השגריר לשעבר מעיד: לא תדרכתי את ליברמן

שלב ההוכחות במשפט שיכריע את עתידו של שר החוץ לשעבר ואחד האנשים החזקים בפוליטיקה הישראלית, יצא לדרך: בבית משפט השלום בירושלים העיד הבוקר (יום ה') השגריר לשעבר בבלרוס, זאב בן אריה במשפטו של ח"כ אביגדור ליברמן, הנאשם במרמה והפרת אמונים. בניגוד לחלק מגרסותיו במשטרה, הציג בן אריה בבית המשפט גרסה שונה לאירועים, המקבילה לזו שהציג ליברמן. 

בן אריה היה הראשון להעיד אף שהעד המרכזי במשפט הוא סגנו לשעבר של ליברמן, דני אילון. עם כניסתו לבית המשפט הצהיר בן אריה: "זה לא יום קשה עבורי, אני רק באתי להגיד את האמת". לטענה שלפיה בעבר האמת סיבכה אותו, השיב: "זה לא המשפט שלי, באתי רק לומר את האמת".

בן אריה הורשע במסגרת הסדר טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות. זאת עקב דיווח שמסר לליברמן עת כיהן כח"כ, על מידע שנגע לחקירתו במסגרת "פרשת חברות הקש", התיק המרכזי נגד ליברמן, שנסגר לאחר שנים של חקירה. כעת מואשם ליברמן בכך שקידם את מינויו של בן אריה לתפקיד שגריר נוסף, מבלי שדיווח על המידע שקיבל בעת הליך המינוי.

כתב האישום הוגש בסוף השנה שעברה בגרסה מעט שונה מזו שתכננה הפרקליטות מלכתחילה, משום שהתברר כי חברי ועדת המינויים של משרד החוץ לא נחקרו בנושא. חקירתם, ובעיקר עדות אילון, הביאו לשינוי הצגת העובדות בנוגע למידת מעורבותו של ליברמן, ולהחמרת הנסיבות מבחינתו כשנטען שליברמן קידם באופן פעיל את מינויו של בן אריה. עם זאת, סעיף העבירה נותר בעינו - מרמה והפרת אמונים - שמתבסס לכאורה על כך שפעל בניגוד עניינים כדי לקדם את בן אריה, ביודעו שביצע עבורו מעשים פסולים, וכי ידע שבמעשיו יש משום גמול או מה שנראה כגמול.

בין העדויות של ליברמן ובן אריה במשטרה נוצר פער מסוים: בן אריה העיד כי מעבר לכך שהעביר לליברמן מעטפה עם מידע, הוא גם תדרך אותו על חיקור הדין נגדו. ליברמן טוען כי השניים לא שוחחו על אודות העניין.

עו"ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה טענה בבית המשפט: "הנאשם ביצע שורת מחדלים בעת שהיה שר החוץ, שכולם נוגעים לתפוח הנגוע בן אריה שאותו קיבל יחד עם כל עובדי משרד החוץ לאחריותו. אפילו חלק ממכלול המחדלים והמעשים - די בו כדי להוכיח עבירה של מרמה והפרת אמונים, וקיומה של העבירה איננו קם או נופל על עדות כזו או אחרת".

לדבריה, הפרקליטות טוענת לקיומה של עבירה כיוון ש"מעשי ומחדלי הנאשם נעשו תוך סטייה משמעותית מהמוטל עליו כשר החוץ, ובשעה שהנאשם מצוי בניגוד עניינים מהותי בין אחריותו כלפי הציבור לבין העובדה שהמעשה החמור של בן אריה נעשה לטובת הנאשם, והרצון הטבעי של הנאשם להיטיב עם מי שהיטיב עמו".

ח"כ אביגדור ליברמן (ארכיון) צילום: פביאן קולדרוף

חקירת השגריר לשעבר: "עד עוין"

עו"ד ערן זלר מפרקליטות המדינה חקר את בן אריה בבית המשפט ושאל אותו אם ליברמן עזר לו להתמנות לתפקיד השגריר בפעם הראשונה (מדובר בתפקיד הראשון שמילא בן אריה, ולא זה שלגביו מתייחסים בכתב האישום, עת התמנה לשגריר בפעם השנייה). בחקירתו במשטרה ב-2010 בן אריה העיד כי באותם ימים שוחח עם ליברמן על הנושא וביקש שיסייע לו לקבל התפקיד. אך בבית המשפט טען שאינו זוכר זאת. לפיכך ביקשה התביעה להכריז עליו כעד עוין.

זלר: "ספר לבית המשפט מה היה הליך המינוי שלך לשגריר בבלארוס"

בן אריה: "הליך קבלת המינוי הוא סטנדרטי לכל עובדי משרד החוץ. מפרסמים את המכרז וכל עובד משרד החוץ רשאי להגיש מעומדותו. לפני כן כבר מילאתי תפקידים במשך כמה חודשים, גם ממונה זמני של ישראל בבלרוס. זה היה בתחום ידע שלי".

זלר: "מה עשית באופן אישי בכדי לקבל את המינוי?"

בן אריה: "לא מבין כל כך את השאלה. עשיתי מה שיכולתי כדי לצבור ניסיון. הייתי היחיד שהגיע לתפקיד מן המניין".

זלר: "מה עשית מחוץ לזה כדי לקבל את התפקיד?"

בן אריה: "לטובתי או לצערי, לא הייתה לי שום פרוטקציה".

זלר: "שוחחת עם גורם פוליטי כלשהו?"

זלר: "התובע מרענן את זכרונו שאמר בחקירה כי שוחח מספרים פעמים עם ליברמן בעניין נושא פתיחת השגרירות. 'הנושא היה חשוב לי ולו. דיברתי עם הרבה גורמים. אלה היו נושאים טכניים. לא משהו שחרוט בזכרוני'". זלר הוסיף ושאל: "מה הביא אותך לדבר עם מר ליברמן?"

בן אריה: "שוב, השיחות לא היו יזומות על ידי. אני לא זוכר שום שיחה בנושא מסויים. אבל מאוד יכול להיות שהיו בנושא יחסי בלרוס. לא דיברתי עם מר ליברמן על המינוי שלי כשגריר".

זלר: "מר בן אריה, הדברים לא כל כך מתאימים למה שאמרת במשטרה ב-2010 על מה שהיה בשנת 2004".

בן אריה: "יכול להיות שאז הייתי יותר קרוב לאותם אירועים, אך גם אז לא אמרתי שהיו שיחות ממוקדות בנושא קרוב ללבי. אולי היה שיחות על בלרוס ומה יהיה עם פתיחת השגרירות".

זלר: "אמרת - 'כאשר נפתח המכרז הודעתי לליברמן שהגשתי מועמדות'".

בן אריה: "לא זוכר. כרגע לא זכורה לי שיחה כזו".

גם בהמשך נשאל בן אריה שוב ושוב על עדותו במשטרה, שבה לטענת הפרקליטות שב וסיפר על שיחותיו על ליברמן בנוגע למינויו כשגריר, אך בן אריה העיד בבית המשפט כי זכרונו בוגד בו. לפיכך פנה התובע לשופטים בבקשה להכריז עליו כעד עוין. "דברים שאומר שהיום הוא לא זוכר, הם בליבת העניינים".

בן אריה סיפר על היכרות שטחית בינו לבין ליברמן ב-2004, ואמר כי העריך אותו וכיבד אותו. "אם הייתי פוגש אותו בקהל הרחב הייתי מזהה אותו", אמר, ובתגובה העיר ליברמן בצחוק: "בשנות ה-80 מישהו היה מזהה אותי?"

השגריר לשעבר, זאב בן אריה צילום: עטא עוויסאת

סתירות בעדות השגריר

עת דנו בבית המשפט בסוגיית מסירת המידע כביכול מבן אריה לליברמן במלון במינסק, טענה התביעה כי ליברמן קיבל פתק על אודות חקירתו ואף שמע מהשגריר פרטים עליה. לאחר מכן הכניס את הפתק לכיס. אך ליברמן טוען שרק העיף בו מבט וזרק אותו.

בניגוד לחלק מגרסותיו במשטרה טען בן אריה בבית המשפט כי כלל לא דיבר עם ליברמן במלון ורק מסר לו פתק. עדות זו תואמת לגרסה שהציג ליברמן. בן אריה תירץ את השינוי בעדותו בכך שהיה לחוץ בחקירתו הראשונה. רק לאחר מכן, לדבריו, נזכר ועדכן את החוקרים בגרסה שמסר היום.

התובע עימת את בן אריה עם עדויותיו במשטרה, לפיהן סיפק לליברמן פרטים על חיקור הדין שלו. בחקירה במשטרה אמר בן אריה: "אמרתי לו שאנחנו יורדים לארוחת ערב אני רוצה לספר לו משהו, סיפרתי לו שהועברה בקשה. אמרתי לליברמן שהם מבקשים פרטים על מספר חשבון והוא לקח את הפתק והכניס לכיס שלו. שוחחנו בין 3 ל-5 דקות".

אך בבית המשפט סיפק בן אריה גרסה שונה: "היינו שנינו בחדר חשוך, ראינו טלוויזיה כאשר אמרתי משפט אחד - 'יש

לי משהו חשוב שאני חושב שכדאי לך לדעת'. בגלל שהחדר היה חשוך מר ליברמן לא יכול היה לעיין בפתק הזה, הוא יצא לחדר הסמוך, נעדר כדקה ולא יותר, וחזר ואמר את המשפט, 'זה שטויות ואין מה לדבר על זה'. בזה הפרשה הסתיימה. אף פעם לא חזרנו לשוחח על זה".

עו"ד וינרוט טען מטעם ההגנה, כי ליברמן אמנם קיבל פתק מבן אריה, אך לא ידע מה מקור המידע שהעביר לו על חיקור הדין: "מבחינתו זו יכולה היתה להיות אינפורמציה שקיבלת ממשטרת בלרוס או מגוף אחר. אתה מסרת מידע בלי לציין את מקור המידע". על כך השיב בן אריה בבית המשפט: "נכון".

השופטת פנתה לבן אריה: "בפתק היה כתוב מספר חברה, דברים טכניים. אבל העובדה שמדינת ישראל רוצה לדעת את זה, זה מאיפה?". בן אריה השיב שאינו זוכר "מילולית מה שכתוב בפתק, שתי שורות בסך הכול. סביר להניח שמדובר שמדינת ישראל רוצה לדעת, איך זה היה מנוסח אני לא זוכר".