משנית, או במישור המשפטי של החברות עצמן, זאת באמצעות "הענקת אופציות או פיצוי כספי במידה שהחברה עשתה אקזיט, הקמה של קרן שמחלקת בסוף כל שנה תגמול לכל העובדים שאמצאותיהם נמכרו והביאו רווח לחברה. או כפי שנהוג באירופה – הענקת בונוס של 2,000–4,000 יורו על כל פטנט".
