בג"ץ ידון בעתירה נגד מתקני קליטת הגז
עמותת כרמל מנשה, עיריית יקנעם ותושבי האזור עתרו נגד החלטת המועצה הארצית לקדם את תכנון מפעלי הטיפול בגז ביבשה, באתר חגית
שופט בג"ץ יצחק עמית אישר את עתירת עמותת כרמל מנשה, עיריית יקנעם ותושבי האזור נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקדם את תכנון מפעלי הטיפול בגז באתר חגית.
- המאבק על מתקני הגז עובר לבג"ץ: הוגשה עתירה לבחון את הקמתם בלב ים
- המועצה הארצית החליטה: מתקני קליטת הגז יוקמו בעמק חפר ובאליקים
- תושבי עמק חפר למנכ"ל משרד הפנים: בטל התוכנית להקמת מתקן גז או שנפנה בבג"ץ
כמו כן אישר השופט לצרף את מועצה אזורית עמק חפר כמשיבה לעתירה, היות שהחלטות בית המשפט יכולות להשפיע גם עליה. עם זאת, השופט דחה את הבקשה לצו ביניים. בג"ץ ידון בעתירה במהלך 6 החודשים הקרובים.
לפני חמישה חודשים החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי שני מתקני קליטת הגז היבשתיים שיוקמו יהיו תחנת הכוח חגית שליד אליקים ועמק חפר. שני המקומות נבחרו מתוך בחינה של 25 נקודות פוטנציאליות ראשוניות. כעת מכין מינהל התכנון תוכנית להקצבת בין 100 ל-150 דונם שם יוקם המתקן.
בעתירה של תושבי אזור אתר חגית נכתב כי ההחלטה להקים את המתקן בחגית הוא "בניגוד בולט ומהותי להמלצות ומסקנות תסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך".
קידוח תמר צילום: אלבטרוס
האתר חגית נמצא במסדרון בין שני מרחבים ביוספרים, כרמל ורמת מנשה, כאשר לפי העתירה הקמת המתקן במקום, וכן תוואי הצנרת המתוכנן עלולים לשנות את התפקוד הסביבתי של האזור. כפי שאומרת המדינה בתשובתה עצמה, צוות התכנון המליץ לבחור בעין אלה מבין שלושת החלופות למתקן קליטת גז בצפון – עין אלה, דור הצפון וחגית, ולמעשה חגית הייתה העדיפות האחרונה. המדינה אף מודה שמועצת התכנון סטתה מתוצאות התסקיר אך מסבירה כי "מוסד התכנון הינו עצמאי להחליט לגבי התוכנית, כולל בשאלת בה עסק התסקיר ובמקרים המתאימים רשאי הוא לסטות ממסקנת התסקיר".
המדינה מסבירה את הבחירה בחגית בכך שהוא מרוחק יחסית מריכוזי אוכלוסייה וכי צמידות האתר לתשתיות באזור, תחנת כוח חגית וצנרת גז הנמצאת במקום, תאפשר בעתיד את חיבור האתר למערכת ההולכה הארצית בפשטות יחסית.
המדינה מסבירה כי הפגיעה בשטחים הטבעיים תהיה מצומצמת שכן מדובר ב-150 דונם בלבד בשטח של 8000 דונם, אולם מיד אחרי זה מוסבר כי אחת הסיבות שעין אלה נפסל בסופו של דבר, משום שמדובר במחצבה שעליו מוטלות מגבלות על הרחבה והגדלה של המתקנים בעתיד. בכך מחזקת המדינה את חששות התושבים כי לא מדובר במתקן קטן של 150 דונם בלבד.
כמו כן העותרים טוענים כי המדינה בחרה להקים מתקן יבשתי מבלי לבדוק כראוי את החלופות הימיות.
בתשובת המדינה הוסבר כי מתקן יבשה ביבשה הוא אמין יותר וקל יותר לתקן תקלות במתקן כזה מאשר מתקן ימי, בפרט שמשק החשמל בישראל עתיד להיות מבוסס על גז.
