"ההליך המקוצר בהוצאה לפועל הפך מסלול לטייקונים"
האומנם המסלול המקוצר בהוצאה לפועל משרת בעיקר תאגידים גדולים? היום ידון בג"ץ בטענות במסגרת עתירה של לשכת עורכי הדין
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ ידון היום בעתירה של לשכת עורכי הדין בבקשה לפסול את הוראת השעה שמסדירה את המסלול המקוצר בהוצאה לפועל, שבו ניתן לגבות חובות בסכומים של עד 10,000 שקל ללא צורך בעורך דין. הלשכה טוענת בעתירתה שהנימוקים שלה נגד הוראת השעה אינם רק בשל הפגיעה בפרנסת עורכי הדין.
לפי העתירה שהוגשה באמצעות עו"ד גיא נוף ממשרד קסוטו נוף, המסלול המקוצר הוביל להקצנה בלתי סבירה בפעולות רשות האכיפה בראשותו של דוד מדיוני. לפי הנטען בעתירה, מדיוני פונה לתאגידי ענק, בהם בנקים, עיריות, חברות תקשורת ועוד, ועורך בפניהן פרזנטציות ומסביר להם מדוע כדאי להם להפסיק את השימוש בעורכי דין ולהתחיל להשתמש ישירות ברשות כמי שתצייג אותם בגבייה מהחייבים.
תוצאות מעוררות השתאות
לפי הנטען, הפעולה הזו הביאה לתוצאות מעוררות השתאות. בתוך זמן קצר הפך המסלול המהיר, שנולד כמענה לאותו חנווני במכולת שמבקש לגבות צ'ק שחזר לו, למסלול תאגידי הענק ובכללם הטייקונים. "החלה נטישה של שירותי עריכת הדין בענף ההוצאה לפועל והלאמת הייצוג המשפטי אגב העברתו לידי הרשות".
לפי הנטען, מאחר שתיקים שסכומם עד 10,000 שקל מהווים למעשה את המאסה הקריטית של פעילות ההוצאה לפועל, הרי שפעולות הרשות מביאות הלכה למעשה לחיסול הייצוג המשפטי של עורכי דין בעיקר התיקים בתחום, ולכך שרוב תיקי הזוכים במדינה יתנהלו ללא ייצוג של עורך דין, כי אם בייצוג פקידותי של הרשות. במהלך זה, נטען, "הופכת רשות האכיפה (ולמעשה המדינה באמצעותה) לצד מעוניין בעליל ובלתי ניטרלי בסכסוך אזרחי". הלשכה טוענת שמדובר ב"מדרון חלקלק". לטענת הלשכה, יותר מ־95% מהמשתמשים במסלול המקוצר הם תאגידי ענק וטייקונים.
"הטענות אינן מבוססות עובדתית"
המדינה הגיבה באמצעות עו"ד שרון רוטשנקר, הממונה על בג"צים בפרקליטות, וטענה שטענות הלשכה אינן מבוססות מבחינה עובדתית. לטענת המדינה, טיעוני הלשכה אף נדחו בעבר. לפי המדינה, הוראת השעה שתוקפה צפוי לפוג בספטמבר 2016, נועדה ליצור מנגנון יעיל ומהיר יותר מהליך הגבייה הרגיל ותוך חיסכון בפרוצדורות שונות ובהן שכר טרחת עורך דין. ההוצאות בתיקי הוצאה לפועל, לפי המדינה, הן 60% בממוצע מהתיק, כך שהמסלול החדש מקל משמעותית על חייבים ועל זוכים. באשר לתרחישי האימה של הלשכה טוענת המדינה שיישום המסלול המקוצר אינו פוגע בשוויון ואינו סותר את הוראות החוק או את תכליתו.
"האינטרפרטציה השלילית שנותנת העותרת לפעולת הרשות שלפיה היא הופכת את התאגידים ללקוחות ענק שלה, משוללת כל בסיס", טוענת המדינה. לדבריה, "החוק אינו עושה הבחנה בין זוכה 'פרטי' ל'טייקון' ולא ניתן למנוע מתאגיד או מחברה מסחרית לפתוח תיק במסלול המקוצר וגם אין הצדקה עניינית לכך".
המדינה מכחישה את טענת הלשכה שלפיה 95% מהתיקים במסלול המקוצר נפתחו על ידי טייקונים, וטוענת שמדובר ב־10% בלבד ושלא ברור על מה מבססת הלשכה את טענותיה.