פרץ: "כמות הגז בלווייתן אינה בטוחה, אנחנו לא מעצמה"

"גם אם החלטת הייצוא היא נכונה, ההרגשה של הציבור היא שההחלטה התקבלה במחשכים. יש ויכוחים על כמות הגז שיש בידי ישראל והתרחיש האופטימי היא שיש 920 מיליארד מ"ק גז טבעי. כך פתח הבוקר (ד') ח"כ אבישי ברוורמן את הדיון השני שנערך בוועדת הכלכלה בעניין ייצוא הגז מישראל. הוא הוסיף כי "עם כל החישובים של ועדת צמח, יש כוונה לייצא 53% מהכמות, אפילו שהשר סילבן שלום כבר הודיע על כוונה להוריד את ייצוא הגז לרף של 40%". עוד אמר כי "מדברים על תעשיית הנפט והרכב, ולכן נשאלת השאלה של הביקוש המקומי ולכן עמדת משרד הגנת הסביבה היא חשובה".

ח"כ אבישי ברוורמן. "הציבור מרגיש שההחלטה התקבלה במחשכים" צילום: חיים צח

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שהוזמן לדיון, החמיא למנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, שעמד בראש הוועדה, וביקש לרדת בטונים: "כל האמירות שאנחנו מעצמת גז הם מוגזמים. אנחנו לא מעצמה גם אם גילינו מרבצים מכובדים. עתודות הגז של ישראל הן 0.3% מעתודות הגז בעולם".

פרץ: המצב האופטימלי הוא שהמדינה תחזיק בעצמה את מאגרי הגז

פרץ המשיך ואמר שאסור לתקוף את היזמים כי הם לקחו את הסיכון ומצאו משאבי טבע. "אנחנו לא אומרים לא לייצא גז בשום פנים ואופן. מרגע שנמצא גז, חובתה של המדינה לדון בנושא הייצוא. מגיע ליזמים כל הקרדיט על המציאה, אבל זה משאב טבע מיוחד. זה לא פוספטים שמתווכחים על התמלוגים שהמדינה גובה. כאן יש אפשרות לשנות את פני המדינה ואם יבוא יזם וירצה לפתח תעשייה אז צריך לתת לו אפשרות", אמר.

פרץ סקר את שלושת התחומים שזקוקים לגז והם ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. "לתחום התחבורה לא שוריינה כמות מספקת של גז. 70% מהזיהומים במדינת ישראל מקורם בתחבורה, והסבת משק התחבורה לגז ישפיע גם על ההוצאה המשפחתית. ולכן אנחנו מבקשים לשריין 300 מיליארד מ"ק לייצור חשמל, 100 מיליארד מ"ק לתעשייה וכ-200 מיליארד מ"ק לתחבורה".

עמיר פרץ. "הנמיכו את טון הוויכוח" צילום: עמית שעל

במהלך הדיון הפתיע השר פרץ ואמר ש"אין בכלל ספק שהמצב הכי טוב היה שמדינת ישראל הייתה לוקחת אחריות על משאבי הגז". זאת לעומת מציאות בה הגילוי והפיתוח נמצא בידיים זרות. עוד הפתיע פרץ ואמר שלפי נתוני משרדו כמות הגז שנמצאת במאגר לווייתן (כ-540 מיליארד מ"ק - ל"ג) כלל אינה בטוחה. "אם היינו מפתחים שיטה שהממשלה מפזרת אג"ח לציבור שהוא רוכש את הגז, זה היה מהלך לאומי ואז היתה הצדקה להחזיק את הגז בידינו וששום חלק ממנו לא יצא החוצה. אבל אנחנו בעידן אחר והממשלה לוקחת על עצמה מחוייבויות אחרות", אמר.

אז כמה גז יש בישראל?

במסגרת הדיון, הציגה המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה סיניה נתניהו את עמדת המשרד. "יש אי ודאות רבה סביב מספר נושאים. ראשית כמה משאבים בידינו. שנית מהם הביקושים בתחבורה ותעשיה. הבעיה השלישית מה תעשה המדינה בעוד 30 או 40 שנה ביום שייגמר הגז, ואז נצטרך להשתמש במשאבי אנרגיה אחרים". אמרה.

נתניהו פרטה מהם משאבי הטבע שיש בידי ישראל, תוך חלוקה למאגרים מוכחים ולמאגרים שהסבירות הפקה שם גבוהה. לתפיסתה, לישראל יש רזרבות גז מוכחות ובהיקף של כ-285 מיליארד מ"ק , שכולם שוכנים במאגר תמר. שאר המאגרים כוללים את לוויתן (534 מיליארד מ"ק), כריש (כ-55 מיליארד מ"ק) ומספר מאגרים קטנים יותר שבתוכם שוכן פוטנציאל לא מוכח להפקה של כ-440 מיליארד מ"ק. "אני לא ראיתי מודל להיתכנות כלכלית לפיתוח תעשיות נלוות לגז כגון תעשיית הפלסטיק. לגבי דלקים מבוססים גז טבעי, יש החלטת ממשלה (מינואר 2013 - ל"ג) לקדם את הנושא".

התאחדות התעשיינים: "לפתח את לווייתן כמה שיותר מהר"

מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק טען במסגרת הדיון שאם לא יאשרו יצוא של גז, התעשייה לא תראה את המשאב. "המצב מדאיג אותי מאוד ואני צריך שיהיה גז בתעשייה. תוקפים אותי כל הזמן למה אנחנו תומכים בדו"ח ועדת צמח, שהרי עבור שמירת הגז בתעשייה אנחנו צריכים לתקוף אותו. אבל אנחנו נעים בין הרצוי - שלא ייצאו בכלל - למצוי, והוא שיהיה גז ב-2017 בתעשייה. בלי פיתוח לוויתן זה לא יקרה ואני לא רואה את זה קורה".

הממונה לשעבר על ההגבלים דרור שטרום טען שעתודות הגז של ישראל נמוכות בכ-20% ממה שהעריכה ועדת צמח ולכן האיומים שמא מאגרי הגז לא יפותחו או שחברות זרות לא יגיעו לישראל לא נכונים. "ככה בדיות מתנהגים מונופולים. מעולם לא ראיתי קבלת החלטה כה כבדת משקל על בסיס כ"כ רעוע. היצוא שווה לעתודות מוכחות פחות צרכי המשק ולכן הכמות היא רק 100 מיליארד מ"ק. ימצאו עוד? שייצאו יותר", אמר.

רשות הגז: הטמעת הגז בתחבורה במסגרת ועדת צמח - אופטימית 

ראש רשות הגז שוקי שטרן הפריך חלק מהטענות שעלו בחדר ואמר שהוא מאמץ את ועדת צמח לגבי כלל הביקושים שפורסמו שם. "אין אפשרות להקים מתקנים לייצוא גז במגבלת ייצוא של 100 מיליארד מ"ק. זה לא יקרה. צריך לתת אפשרות כלכלית. אני חושב שמתכונת דו"ח צמח לעניין כמויות ייצוא גז, היא המתכונת הנכונה הכלכלית להקמת מתקני יצוא", אמר. בנושא התחבורה, אמר שטרן שביקושי המשק הישראלי הסתמכו על שני סקרים - אחד מ-2004 והשני מ- 2011, וכי הם שמרניים במיוחד. לעניין זה נתן שטרן דוגמאות שונות מהעולם, לרבות ארה"ב, שם נמצאו מרבצי גז גדולים שלא מוצאים דרכם למשק התחבורה האמריקאי.

יעל כהן פארן מהפורום הישראלי לאנרגיה כינתה את החלטת הייצוא שערורייתית, כיוון שישראל לא יודעת כמה גז יש בישראל. "מחפשים 4 מיליארד דולר לפרויקט שיניב 100 מיליארד דולר. זה מה שהנחה את דיוני ועדת צמח". ח"כ מיכל בירן (עבודה) אמרה ש"כל עוד אנחנו לא יודעים כמה יש לנו, למה לוותר עליו - כדי שהיזמים ירוויחו יותר?"

בדיון הקודם בוועדת הכלכלה, ברוורמן אמר כי יבקש שמסקנות ועדת צמח יובאו לאישור הכנסת ויעברו חקיקה ראשית, בדומה למסקנות ועדת ששינסקי להעלאת המיסוי על הגז. הוא אף הטיח ביקורת קשה במנכ"ל משרד האנרגיה, לאחר שלא הצליח להסביר מהו המספר החלוט של כמות הגז אותה ניתן לייצא. עם זאת, חלק ניכר מהנוכחים הביעו תמיכה רבתי במסקנות ועדת צמח. עוד נקבע כי מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, שעמד בראש הוועדה שבחנה את סוגיית יצוא הגז, יציג את הנתונים רק בשבועות הבאים - לאחר שלא הצליח להסביר לחברי ועדת הכלכלה את החישוב המתמטי של צרכי המשק, סך המאגרים הידועים וכמות הגז שהותרה לייצוא.