מה טוב בשעות נוספות?
פרופסור יקר, בחברת הייעוץ שחבר שלי עובד בה העובדים ממש מתגאים בשעות העבודה הרבות שלהם, גם כשמדובר ב־16 שעות עבודה ביום. מה כל כך טוב בזה שאין להם תחביבים ואפילו חיים?ט'
ט' היקרה,
ההתנהגות הזאת אולי נראית משונה, אבל יש לה סיבות. ראשית, אני מניח שבעולם הייעוץ קשה להעריך באופן ישיר את האיכות של כל עובד. אז מה יעשה מי שעובד במשרד מסוג זה שמעוניין שהמנהל שלו יידע עד כמה הוא באמת טוב? הוא יעבוד הרבה שעות ויספר על זה לכולם. אז כנראה זו הדרך הטובה ביותר לגרום למעסיק להעריך את המחויבות של העובד, או אפילו לבלבל אותה עם איכות.
בכלל, כשקשה לנו להעריך את הדבר האמיתי שמעניין אותנו, אנחנו מוצאים משהו שקל יותר להעריך, ועל פיו מסיקים מסקנות. אני נתקל בארצות הברית בהרבה אנשים שמתלוננים על רמת הניקיון של השירותים במטוסים. אבל הרי לא באמת אכפת להם מהשירותים אלא מתפקוד המנועים. מנועים קשה להבין, אז מתמקדים בשירותים. ואולי אנשים מניחים שכאשר השירותים נקיים, אז בוודאי המנועים תקינים.
עוד אפשרות, דרך אגב, היא שהחבר שלך סופר את השעות שלו כחלק מתחרות עם הקולגות. זו כנראה לא התחרות הכי חכמה שיש, אבל אנשים אוהבים לזכות כמעט בכל דבר בחיים - תראי כמה תחרויות מטופשות משודרות בטלוויזיה. ומנקודת המבט הזאת, זו לא התחרות הכי גרועה שהחבר שלך היה יכול להשתתף בה.
להתנסות בנישואים?
בטור קודם שלך ייעצת לעשות "ניסוי הורות" כדי להחליט אם להביא ילדים לעולם. האם זה תקף גם בשאלה אם להתחתן עם חברתי הנוכחית? ניקי
ניקי היקר,
באופן כללי, רצוי לערוך ניסויים באופן שמתאים ככל האפשר לנסיבות שמנסים להבין - במקרה שלך, איך זה ירגיש להיות עם אותו אדם בעוד עשורים. כך שאני מציע לך לבלות שבועיים עם האמא של החברה שלך.