כל מי שמוציא תעודת בגרות הולך לעשות תואר ראשון, אבל זה עדיין לא מספיק

לפי הדו"ח, "הגורם המשמעותי ביותר לגידול שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הישראלי הוא עלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה, פרי השקעה ניכרת בהרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה" - משפט שלא יכול היה לבוא בזמן טוב יותר ליו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב פרופ' מנואל טרכטנברג, להתאחדות הסטודנטים ולנשיאי האוניברסיטאות והמכללות שהתאגדו למאבק בקיצוץ בהשכלה הגבוהה במסגרת הקיצוצים הצפויים בתקציב המדינה הקרוב.

סטנלי פישר מגיש את הדו"ח לשר האוצר יאיר לפיד צילום: ענת חממי, דוברות משרד האוצר

בהמשך לכך, גורס הדו"ח כי יש להגדיל את שיעור המשתתפים באקדמיה, שעמד ב־2010 על 46.6%. כיום תואם שיעור בוגרי התיכון בעלי תעודת בגרות המאפשרת להתקבל לתואר ראשון לשיעור המתקבלים לתואר, על כן בנק ישראל טוען כי צריך להעלות את שיעור הבוגרים בעלי תעודת הבגרות ובכך להגדיל את שיעור הסטודנטים.

בעוד פישר חיזק את מעמד ההשכלה הגבוהה, הוא צינן את ההתלהבות מפרויקט חינוך החינם של הממשלה היוצאת. הדו"ח מזכיר כי "משפחות רבות ביישובים המשתייכים לאשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים ובשכונות המשתייכות לאשכולות אלה היו זכאיות עוד קודם לכן לחינוך חינם לילדיהן בגילים אלו או להנחה של 50% בשכר הלימוד", ולכן החוק "צפוי לשפר בעיקר את רווחתם של בעלי ההכנסות הבינוניות והגבוהות".

לעומת זאת, בנק ישראל מסמן לממשלה החדשה את המקום שבו לדעתו חשוב להשקיע ולא לקצץ - הגדלת המקומות במעונות היום לגילאי 0–3. החלטת הממשלה להגדיל ב־30 אלף את המקומות הפנויים במעונות עדיין לא התממשה, והדו"ח מציין כי במהלך יש פוטנציאל לתרום לצמצום העוני ואי־השוויון. מעונות היום, כפי שפישר יודע, הם נושא שנופל בקלות בין כיסאות הקיצוץ כל עוד הוא נמצא תחת תקציב משרד הכלכלה והמסחר ולא תחת תקציב משרד החינוך. כעת השאלה היא מי מהשרים יאמץ את ההמלצה.