שמישהו יעצור את ישראל כץ
באוצר חוששים ששר התחבורה דוחף בחודשיים האחרונים פרויקטים בתחום התשתיות והתחבורה, ובראשם שדה התעופה בתמנע. זאת כדי לקבוע לממשלה הבאה עובדות בשטח, ובהן תוכנית של בנט להקים שדה תעופה בנבטים. משרד התחבורה: "האוצר מעלה השגות תמוהות על החלטות שהתקבלו על ידי השרים, כולל שר האוצר"
לפני כשלושה חודשים טרפד ראש הממשלה בנימין נתניהו את החתימה על הסכם "שמים פתוחים" בטענה כי לא נכון לחתום ערב הבחירות על הסכמים שהשפעתם הכלכלית משמעותית למשק התעופה בפרט ולמשק בכלל. בהודעה חריגה למדי שהוציאה דוברות משרד התחבורה ניתן היה להבין שהדחייה נעשתה למורת רוחו של המשרד והעומד בראשו השר ישראל כץ. המשרד לא היסס לסמן בהודעה את ראש הממשלה כגורם המטרפד.
בין אם טיעון ערב הבחירות היה הסיבה האמיתית לעיכוב ההסכם ובין אם לא, הוא לא עצר את כץ מלקדם פרויקטים אחרים בתחום התשתיות והתחבורה, הן בתקופת הבחירות והן בתקופה שאחריה, כשיש ואקום ממשלתי. אמנם מדובר בהתנהלות לכאורה מתבקשת שחוקיותה אינה מוטלת בספק, אולם היא גם מציבה עובדות בשטח ומצרה את אפשרויות הממשלה לעצור או לדחות את הפרויקטים האלה.
הדוגמה הטובה ביותר היא שדה התעופה בתמנע, שמשרד התחבורה כבר הוציא מכרזים ראשוניים להקמתו, ועלה לכותרות לאחר התפטרותו של שאול מרידור מתפקידו כיו"ר ועדת הכספים של רשות שדות התעופה. מרידור סירב להמשיך ולקדם את התוכנית בסיטואציה הכלכלית הנוכחית, שתוביל לטענתו למיטוטה של רשות שדות התעופה.
"תמנע זה סיפור אחר", מסביר גורם באוצר, "זה לא כמו כל תקציב אחר, כי זה לא נלקח מתקציב המדינה, כך שעצם הצבת העובדה של הקמת שדה התעופה לא תפגע בתקציב המדינה. פה מנסים לקדם משהו בהיסטריה כשהוא לא מוכן. אנחנו לא יודעים מה עומד מאחורי זה". למרות הדברים הללו שאומרים באוצר, ברור כי במקרה שהרשות לא תוכל לעמוד ביעדים התקציביים שלה, תהיה זו המדינה והתקציב שיצטרכו לשאת בעלויות. מכל מקום, במשרד התחבורה טענו שמרידור, המכהן גם כסגן יו"ר אגף התקציבים באוצר, נמצא בכלל בניגוד עניינים בגלל שני תפקידיו, זה שבאוצר מול זה שברשות שדות התעופה.
ישראל כץ מנסה לקבוע עובדות בשטח
המאבק נגד שדה התעופה בתמנע והתפטרותו של מרידור חושפים את המאבק התורן של משרד האוצר, כשהפעם על הפרק משרד התחבורה והעומד בראשו כץ. במשרד חוששים שמשרד התחבורה מנסה לקבוע עובדות בשטח בעניין שדה התעופה. על השאלה מה דחוף לכץ לקדם את פרויקט תמנע, למרות שענייני המימון והתכנון טרם נסגרו, ניתן למצוא אולי
הסבר בישיבת משא ומתן קואליציוני שנערכה שלשום בין הליכוד לישראל ביתנו לסיעת הבית היהודי. אחת הדרישות שהעלה ראש הבית היהודי נפתלי בנט בישיבה היא קידום הקמתו של שדה תעופה בינלאומי נוסף בנבטים.
גורמים בבית היהודי טענו אמנם בפני "כלכליסט" כי בנט עדיין לא הציב את תיק התחבורה כדרישת סף לכניסתו העתידית לממשלה, אך עם זאת הסיעה הודיעה לליכוד כי בהסכם הקואליציוני יש להכליל שורה של סעיפים תחבורתיים. בנט מעוניין להקים שדה תעופה בינ"ל בנבטים במודל BOT (Build־Operate־Transfer), שבו גוף פרטי מקבל זיכיון מגוף ציבורי כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל מתקן ציבורי לתקופה קצובה. גבאי הסביר אתמול לנציגי הליכוד ביתנו כי לא מדובר רק בצורך משקי אלא גם ב"פחות שאלטר אחד שיכול לעצור את המשק", שכן לרשות שדות התעופה כוח עצום והשפעה כלכלית אדירה כשמדובר בשביתה או בעיצומים בנתב"ג. מעבר לזאת בנט מעוניין ליישם את סעיף פתיחת שוק התעופה לתחרות אותו הממשלה הנוכחית עיכבה, ולחתום על הסכם "שמיים פתוחים".
פגישת המו"מ שהתקיימה במשרדו של רו"ח משה ליאון והתארכה עד שלוש לפנות בוקר, עסקה ברובה בדיון עומק בסעיפים כלכליים מגוונים. לבנט יש שחקן חיזוק משמעותי במו"מ - אייל גבאי שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה עד לפני כשנה וחצי, ולכן מעורה ברוב הנושאים.
התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי בתמנע שבדרום אושרה בידי הממשלה ביולי 2011, והמשימה הוטלה על רשות שדות התעופה בעלות של כ־2 מיליארד שקל. כבר אז האוצר התנגד נחרצות לתוכנית, וביקש להפקיד את זיכיון הבנייה בידי גוף פרטי. למרות ההתנגדות הממשלה לא רק שאישרה כאמור את המהלך, אלא אף העניקה אותו לרשות שדות התעופה תוך מתן "פטור מכרזי". עם זאת המכרזים הראשונים להקמת השדה פורסמו רק באוקטובר 2012, למעלה משנה לאחר מכן.
גורמים באוצר מציינים כי "התקבלה החלטת ממשלה מלפני שנתיים ולפיה התקצוב יהיה ממקורות רשות שדות התעופה. יש כאן תחושה שזה נהיה מאוד דחוף להתחיל את העבודות בשטח עוד לפני שהתכנון גמור, גם בצד התכנוני גרידא וגם בצד המימון. מדובר בפרויקט כשרגע ברשות לא יכולים לממן, וזה סותר את החלטת הממשלה".
הנמל בתמנע אמור להיבנות כ־19 ק"מ צפונית לאילת וישמש בעיקר לטיסות ליעדים באירופה ולטיסות פנים ארציות. הפרויקט יכלול, בין השאר, הקמת מסלול המראות ונחיתות באורך של כ־3,500 מטרים, ומגדל פיקוח וטרמינל מרווח, ברמת שירות גבוהה. כמו כן הוא יכלול עמדות חניה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, רחבות חניה למטוסי טורבו־פרופ, אזורי תפעול, חנויות "דיוטי־פרי", מערך כבישים חדש ומגרשי חניה.
שורה ארוכה של פרויקטים במיליארדי שקלים
גורמים ממשלתיים מאמינים שבמשרד התחבורה "מנצלים" לכאורה את התקופה שאין ממשלה ואין תקציב לקידום פרויקטים נוספים שכבר אושרו בממשלה מתוך הנחה שהמדינה לא תוכל להקפיא אותם משיקולים תקציב כלכלי. "לא התרשמתי שבאוצר כבר עושים תוכנית עבודה של הקפאה או דחייה של פרויקטים תחבורתיים", מסביר גורם במערכת הפוליטית. "בכל מקרה, הקפאה של פרויקטים תחבורתיים, אחרי שיש כבר זוכה במכרז, עשויה לעלות למדינה הרבה יותר כי אז יהיה צורך לפצות את אותו זוכה".
בדיקה של הפרויקטים האחרונים מגלה שורה של תוכניות שחלקן כבר עברו מכרז ורק יצאו לדרך בחודשים האחרונים וחלקן יצאו למכרז כעת. "אין ספק שבחודשיים האחרונים של 2012 יצאו המון חוזי תשתיות וכבישים שהיו נפסלים ב־2013 כי אין תקציב", אומר גורם ממשלתי ל"כלכליסט".
אחת התכניות שמשרד התחבורה מקדם בחודשים האחרונים היא קו הרכבת מתל אביב לאילת. למרות התנגדות הגופים הירוקים ומשרד האוצר, שטוענים שהקו לאילת אינו כלכלי ואינו סביבתי. בהודעת המשרד מתחילת החודש נמסר כי "הועדה המחוזית דרום אימצה היום את הצעת השר כץ לסלילת קו הרכבת שבין באר שבע לאילת", ועוד הוסיפו כי "תכנון קו הרכבת לאילת התקדם בקצב עבודה גבוה במיוחד". מדובר אמנם בתחום שבשלבי תכנון וטרם יצא מכרז שיכול להציב עובדה בשטח, אבל המגמה ברורה.
דוגמה נוספת שיצאה לפועל בשבועות האחרונים היא בניית הגשר האקולוגי במסגרת הפרויקט לשדרוג כביש ירושלים–תל אביב, בקטע שבין שער הגיא לכניסה לעיר. מדובר בתוכנית של חברת נתיבי ישראל שמבצעת את הפרויקט עבור משרד התחבורה, וכבר עברה מכרז לביצוע. כץ ציין שלשום כי מדובר באחד הפרויקטים החשובים ביותר המקודמים כיום על ידי משרדו. לדבריו, "שדרוג כביש מספר 1 ישפר את זרימת התנועה באחד מעורקי התנועה החשובים בישראל". היקפו של הפרויקט הכולל הקמת מערכת גשרים, מנהרות ומחלפים באורך של 16 ק"מ, נאמד ב־2.5 מיליארד שקלים.
פרויקט נוסף המקודם לאחרונה הוא העבודות לשדרוג והכפלה של כביש 65, בקטע שבין מחלף גולני ועד צומת קדרים. העבודות יצאו לדרך בדצמבר 2012 בעקבות סיכום שהושג בין משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. בהודעת הדוברות שיצאה נמסר כי "ביצוע הפרויקט התעכב עד כה בשל התוכנית לבצע קיצוצים בתקציב המדינה, למרות שהמכרז לשדרוג קטע הכביש פורסם על ידי חברת נתיבי ישראל לפני מספר חודשים ונבחר קבלן לביצוע העבודות. בסיכום שהושג בין מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי לבין מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ומנהל אגף התקציבים באוצר גל הרשקוביץ הוחלט לאשר מיידית את התחלת העבודות. חברת נתיבי ישראל צפויה לחתום כבר מחר על החוזה לביצוע הפרויקט". במסגרת התוכנית שעלותה מסתכמת בכ־27.5 מיליארד שקל, יהפוך כביש 65 לכביש דו־מסלולי בעל שני נתיבי נסיעה בכל צד, ויוקמו מחלפים וגשרים חדשים שיאפשרו להעלות את מהירות הנסיעה בכביש ל־100 קמ"ש.
שאול מרידור. התפטר מתפקידו ברש"ת "אין כל סתירה בין שני שדות התעופה"
תוכנית אחרת שביקש משרד התחבורה לקדם בדצמבר 2012 היה הארכת כביש 6 דרומה בקטע שבין להבים ועד צומת לקייה. משרד התחבורה פירסם הודעה לפיה עוד נכתב כי עלות הפרויקט מסתכמת בכ־200 מיליון שקלים.
בהודעה שהוציא משרד התחבורה חודש לפני כן, בנובמבר 2012 נכתב כי "החתימה על החוזה בין חברת כביש חוצה ישראל לבין חברת סולל בונה עוכבה על ידי משרי האוצר למרות שאושרה במסגרת תכנית העבודה ואף תוקצבה על ידי משרד התחבורה. בעקבות זאת פנה השר כץ למשנה ליועץ המשפטי של הממשלה אבי ליכט וביקשו להנחות את משרד האוצר לתקצב מידית את הפרויקט".
באוקטובר 2012 פרסמה רכבת ישראל מכרז מוקדם של פרויקט חשמול הרכבת. זאת לאחר שרכבת ישראל והחברה
הלאומית לדרכים (מעצ לשעבר) חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בביצוע פרויקט חשמול מערך המסילות הארצי של רכבת ישראל במשרדו של כץ. באוצר מסבירים כי מדובר במכרז שמהווה חלק קטן יחסית בקידום התוכנית.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "לא יתכן כי לאחר שהתוכנית להקמת השדה אושרה בממשלה, ינסה נציג האוצר להעלות השגות תמוהות על החלטות שהתקבלו על ידי השרים, כולל שר האוצר, וינסה במסגרת תפקידו כדירקטור ברש"ת, לטרפד את אותן החלטות שהתקבלו כדין. דו"ח מקצועי של משרד התחבורה המליץ להקים את שדה התעופה המשלים בנבטים. על סמך דו"ח זה, הגיש שר התחבורה הצעת החלטה הקובעת כי שדה התעופה המשלים לנתב"ג יוקם בנבטים, אולם הנושא מתעכב מזה כשנה בשל התנגדות משרד הביטחון. אין כל סתירה בין שני שדות התעופה. השדה בתמנע אמור להחליף את שדה התעופה באילת ולשמש לטיסות פנים ארציות ואילו השדה המשלים אמור לשמש כשדה משלים לנתב"ג כאשר יגיע לסף הקיבולת שלו בעוד מספר שנים".