אין ממש קשר בין המלט ליוקר המחיה

יכול להיות שאישור המלצות הוועדה לעידוד התחרותיות בתחום המלט הוא איתות חיובי, כמו שאומר השר נפתלי בנט, בתחום נכונותה של הממשלה להתמודד עם מונופולים גדולים ועם ועדי עובדים חזקים. אבל בשורה גדולה בנושא ההתמודדות של הממשלה עם יוקר המחיה בוודאי אין כאן. בתחום ההוצאה היומיומית מדובר במהלך זניח ושולי, שגם על פי הדרך התיאורטית שבה מחושב סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן כמעט לא ישפיע על ההוצאה החודשית של משקי הבית בארץ.

על פי נתוני דו"ח ועדת המלט, משקלו של המלט (כולל זה שבבטון המוכן מראש) במדד מחירי התשומה בבנייה למגורים מסתכם ב־3.5%. עלות הבנייה עצמה מהווה כשני שלישים ממחיר הדירה, כאשר השליש הנוסף הוא מחיר הקרקע. לכן משקל המלט במחיר הדירה, בהנחות המרחיבות ביותר, מגיע ל־2.3%.

מחירי הדירות עצמם אינם כלולים בחישוב מדד המחירים לצרכן. במקומם מחשבת הלמ"ס את שווי שירותי הדיור שהדירות מעניקות לבעליהן, ומעריכה אותם מדי חודש על פי השינויים בשכר הדירה. אפשר להתייחס למחיר הדירה כאל מחיר שירותי הדיור שבבעלות הדיירים, שמשקלו בסל מדד המחירים הוא 19.4%.

משקלו התיאורטי של המלט בסל ההוצאות החודשי של משק בית בישראל, אם כן, הוא לא יותר מ־2.3% מתוך 19.4%, שהם 0.4%. משמעות הדבר שהפחתה של 10% במחירי המלט תצמצם באופן תיאורטי את הוצאותיו החודשיות של משק בית ב־0.04%. ככה לא נלחמים ביוקר המחיה.

מפעל המלט נשר צילום: אריאל שרוסטר