רובוטיקה, מקצוע מתפתח

"האסירים מודאגים מהרובוטים, אבל עליהם להבין שלא מדובר ב'מחסל' מסרטי 'שליחות קטלנית'", אמר פרופ' לי באיק צ'וּ, שפיקח על הניסוי מטעם האוניברסיטה הקוריאנית הנחשבת קיונג'י, בראיון שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל". "מטרתם אינה להילחם באלימות אלא להבטיח את שלומם של האסירים ולהפחית את העומס שמוטל על הסוהרים, העובדים בסביבה קשה". עם זאת, המפתחים, ובהם בכירים במכון המחקר הממשלתי הקוריאני ETRI, כבר הצהירו שהם מעוניינים שגרסה עתידית של הסוהר המכני כבר תוכל לבצע חיפוש גופני.

רובוטים-מלצרים בסין צילום: איי אף פי

את הרובוט מפואנג אפשר היה לפטור כעוד קוריוז מדרום קוריאה, מדינה אחוזת שיגעון עתידנות ורובוטיקה. אלא שהוא חלק מתופעה רחבה הרבה יותר שמתרחשת בעולם בשנים האחרונות: חדירתם המהירה של רובוטים - מכונות עבודה אוטומטיות בעלות בינה מלאכותית - לשוק העבודה, ולראשונה גם לענפי מקצוע שעד היום אנושיות היתה תנאי סף לקבלה אליהם. מקצועות שדורשים שיקול דעת, ידע מקצועי, כושר ניתוח, אמפתיה. המקצועות שלנו.

"כמו שכירים, רק יותר טוב"

השימוש ברובוטים אינו חדש, כמובן. כבר שנים שזרועות רובוטיות ענקיות פועלות בתוך אולמות ענק במפעלים ליצירת מכוניות, לדוגמה. ענקית הייצור של העולם השלישי Foxconn, שמעסיקה 1.2 מיליון עובדים ושבסדנאות היזע שלה מורכבים האייפון, הקינדל, הפלייסטיישן וה־Wii, רכשה בסוף השנה שעברה עשרת אלפים רובוטי ייצור שמחירם כ־20 אלף דולר האחד, במטרה מוצהרת להתחיל להחליף את כוח העבודה האנושי שלה. החברה הודיעה שמטרתה להחליף מיליון עובדים ברובוטים. לפי הערכת ארגון המחקר "הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה (IFR)", מספר הפועלים הרובוטים עמד ב־2011 על 1.4 מיליון, ובתוך חמש שנים יוכפל ויתקרב לשיעור של 0.1% מכוח העבודה העולמי - אחד מכל אלף עובדים בעולם יהיה רובוט.

זה אמנם עדיין לא קורה בפירמות רואי חשבון וחברות הייטק, אבל השינוי כבר לא מוגבל רק לבתי חרושת. בשנים האחרונות נפתחו בעולם לא פחות מעשר "מסעדות אוטומטיות" שבהן ההגשה, ולפעמים הבישול, מתבצעים בידי מכונות בעלות בינה מלאכותית. כל 18 הטבחים והמלצרים במסעדת חאונאי בעיר חארבין בצפון סין, לדוגמה, הם רובוטים שמעוצבים כדמויי אדם נמוכי קומה. במסעדת האטריות פואה־מן בנאגויה, יפן, זרועות רובוטיות גדולות וצהובות מבצעות את הבישול וההגשה. הסטארט־אפ האמריקאי מומנטום מאשינס הודיע בסוף 2012 כי יקים רשת פאסט פוד נטולת עובדים אנושיים. המכונה שפיתח טוחנת בשר, צולה אותו, קוצצת ירקות, מרכיבה מכולם המבורגר־גורמה, ומגישה אותו בקצב של 360 המבורגרים בשעה. "הרובוט שלנו מחליף את כל טבחי הקו במסעדות המבורגרים. הוא עושה את כל מה שעובדים שכירים יכולים לעשות, רק יותר טוב", נכתב בהודעת החברה.

מחליף אחיות בית חולים. רובוט HRS של טויוטה צילום: איי אף פי

וזה רק בעולם המסעדנות. באחרונה אושרה בהולנד תוכנית לבניית "נמל חכם" ברוטרדם, בהשקעה של יותר מ־4 מיליארד דולר. טעינת הסחורות, פריקתן ושינוען יבוצעו בו באופן אוטומטי, ואפילו כלי הרכב בשטחו ינווטו לבדם, לפי סימונים מגנטיים. כדי למנוע תאונות, הכניסה לרוב חלקי הנמל תיאסר על רכבים הנהוגים בידי בני אדם.

ובתחום הבריאות? ענקית הרכב טויוטה השיקה לפני חצי שנה ביפן את HRS, ראשי תיבות של Human Support Robot - מטפל אישי רובוטי המסייע לחולים המרותקים למיטה: הוא מסיט את הווילונות בבוקר, מביא תרופות ומרים בעזרת זרועו היחידה פריטים שנפלו לרצפה. הכל לפי פקודות פשוטות שניתנות דרך מכשיר טאבלט.

בכמה אוניברסיטאות בארצות הברית מפתחים מורים־רובוטים לגיל הרך. פרויקט מוכר בתחום הוא RUBI, רובוט נמוך בעל ראש דמוי פני תינוק, שמפותח באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. רובי מסוגל לתקשר עם פעוטות בהבעות פנים ומילים, ללמד אותם מילים ראשונות ולנהל איתם שיחה פשוטה.

וגם המוחות שיפעילו את המכונות האלה מתפתחים: ווטסון, מחשב־העל שזכה בתחרות הטריוויה האמריקאית ג'פרדי - הוא היום רופא מתמחה במרכז הסרטן המפורסם סלואן קייטרינג בניו יורק, ונותן אבחנות רפואיות והמלצות לטיפולים על סמך תוצאות בדיקות ותיקים רפואיים שמוזנים אליו. יכולתו המופלאה לעבד 60 מיליון עמודי טקסט בשנייה מעניקה לו יתרון קטן על שאר המתמחים במחלקה. "עלייתן של המכונות", מתברר, באמת אינה חלק ממזימה מרושעת בסגנון סרטי "שליחות קטלנית", אלא עניין פשוט של קידמה.

מחליף פועל ייצור. יוצרי הרובוט־הלומד בקסטר משווקים אותו כתשובה האמריקאית לייצור הזול בסדנאות היזע באסיה צילום: CC by jurvetson

הרובוט שיחליף את ג'ימי פאלון

"מנוע הקיטור והחשמל הפכו את הכוח הפיזי של בני האדם לחסר ערך בעולם התעסוקה. היום לא משלמים הרבה על להרים ולהזיז משאות כבדים. אחר כך המחשבים רוקנו את הערך מיכולות כגון ביצוע פעולות מתמטיות. כעת אנחנו רואים מערכות שמפגינות יכולות גבוהות בתקשורת אנושית וזיהוי דפוסים, דברים שבעבר מחשבים היו גרועים בהם. כלומר, רשימת התכונות שבעבורן כדאי לשכור אדם חי הולכת ומתקצרת". כך אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט" פרופ' אנדרו מקאפי, החוקר הראשי במרכז לעסקים דיגיטליים באוניברסיטת MIT ומומחה ליחסי הגומלין של טכנולוגיה וכלכלה. "במה שנוגע להשפעה של הטכנולוגיה על שוק התעסוקה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שעוד לא ראינו כלום", הוא אומר.

מקאפי הוא אחד השמות שיותר מרגיזים את תעשיית הרובוטיקה בשנתיים האחרונות. הוא מומחה למערכות מידע שבעבר הוביל כמה רעיונות שהשתרשו בעמק הסיליקון. בהשראת רעיונותיו, חברות גדולות רבות מבססות את התקשורת הפנימית שלהן על מערכות דמויות רשת חברתית או ויקיפדיה. אך ב־2011 הוא פרסם, עם עמיתו מ־MIT, המומחה לניהול בעולם הדיגיטלי אריק ברניולסן, ספר שטוען שבימינו הקידמה לא רק משרתת את בני האדם, אלא דווקא עשויה להאיץ את פערי המעמדות ולפגוע בשוק התעסוקה. שם הספר הוא "Race Against The Machine", "המירוץ נגד המכונה". מקאפי סיפר בעבר שבמקור הוא וברניולסן תכננו להלל את ההאצה הטכנולוגית של השנים האחרונות, אלא שתוך כדי העבודה על הספר הם הגיעו למסקנות אחרות.

"על הנייר, המשק האמריקאי יצא מהמשבר הכלכלי ביוני 2009", אומר מקאפי. "הצמיחה בתל"ג שבה לרמתה לפני המשבר, רווחי התאגידים האמריקאיים התאוששו זמן קצר אחר כך, וההשקעה של עסקים בתוכנה וחומרה טיפסה לשיא של כל הזמנים. רק מדד אחד לא התאושש, מדד שיעור התעסוקה. העשור הראשון של המאה ה־21 הוא העשור היחיד שאנחנו יודעים עליו שליותר אנשים היתה עבודה בתחילתו מאשר בסופו". בספרו מקאפי מציין שב־2011, שנת פרסום הספר, שיעור האמריקאים העובדים בכלל האוכלוסייה, כולל ילדים וקשישים, עמד על 45.5%, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת שנות השמונים, אז החל הזינוק בשיעור הנשים העובדות. לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית, שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בארצות הברית ירד מ־66.4% באפריל 2003 ל־63.3% באפריל 2013.

מקאפי וברניולסן תולים את השינוי בהתקדמות הבינה המלאכותית של מחשבים ורובוטים. ולא רק הם. כמעט כל כלי תקשורת גדול בארצות הברית תהה בשנה האחרונה, בווריאציה כזו או אחרת, אם רובוטים גוזלים משרות מאמריקאים הגונים וחרוצים.

המגזין הנחשב "Wired" פרסם בדצמבר האחרון פרויקט נרחב תחת הכותרת "טובים יותר מבני אדם: למה טוב שהרובוטים ייקחו את המשרות שלנו". את הטקסט הפותח כתב ג'ימי פאלון, הקומיקאי שבשנה הבאה יחליף את ג'יי לנו כמנחה תוכנית האירוח הידועה באמריקה, "The Tonight Show". ב"Wired" פאלון המליץ לאמריקאים להפסיק לפחד ולהתחיל להתרגש מעליית הרובוטים. "כשהם סוף סוף ינהלו את העולם הכל יהיה יותר טוב, כולל הרייטינג של התוכנית שלי. הרובוט שיחליף אותי יהיה מצחיק יותר, רזה יותר, ויראיין טוב יותר. אני כבר לא יכול לחכות עד שאפגוש אותו", כתב.

בתוכנית התחקירים "60 דקות" התייחסו לעניין בפחות הומור. נושא כתבת התוכנית בינואר היה "האם הרובוטים פוגעים ביצירה של משרות חדשות". מאמר שהכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן פרסם ב"ניו יורק טיימס" ציטט את עבודתם של מקאפי וברניולסן, וטען ש"שיבוש שוק טכנולוגי" עומד מאחורי גדילת הפערים בארצות הברית, ואחראי לכך שרווחי התאגידים מרקיעים שחקים בזמן שהכלכלה עצמה עדיין נאנקת.

פרופסור אנדרו מקאפי. כולם יצאו מהמשבר מלבד בני האדם

"אין ספק שהרובוטים מתקדמים לעבר העבודות של כולנו, והכלכלה שלנו הולכת ונעשית יותר פרודוקטיבית, אבל כזו שאינה זקוקה לכל כך הרבה עובדים", אומר מקאפי. "רובוטים חדשים מפגינים עוד ועוד יכולות. המחשב המדבר ווטסון של יבמ והמכונית האוטונומית של גוגל, שכיום נוסעת ללא נהג בכבישי נבאדה, היו עד לאחרונה מדע בדיוני. כעת הם עדות לכך שאנחנו חיים בעידן של המצאות שומטות לסת. ובקצב הנוכחי, בעוד שש שנים בינה מלאכותית כמו ווטסון או סירי של אפל תהיה טובה לא פי 2, אלא פי 16".

תמיד היה פחד מ"אבטלה בגלל הטכנולוגיה". קיינס דיבר על זה לפני 80 שנה.

מקאפי: "קיינס טעה בטווח הקצר והבינוני, כי עד היום תמיד מצאנו שימושים חדשים לעובדים אנושיים. אבל כרגע קצב ההתקדמות הטכנולוגית מהיר הרבה יותר מאי פעם בעבר".

מי צריכים לדעתך להתחיל לחשוש למשרתם?

"עד לאחרונה חשבנו שמי שמלאכתם היא ניתוח מידע והסקת מסקנות יכולים להיות רגועים יותר מפועלים שעוסקים בעבודה רוטינית. אבל כרגע נראה שגם מקצועות שדורשים השכלה וסדרת פעולות מורכבת, כגון רפואה ועריכת דין, יושפעו משמעותית מהטכנולוגיה בשנים הבאות. מקצוע ידע ושכר גבוה כבר לא מבטיחים הרבה".

מחליף מחסנאים ואורזים. כל אחד מרובוטי Kiva מחליף בממוצע עובד וחצי אנושיים במרכזי הפצה גדולים

ייעצר בזקנה במסדרון

לפני כשנה התפרסמה כותרת גדולה שנוגעת לכניסה השקטה של רובוטים למקומות עבודה מערביים: חברת Kiva Systems האמריקאית, יצרנית של רובוטים לעבודה במרכזי הפצה של ענקיות קמעונאות כגון גאפ ואופיס דיפו, נרכשה בידי אחת מלקוחותיה, אמזון, תמורת 775 מיליון דולר. הדיווח על העסקה ב"ניו יורק טיימס" נפתח במשפט: "אמזון קונה צבא רובוטים".

הרובוטים של Kiva, משטחים מלבניים וכתומים שנוסעים בעצמם, מייעלים את העבודה במחסני האריזה על ידי הובלת מדפי הפריטים אל נקודות האריזה שבהן עומדים עובדים אנושיים, ובחזרה. מחסני ענק שפעם אכלסו מאות אורזים הפכו לכוורת של רובוטים כתומים. כדי לייעל את העבודה המערכת גם מארגנת מחדש את המחסן, והרובוטים מחליפים לבדם את מיקומי המדפים, כך שמוצרים פופולריים יותר יוצבו קרוב יותר לנקודת האיסוף.

הוגה הרובוטים של Kiva מייק מונץ עבד בסוף שנות התשעים ב־Webvan, סטארט־אפ למכירת מוצרי מכולת באינטרנט, שגייס מאות מיליונים, קרס ב־2001 והוכתר על ידי אתר חדשות הטכנולוגיה Cnet "גדול הפלופים של עידן הדוט.קום".

"אחת הבעיות שלנו היתה שהזמנה ממוצעת הכילה 30 פריטים, ועלות האריזה היתה בממוצע 30 דולר", סיפר מונץ באחרונה בהרצאה. "שילמנו דולר על אריזת קופסת קיסמים שעולה 89 סנט, וזה עוד לפני שהארגזים עלו למשאית". לפי חישוביו, עד 70% מיום העבודה של עובד מרכז הפצה מבוזבזים על הליכה בין מדפים, שמצטברת ל־8–16 ק"מ ביום. זה מה ש־Kiva ייתרה. וכמה משרות אנושיות "נחסכו"? בראיון לרשת CBS השנה אמר ברוס וולטי, מנכ"ל חברת הלוגיסטיקה קווייט לוג'יסטיקס, שמנהלת מרכזי הפצה עבור חברות אופנה ובהן זארה, שרובוט של Kiva חוסך לו כיום משרה של "בערך עובד וחצי".

"מתברר שהרובוטים יוצרים גם סביבת עבודה מעניינת יותר לעובדים", אמר מונץ בהרצאתו. "בעבר הכל נעשה במין פס ייצור. כעת כל עובד אחראי על אריזת כל ההזמנה, ומרגיש קצת יותר בשליטה על סביבתו, ועובד שמחליט ללכת לשירותים לא משפיע על הפרודוקטיביות של שאר העובדים. אפשר לשמוע את העובדים אומרים שפתאום אחרי המשמרת יש להם יותר אנרגיה לשחק עם הנכדים שלהם, ועובד אחד אמר שהסביבה החדשה כל כך נטולת לחצים עד שהוא הפסיק לקחת את התרופה שלו נגד לחץ דם גבוה".

מחליף עוזרת בית. הרובוט האישי PR2 ניתן לתכנות פשוט, וכיום הוא אופה, מקפל, מביא דברים מהמקרר ומוריד את הכלב לטיול צילום: בלובמרג

גם הרופאים והמטופלים בבית החולים אל קמינו בעמק הסיליקון בקליפורניה התרגלו להיתקל ברובוטים שנעים לבדם במסדרונות ובמעלית. הרובוטים, הנקראים Tug ומיוצרים על ידי חברה בשם Aethon מפנסילבניה, מבצעים שליחויות שלרוב הן תפקידם של סניטרים ואבות בית: הבאת עירויי דם ותרופות, חלוקת מזון, פינוי אשפה והעברת תוצאות למעבדה.

"בית חולים עם 300 מיטות מוציא בשנה 4 מיליון דולר על דחיפת עגלות", אומר ל"מוסף כלכליסט" אלדו זיני, מנכ"ל ונשיא איית'ון. "הרובוטים שלנו מספקים החזר מוכח על ההשקעה הזאת. הם מפחיתים את האובדן של ציוד ומקצרים ב־60% את הזמן שלוקח לתרופות להגיע למחלקות השונות". עד היום החברה מכרה 400 רובוטים לבתי חולים בארצות הברית, שכמה מהם מחזיקים כבר בצי של יותר מ־20 רובוטים.

"יש אתגר ביצירת רובוט שיעבוד בשיתוף פעולה עם צוות רפואי. הוא צריך לבצע מגוון של משימות באופן אוטונומי, לדעת לתקשר עם המעליות ועם מערכות החשמל ולדעת איך לפעול במקרה של שריפה. אתה חייב לתת לבית החולים פתרון כולל. לכן הקמנו מרכז פיקוח לשליטה מרחוק. כשרובוט נתקל בבעיה, כגון מיטה שחוסמת את המסדרון, הוא ינסה לנווט סביבה, ואם לא יהיה לו מקום לעבור הוא ישלח דרך האינטרנט מסר למרכז הפיקוח, ואנחנו נוכל להשתלט עליו מרחוק או להתקשר לבית החולים ולבקש שמישהו יזיז את המיטה. בסופו של דבר רובוטים לא יכולים לעבוד לבד לגמרי בסביבה לא מבוקרת".

מה התגובות מצוותי בתי החולים?

"זה לגמרי נורמלי שלאנשים קשה לקבל טכנולוגיה חדשה, והיו מי שחשבו שהרובוטים באים להחליף אותם. אבל זה לא נכון. הרובוטים נועדו לשפר את יעילות העבודה בבית החולים ולאפשר לאחיות ולרופאים להתמקד במתן טיפול אישי למטופלים".

על מה רוּמבוֹת חושבות

האדם שמזוהה יותר מכל עם עליית הרובוטים הוא רודני ברוקס, פרופסור לרובוטיקה יליד אוסטרליה, מי שבשנים 1997–2007 ניהל את המעבדה לבינה מלאכותית ב־MIT, או, כפי שהרוב מכירים אותו, ממציא הרובוט הפופולרי בעולם: שואב האבק האוטומטי iRobot Roomba, שבעשור החולף נמכרו ממנו 8 מיליון יחידות.

הפרויקט הנוכחי של ברוקס הוא חברת Rethink Robotics, שייסד ב־2008 במטרה המוצהרת לאפשר לתאגידי ייצור אמריקאיים להתחרות בסדנאות היזע במזרח הרחוק. הדרך להשיג את המטרה היא הרובוט־הפועל Baxter, שהושק בארצות הברית לפני שלושה חודשים במחיר התחלתי של 22 אלף דולר, אחרי חמש שנות תכנון חשאי.

"הרומבה הוא רובוט שמיועד למטרה אחת ספציפית. הוא רק מנקה את הרצפה. אבל בקסטר יכול לבצע מגוון רחב של משימות. ההבדל ביניהם הוא כמו ההבדל בין מכונות משחקי וידיאו ישנות ששימשו למשחק יחיד לבין מחשב אישי שיכול להריץ הרבה משחקים", הסביר ברוקס לפני כחצי שנה כשחשף את בקסטר בוועידת טכנולוגיה באריזונה. "בקסטר נבנה כך שגם פועל בלי תעודת בגרות שמימיו לא ראה רובוט יוכל ללמד אותו משימה חדשה בפחות מחמש דקות. הוא צריך רק לאחוז באחת משתי הזרועות, ולהנחות אותה איך לבצע את הפעולה הדרושה". חמש המצלמות שמותקנות ברובוט מאפשרות לו להגיב לסביבתו, ולהתאים את קצב העבודה, לדוגמה, לשינויים במהירות המסוע.

בקסטר תוכנן לעבוד ליד בני אדם. הוא מצויד בחיישנים שמזהים כשאדם מתקרב, ומתאים את תנועותיו כדי לא לפגוע בו. "לבקסטר יש פנים כדי שאפשר יהיה לדעת מה הוא עומד לעשות. כשהוא מתכנן להושיט יד לכיוון כלשהו הוא קודם מסתכל לשם, כדי שלא תופתע מהתנועה שלו". לפי החישוב של ברוקס, עלותו של בקסטר היא 4 דולר לשעה, הרבה מתחת ל־7.25 דולר, שכר המינימום בארצות הברית.

רשימת העובדים הרובוטיים שנמצאים בשלבים שונים של פיתוח ארוכה, וכוללת מכונות לשימוש צבאי, רובוטים לחדר הניתוח שיהיו פחות ופחות תלויים במנתח האנושי, ובאוקטובר דווח כי באוניברסיטה הבינלאומית בפלורידה הוקצה מימון של 20 אלף דולר להכנת תוכנית מחקר לרובוט שיבצע פעולות שיטור שגרתיות בערים, ויופעל מרחוק על ידי אדם חי. הפרויקט זכה בעיתונות האמריקאית לכינוי החיבה "רובוקופ". עם רשימת הפיתוחים מופיעים גם עוד ועוד אתגרים בהתאמת הרובוטים האלה לעבודה בסביבה המורכבת והלא צפויה של העולם האמיתי. "וצריך תמיד לזכור שהטכנולוגיה בסופו של דבר משפרת את החיים עבור כולם, ולא רק עבור אלה שיש להם עבודה", אומר מקאפי. "ההשפעה שתהיה לרובוטים על כוח העבודה היא רק אחד הצדדים של הטכנולוגיה".

מה שראה הכלב

לרובוט שכיום מייצג אולי יותר מכל את האופק של העובדים הרובוטים, ואת האפשרויות והאתגרים, קוראים PR2. הוא מיוצר על ידי Willow Garage, שפועלת ממנלו פארק בקליפורניה, ממש בסמוך למטה פייסבוק. היא הוקמה ב־2006 על ידי סקוט חסן, מהמהנדסים הראשונים בגוגל, שבשנת 2000 גם מכר ליאהו סטארט־אפ ב־413 מיליון דולר.

PR2, רובוט שתוכנן לפעול בסביבת המחיה של בני אדם, הוא בעל הביצועים הדומים ביותר לרובוטים שמופיעים בסרטי מדע בדיוני. בסרטונים שהועלו לרשת אפשר לראות אותו אופה עוגיות, מקפל כביסה, מביא בירה מהמקרר ואפילו משחק סנוקר. הוא עושה הכל לאט מאוד, אבל מהירותו משתפרת. הזמן שלוקח לו לקפל מגבת אחת קוצר בתוך שנה מ־25 דקות לארבע דקות בלבד. והיתרון הגדול שבו: אפשר לתכנת אותו בקלות לעשות עוד ועוד דברים.

"ביפן תכנתו את אחד מה־PR2 שלנו לרדת במעלית, להתגלגל לחנות, לקנות סנדביץ' ולחזור למעבדה", אומר ל"מוסף כלכליסט" מנכ"ל החברה סטיב קוזינס, לשעבר בכיר במחלקת חקר הרובוטיקה של יבמ. "צריך להבין כמה זה מסובך לפתח רובוטים אישיים. במפעל אפשר ליצור מרחב שמיועד רק לרובוט ולשמור בתוכו על תנאים קבועים. אבל הסביבה האנושית היא מטבעה מאוד לא מבוקרת".

למה אנחנו בכלל צריכים רובוטים אישיים? האם המין האנושי לא עצל מספיק גם כך?

"לאנשים קשה עם משימות משעממות או מסוכנות, ובהתמודדות עם לכלוך. משימות כמו ניקיון בתי חולים יבוצעו הרבה יותר טוב על ידי רובוט".

עד כה רובוטי ה־PR2 נמכרו או נמסרו לאוניברסיטאות ומכוני מחקר בעולם. כך למד ה־PR2 לפנות שולחנות אוכל באוניברסיטת סטנפורד, לקרוא טקסטים פשוטים באוניברסיטת פנסילבניה, למיין גרביים בברקלי קליפורניה, ואפילו לרקוד את המקרנה. במרכז הבינתחומי בהרצליה התעניינו ברכישת רובוט אחד, אך מחיר שמתחיל ב־280 אלף דולר לגרסה בסיסית בעלת זרוע אחת אינו הוצאה קטנה.

"כעת, אחרי חמש שנות פעילות, החלטנו לשנות כיוון עסקי, מאספקת רובוטים למוסדות אקדמיים כדי לחסוך לחוקרים את הצורך לפתח חומרה למכירת רובוטים בצורה מסחרית", אומר קוזינס. הרובוטים שיימכרו, לדבריו, יהיו פחות גמישים ורב־תכליתיים. "קשה להצדיק יצירת רובוט רב־תכליתי, והאסטרטגיה כאן היא לפשט, לפשט, לפשט. הרובוט יעשה כמה דברים ממש טוב, בניגוד ל־PR2 שיכול לעשות הרבה דברים, אבל המחיר שלו מאוד גבוה".

מוצר ראשון שהחברה הוציאה הוא Beam, מסך ומצלמה ממונעים שמאפשרים לעובד "להסתובב" במסדרונות המשרד ולהשתתף בישיבות בלי לצאת מהבית. "פיתחנו את זה אחרי ששכרנו מהנדס בשם דאלאס שגר באינדיאנה", מספר קוזינס על לידת המוצר. "הוא ביקש להשתתף בפגישות דרך לפטופ עם סקייפ, אבל בסקייפ אין זווית רחבה מספיק בשביל לראות את האנשים בצדי השולחן. אז חיברנו למחשב מצלמה שעולה 100 דולר והנחנו על עגלה שזזה בחדר. ואז אמרנו לעצמנו, 'אנחנו יוצרים רובוטים. אנחנו יכולים לעשות יותר טוב מזה'. כמה מהעובדים חיברו לעגלה גלגל של ה־PR2, ומרגע שהמסך שעליו הופיע דאלאס נע במשרד, היחסים שלו עם אנשים בחברה השתנו לגמרי. הוא התחיל 'להגיע' לארוחות צהריים".

הרבה פעמים משווים בין האופן שבו התפתח המחשב האישי להתקדמות הרובוטיקה. במונחים של התפתחות המחשב, איפה הרובוטים נמצאים כיום?

"אני חושב שאנחנו נמצאים ב־1976 או 1977. בתחילת שנות השבעים חברה בשם PARC יצרה מחשב שנקרא אלטו. יוצרו ממנו רק 2,000 יחידות. אבל הוא היה המחשב הראשון שהיו לו תצוגה דומה לזו של ימינו, עכבר ותפריטים למשתמש. במונחים של היום, אלטו אחד עלה לפחות 150 אלף דולר. הוא היה מבשר מהפכת המחשב האישי, ובעיניי ה־PR2 הוא מבשר מהפכת הרובוטים האישיים. כמו שאחרי האלטו הופיעו המחשבים הראשונים של אפל, ואז של יבמ, שמימשו את הפוטנציאל המסחרי והמהפכני, כך אני מאמין שבתוך חמש שנים נראה רובוטים אישיים שמצליחים מסחרית".

חברים שלי ששונאים לטייל עם הכלב בחורף ביקשו שאשאל מתי יהיה רובוט שיעשה את זה.

"האמת שעשינו את זה, ויש לנו וידיאו של ה־PR2 מוליך כלב. היו עם זה שתי בעיות. האחת היא ש־PR2 תוכנן כרובוט ביתי, ולכן הוא מוגבל ביכולתו לנוע בחוץ. הבעיה השנייה היתה הכלב. הוא לא אהב את זה. הוא חזר עם הזנב מקופל בין הרגליים וממש לא נראה מרוצה".